ארנב ושפן במקרא
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

ארנב ושפן במקרא 

מאת    [ 06/06/2011 ]
מילים במאמר: 1771   [ נצפה 3644 פעמים ]

 
 

 

תורה - השפן והארנבת המקראיים

מאת: ערן בן ישי | 12/18/2010 אמונה ומדע - מעלי גרה במקרא – נקודת הדמיון שביניהם - מניין נדע מה הגדרת המושג "העלאת גרה"? הן המקור היחיד בו מושג זה (ז"א העלאת גרה של ה תורה, כמובן) מופיע הינו תורת ישראל. כדי לדעת מהי העלאת גרה, עלינו ללקט את כל אלה המתוארים ב תורה כבעלי תכונה זו, ולראות מה המכנה המשותף ביניהם. אין מקום לתאר את המושג לפי הנראה לעינינו, ומשחלק מהמוגדרים כך לא יתאימו לתיאורינו נקבע: "ה תורה טעתה". המהלך ההגיוני חייב להיות הפוך, כאמור, לראות מה משותף בין כל המוגדרים, ועל פי זה להבין את ההגדרה. שלשה עשר בעלי חיים מוגדרים בתורה כמעלי גרה: שור, שה כשבים, שה עזים, אייל, צבי ויחמור, אקו ודישון, תאו וזמר. וכן גמל שפן וארנבת... לאחד עשר מתוך השלשה עשר מערכת עיכול מורכבת והם לועסים את מאכלם פעמים מספר. השנים הנוספים – השפן והארנבת – לועסים את מאכלם כשאר חבריהם מעלי הגרה, לעומת זאת אין להם מערכת עיכול מורכבת כשלהם, ובכך שונים הם משאר שותפיהם להגדרה. המכנה המשותף בין כל השלשה עשר הינו אפוא הלעיסה – ההיבט החיצוני ולא זה הפנימי. ממילא זו ההגדרה של העלאת גרה ולא צורת מערכת העיכול.

 

גם מבחינה פילוסופית-מדעית טהורה, זה לא משנה לעולם מהי התיאוריה המקובלת בעולם חקר הזואולוגיה שמחשיבה "העלאת גרה", מהסיבה הפשוטה שהמערכת עובדת ע"פ מתודות ושיקולים משלה, שאותם היא קבעה, לפעמים באופן שרירותי, על-מנת להגיע לאי-אלו תוצאות או מסקנות שברצונה להגיע. וכל בר דעת מבין שלשיקולים הללו אין מקום בתורת ישראל, שכן בהחלט מתקבל על הדעת שלמחבר המקרא (משה רבינו ע"פ ה') היו שיקולים אחרים לקטלג חיה מסוימת תחת הקטגוריה של "מעלת גרה". ובמאמר זה הצגנו שיקולים רבים לכך. (עוד על המתודות המדעיות השרירותיות, ראה: זאב בכלר, הפילוסופיה של המדע, עמ' 46-47, בהוצאת אוני' משודרת).         

 

בגישה הזאת שהצגנו בדבר "הסימן החיצוני" אחזו רוב ככל פרשני וחוקרי המקרא (חלק מהחוקרים המובאים להלן, אין להם את הסמכות לפרש את המקרא כמובן, אלא הבאנו אותם כי הם גם ציינו את ההקבלה הזאת בין השפן והארנבת לשאר מעלי הגרה הנמנים במקרא) וכדלהלן:

 

1. הרב פרופ' דוד צבי הופמן זצ"ל, ראש בית המדרש לרבנים בברלין, בפירושו לויקרא (ראו בפירושו זה, תרגום עברי, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים).

2. רבי יחיאל יעקב וינברג זצ"ל (שו"ת שרידי אש חלק ב סימן י"ז).

3. ד"ר יהודה פליקס בספרו "החי של התנ"ך" תל - אביב, תשט"ו, הוצאת סיני.

5. הבלשן וחוקר המקרא יהושע שטיינברג, במילון התנ"ך ערך 'ארנבת'. וכן בספרו "משפט האורים".

6. פירוש "דעת מקרא" לספר ויקרא, פרשת שמיני, פרק יא', פס' ו', בהגהות.

7. פרופ' קנוט שמיד-נלסון, בספרו "הפיסיולוגיה של בעלי החיים", בתירגום עברי, בהוצאת "יחדיו", עמ' 20.

