קדושים תהיו (פרשת קדושים ויקרא) 

מוקדש ל"מלמדים" היקרים - המגבירים תורה  ורוחניות

העולם האנושי מבוסס על שני תחומים עיקריים,פיתוח אישיותו וייחודיותו של כל אדם בשילוב אחדות וחיי חברה,כל אדם חייב למצות את יכולתו וכישוריו הטמונים בו,לאתר תחומים אלה ולמצוא הכלים הנכונים החכמים והיעילים כדי לטפח אותם לשיאי האיכויות.

הרב נבנצאל מבהיר לנו מהי קדושים תהיו? כולנו-כל עם ישראל וכל אחד מצווים אנו להיות קדושים.

הרמח"ל מתאר דרגות הקדושה,כדי לטפח האמונה בבורא עולם,לטפח מוח פורה ורענן,יוזם ויצירתי, בתחומי אהבת הבורא ובכל עשייתו עלי אדמות-בדרכי העולם הזה.

הרמב"ם "במורה נבוכים",(חלק ג' פרק נ"א) מבהיר כי כל אחד מאתנו חייב להתאמץ להיות קדוש,כל אחד והמסוגלות שלו.

צריך כל אחד להשתמש באמצעים הקיימים בעולמנו שלנו כדי לנוע לראש כל פסגה-כדי להיות קדושים.

החפץ חיים מבהיר שעלינו,על כל אחד ואחד מאתנו ללמוד להשכיל,להגביר תורה ולהאדירה אך לשלב לינה מספיקה ומזון בריא ואיתן כדי לא לפגוע בגופנו-הבריא והחזק.

היינו למצוא כל נתיב כדי לפתח את עצמי-אך הכל חייב להיות מתוך ערך "הנתינה"-"החסד",ההתקרבות לבורא עולם כאדם קדוש חייבת לשלב סיוע ועזרה ובניית "חברה" בריאה ואיתנה.

חובה על כל אחד מאיתנו -להבין שכל "הקדושה" כל רחישת ה"רוחניות" חייבת להיות בשלבים-"בתהליך", שהרי "אין קפיצות דרך" בחינוך ובעיצוב דמותו של כל אדם ובהקניית תורה ודעת.

כל חיינו עלינו להחדיר בתוכנו את ערך ה"קדושה" המבוססת כאמור על למידה-רוחנית המנווטת אותנו לאמונה-ולפעילויות גשמיות המבוססות ומעוגנות ברוחניות-במוח חכם ונבון.

הקניית הרוחניות לתוכנו-פותח לב רחב להמשיך לקנות יידע ואמונה אך גם פותח לב רחב לאחר-לידידי שמסביבי.

מצוות התורה-הכוללות לימוד ולימוד - מוסיפה חכמה ומעודדת אותנו - להמשיך להוסיף ולהעפיל שלב אחר שלב בסולם שראשו מגיע השמימה.

הרוחניות מוסיפה קדושה ורצון פנימי עז-להמשיך להתאמץ ולטפס שלב נוסף בסולם הרוחניות  והקדושה.

הרוחניות...הלימוד...הקדושה...תלויה בכל אחד מאיתנו,בעוצמת המוטיבציה והאתגרים שאנו מפנימים בתוכנו.

צריך כל אחד מאתנו-לחוש זקיפות קומה ואמונה בעצמו וביכולתו - כדי להמשיך לרכוש "רוחניות" גבוהה יותר-אל לו להסתפק במיעוט.

"קדושים תהיו" מדגיש הרב נבנצאל כל אחד חייב לנוע קדימה עפ"י יכולתו ודרגתו,איש איש כפי כוחו או אפשר לדרוש מכולם רמת לימוד שווה.

חובה על כל אחד מאתנו להתאים את הלימוד ליכולת הקליטה.

הקניית רוחניות...למידה...השכלה חייבת להיות מותאמת לכל יחיד,בכך כמובן "הפערים" יגדלו בין כל החבורה-הכיתה...מיצוי יכולתו של כל יחיד בהתאם לכישוריו -חייב להיות היעד הבסיסי והאיתן בחינוך בבית ובבית הספר-כך מיישמים הלכה למעשה-"קדושים תהיו".

אך כאשר הפרשה מדגישה "קדושים תהיו" בלשון רבים,היא מבהירה לנו באופן חד משמעי,שלא די שהאדם ילמד ויחדיר "רוחניות" לעצמו,עליו כאמור לעשות "חסד" ולהעביר לחבריו ולתלמידיו-האוצר הנפלא שהוא רכש למוחו הפורה.

שלמה המלך (במשלי ל"א,כ"ו) מדגיש הפסוק, "פיה פתחה בחכמה וחכמת חסד על לשונה" שואלים חז"ל מה פרוש ותורת חסד על לשונה?היש תורה שאינה של חסד? אלא מבהירה הגמרא (במסכת סוכה מ"ט) אדם הלומד תורה-המוסיף "רוחניות" למוחו האישי ומשלב-לימוד-לאחרים,מפיץ תורה לחבריו האופפים אותו,זה אדם ש"תורת חסד" על לשונו.

