לשחרר או לא? 

לשחרר את זה או לא?

כל יום, ממש כל יום במשך עשרת הימים האחרונים,

אני מגלה שלא שמתי לב למשהו.

הלכתי למס הכנסה לקבל חותמת למסמך, לא שמתי לב

שהיה כתוב בראש המסמך באותיות קידוש לבנה שהמסמך כבר חתום

אלקטרונית.

אני מסתובבת עם מרשם כבר שבועיים בארנק כי חשבתי שכתוב

שההנפקה שלו היא לאמצע חודש יוני. לא שמתי לב שהתאריך ציין

את היום האחרון לשימוש במרשם.

נסעתי ללקוח חדש אתמול, ליד הבורסה בתל אביב. הייתי בטוחה שאני

יודעת איפה המשרד שלו. טעיתי. הגעתי לשדרה ולא לרחוב הנכון.

אתם יודעים כמה זמן במצטבר ביזבזתי בגלל שלא שמתי לב?

בהתחלה, לא שמתי לב שלא שמתי לב נכון לפרטים. אחר כך, שמתי לב

לעקביות של חוסר תשומת הלב שלי. ברגע שנפל לי האסימון

ממש נבהלתי. באמת. הבנתי שאני לא מתנהלת נכון, אולי אני עמוסה מידי,

אולי הלך לי הזיכרון אחרי שלוש לידות, אולי אולי אולי אולי...

כנראה שאני צריכה ללמוד לשחרר.

למה אני אומרת את זה? זה מגיע משורש עמוק יותר בחיים.

בחיים כל אחד מאיתנו אוסף בדרכו דברים, זכרונות. כל אחד מאיתנו

לוקח את העבר שלו לכל מקום בהווה ובעתיד.

לא אחת, יש לי פלשבקים, זכרונות מהעבר, איך היה, מה עשיתי, מי הייתי.

כל המחשבות האלה שאני לוקחת איתי במודע הן נעימות ומקדמות אותי.

אבל מה קורה עם החוויות האחרות? כאלה שלא בהכרח נעימות או מקדמות.

כאלה שלא סיפרתי לאף אחד, מחשבות שלא עשיתי איתם דבר והם פשוט

סינדלו אותי לריצפה. זיכרונות שעיקבו אותי בחיים, כאלה שמנעו ממני

לעשות משהו כי הם הציפו פחד, בושה חשש...

בעצם, הזיכרונות האלה מושכים אותי לעבר ומונעים ממני להתקדם

לעבר העתיד. הם תופסים לי פינות זיכרון חשובות שכדאי שאנצל

אותם לטובת העתיד, היעדים שלי ובכלל ליצור משהו משמעותי.

את המסקנה  שאני לא יכולה לשנות את העבר שלי, הפנמתי כבר. מה שהיה היה.

לפעמים פשוט צריך "להתנקות" מיום האתמול כדי להמשיך ולקיים את שהבטחנו

לעצמנו.

אני רוצה להציע לכם את התרגיל שאני משתמשת בו כל פעם שאני מרגישה

עמוסה, מוצפת או בכל אחת מקשת הרגשות שלא מקדמות אותי:

דמיינו שיש בידכם חבל עבה, החזיקו בו בשתי ידיים חזק חזק.

כעת שחררו.

מה קרה?

קיבלתם שתי ידיים פנויות לעשות איתם משהו חשוב אחר.

מה תבחרו לעשות?

ד"ר סוס אמר " אל תבכו בגלל שזה נגמר, תחייכו שזה קרה".

במיוחד כשאתם לומדים לשחרר את העבר, שחררו אותו עם אהבה

וחיוך.

תהנו מהשחרור הוא עוצמתי.

בברכת שפע,

מירב לוי- ליבוביץ

"מירב האפשרויות"