כבר מגיל ינקות נשלחים הילדים ל"סביבות התפתחות ולמידה" בדמות מסגרת חינוכית מתאימה. לכל אורך תהליך הלמידה של הפרט ניתן לחלק את מוצר ה"השכלה" לשני סוגים: השכלה פורמאלית והשכלה בלתי פורמאלית שהיא ההשכלה הפרטית הכוללת מוסדות השכלה פרטית, מורים פרטיים, לימודים באינטרנט, חוגים וכל סוג לימוד שמתבצע כלמידה משלימה ("תלוי מרחב") וזאת בניגוד להשכלה פורמאלית המתקיימת במוסדות הלימוד השונים המתבצעת עקב הצורך של הלומד ללמוד לפי "ציר הזמן הלימודי שלו" ("תלוי זמן").
היקף שוק ההשכלה הפרטית בישראל הוא מעל מיליארד ש"ח בשנה (לא מדווח ברובו למס הכנסה). מרבית המורים הפרטיים משתכרים משיעורים פרטיים ובדרך כלל עושים זאת לשם השלמת הכנסה ובדרך כלל גם ללא חשבוניות מס או קבלות. מכיוון שמדובר בשוק פרוץ ללא כללים וחוקים, עם היצע גדול מאוד של מורים, הבחירה לא תמיד פשוטה ולא תמיד ניתן לדעת האם המורה הנבחר יתאים לתלמיד או האם הוא יודע להעביר את החומר או במילים אחרות – ללמד.
ההשכלה הפרטית נתפסת כמוצר "מותרות" עקב העלויות הגבוהות יחסית של שעת הוראה פרטית. אך למרות זאת בחינת מקורות המימון של ההוצאה הלאומית מראה כי בשנים האחרונות מסתמנות מגמת ירידה בהוצאה הציבורית לחינוך (הכוללת את הוצאות הממשלה, הרשויות ומלכ”רים ציבוריים) ומגמת עלייה בהוצאה הפרטית לחינוך (הכוללת בעיקר הוצאות משקי בית), בעוד שההוצאה הפרטית בישראל עלתה בשנים 2005-1995 ב- 27.5% הרי שההוצאה הממשלתית לחינוך קטנה בתקופה זו. גידול בהוצאה הפרטית צפוי בדרך כלל להגדיל את רמת אי השוויון בחינוך ולהגדיל את הפערים הכלכליים-חברתיים במדינה. עוד השפעה חשובה של מגמה זו היא שיפור האטרקטיביות של הענף עבור שחקניות הפועלות בתחום ההוראה הפרטית.
אתר שיעורים - לימודים באינטרנט