היינו,עלינו כל החיים לשלב למידה אישית...הוספת רוחניות למוח איתן וחזק,אך תמיד...תמיד...גם להפיץ תורה לאחרים,"הנתינה" חשובה ביהדות-לא נתינה גשמית,אלא גם נתינה רוחנית, כפי שמציין שלמה המלך-"יפוצו מעיינותיך חוצה" (משלי ה' ט"ז) ,כשם שמעיין משקה במימיו-אחרים,כך צריכים אנו להיות כמו מעיין-לספוג חכמה-מים ולדאוג שאחרים אף הם ישתו וייהנו ממי המעיין,ממוחנו הפורה והרוחני.

כל חיינו-ללמוד וללמד,לרכוש חכמה ודעת ולהעבירה לתלמידינו ולחברינו. מדגיש החכם מכל אדם-שלמה המלך במשלי ט"ו-"שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך..."

  היינו קודם כל עליו על החכם,על כל אחד מאתנו לצייד עצמנו במתודה הנכונה-בשלבים עקרוניים וחכמים.

ראשית-על כל אחד מאיתנו ללמוד "לשתות מים מהבור שלנו "מבורך" ונוזלים מתוך "בארך" ורק אח"כ עלינו לדאוג לאחרים הפיכת הבור-הבאר-למעיין שופע המשקה שדות נוספים ללמוד בעצמנו  כל הזמן וללמד אחרים מתוך הבאר "המעיין" הטמון בנו.

כל אחד מאתנו-צריך לעמול כל חייו ללמוד,לרכוש רוחניות בהתאם לכישורים הטמונים בנו-לדאוג לקדושת  האדם-לקדושת עצמנו ובהמשך להפיץ תורה ולהאדירה לאחרים.

הרב נבנצאל מדגיש במאמרו על פרשת קדושים-שבית כנסת למשל הוא מקום קדוש, ככל שמרבים בו תורה ותפילה-המקום מתקדש יותר.

עדיף לדבריו להתפלל במקום שלומדים בו תורה (שו"ע אורח חיים סימן ד',י"ח) .

דיבורים...מיעוט לימוד תורה ממעיטים קדושת המקום.

כל אדם יהודי קדוש מבטן,אך עליו לעמול כל חייו,להימנע ממעשים רעים שיכולים לחלל הקדושה, עליו להרבות בלמידה ובמעשים טובים כלפי החברים ובכך להגדיל הקדושה.

התורה מבהירה לנו-הפסוק הנפלא:"ואהבת לרעך כמוך"...עליך ללמוד להתחדש ולהתקדם כל הזמן-לאהוב את עצמך אך תמיד...תמיד...            באותה מידה ובאותה עוצמה לאהוב את חברך.

כאשר אדם לא לומד-לא מוסיף רוחניות לעצמו-לרוב אינו אוהב את עצמו ובכך גם לא יאהב את חברו.

על פי מחקרים רבים ומנסיוני הרב במערכת החינוך למדתי כי האלימות במוסדות החינוך ובכל הסביבה אינה קיימת כמעט במקום בו קיימת "קדושה" בו כל אחד מרביץ לתוכו "רוחניות" ולמידה כל הזמן, במקום כזה האדם אוהב את עצמו וכך יאהב את חבריו-את הסובב אותו,האלימות שם אינה קיימת.

כאשר הטובים והמוכשרים בהם הרוחניות קיימת-והמה "מלמדים" אחרים,מפיצים התורה והיכולת שבתוכם לחבריהם בקהילה ובחברה-הם גורמים מדהימים ואיכותיים שהפכו עצמם ל"קדושים" אך משלבים בעיקר קדושה ללימודיהם של החברים.

"מלמדי" הדף היומי-החדורים בפנימיותם ברוחניות,בידע תורני ובכישורי מתודה ודידקטיקה המקנים בהוראתם ה"מלמדים" הרוחניות ללומדים - הם הופכים את כולנו ל"קדושים" ובכך איכותם האנושית בקיום מצוות "קדושים תהיו" מרתקת וחשובה ביותר להגברת התורה והאדרתה.

מורים המבצעים עמלם הרוחני-הקדוש בעוצמה,באחריות ובכלים נכונים ואיכותיים בו כל ילד מרגיש בתוכו שהוא רוכש "רוחניות" מתוך אושר ושמחה,מתוך כבוד,יחס ואהבה,מתוך תחושת שייכות ושיתופיות אינו מפריע,ממושמע,אוהב את המקום,אוהב את הבריות-את חבריו...ותמיד...תמיד...יודע לשמור על "גבולות" בהתנהגותו ובהליכותיו.

כאשר מורה-משכיל וחכם-שלמד והפך "לקדוש" המקנה כל הקדושה-לתלמידיו יראה רק ברכה בעמלו ויהפוך את כולם-כל תלמידיו לשמחים ומאושרים.