8. הרב מרדכי נויגרשל, בנספחים לביאורו על ספר הכוזרי, חלק ב, עמ' 196-197.

9. פרופ' יהודה לוי, בספרו "יהדות ומדע – כחכמות משלימות", עמ' 234 – 235.

10. באנציקלופדיה המקראית, כרך ח, ערך 'שפן'. וכן כרך א, ערך 'ארנבת'.

11. הרב אמיתי בן–דוד בספרו הבהיר "שיחת חולין" עמ' ת"י.

12. המדען עזריה אלון בספר "החי והצומח של א"י", חלק ז, עמ' 234.

13. הרב אברהם קורמן בספרו "הטהור והמותר", נספח א.

14. פרופ' ישראל אהרוני בספרו "זיכרונות זואולוג מתחיל", ספר שני, תש"ו, עמ' 206 – 207. 

15. הרב אלחנן סמט, עיונים בפרשת השבוע, סדרה שנייה, פרשת שמיני, עמ' 43.

16. באנציקלופדיה עולם התנ"ך, ויקרא, עמ' 71. (שנחשב למוערך מאוד בקרב החוקרים).

17. הרב זמיר כהן במאמרו שפורסם במגזין הידברות, גיליון מספר 20, עמ' 19. (מביא שם ראיה לדברינו כאן מדקדוק לשוני של המקרא).

18. חוקר המקרא הנודע פרופ' מ.ד קאסוטו, בפירושו ל תורה, שראיתי לצטט את דבריו במיוחד מפאת התאמתם לגישתנו, וכך כתב: "בעלי חיים אלו (השפן והארנבת) נכללו כאן בין מעלי הגרה... בגלל תנועות פיהם הדומות לתנועות של מעלי הגרה, וה תורה לא באה ללמדנו פרק במדעי הטבע אלא לתת סימנים חיצוניים שעל פיהם אפשר יהיה להבחין בין הבהמות הטהורות ובין הטמאות".

 

ולמעשה שורש הדברים נמצאים כבר בתלמוד, שכן כאשר הגמרא במסכת חולין (דף נ"ט), רוצה לתאר בעל חיים שאי אפשר לדעת אם הוא מעלה גרה או לא, אומרת היא: "מצא בעל חיים שפיו גמום" (חתוך). כלומר, כיוון שפיו חתוך אין לדעת אם מעלה הוא גרה אם לא, ומדוע? הן ניתן לראות את מערכת העיכול שלו, ברור אפוא בעליל כי עיקר סימן העלאת הגרה הינו בפה, ולאו דווקא בדרכי העיכול. ועלינו להדגיש כי חכמינו בתלמוד לא הסתפקו בקביעות כלליות אלא פרטו לפרטי פרטים את מערכות העיכול של בעלי החיים השונים כל אימת שדנו על תכונות בעלי החיים, ניתחו לפרטי פרטים את מבנה אבריו הפנימיים כולל מערכת העיכול, כפי שמבואר בתלמוד במסכת חולין.

 

פרופ' ישראל אהרוני מנה את ההתאמות החיצוניות (הסימנים החיצוניים) של השפן והארנבת לבין שאר מעלי הגירה המוזכרים במקרא, וכך כתב:

 

1. הארנבת מניעה את לסתותיה גם כשאינה אוכלת, בניגוד לבעלי חיים שאינם מעלות גרה.

2. מבנה הגולגולות של הארנבת והשפן זהות למבנה הגולגולות של מעלי גרה.

3. כיוון הכפלים שבפני כותרת הטוחנות הוא לרחבן, כמו בכבש ובעז. משמע שהארנבת והשפן לועסים את מזונם כמעלי גרה; כלומר באכלם יניעו אף הם את לסתם התחתונה מימין לשמאל. (י. אהרוני: "זיכרונות זואולוג עברי", ספר שני, תש"ו, עמ' 207-206. וראה אצל הרב א. קורמן, הטהור והמותר, פרק א, עמוד 31).

 

המושג העלאת גרה - אטימולוגיה

 

רש"י מבאר ש"גרה" הוא מגזירת מים הנגרים [=נוזלים- מצודות ש"ב י"ד]. שהאוכל נגרר אחר הפה. דהיינו: האוכל רך ונוזלי. ואח"כ מביא את אונקלוס המתרגם במפורש ש"פישרא" הוא מזון נפשר ונמוח. דהיינו, לפי שני הביאורים ברש"י: הבהמה מעלה חזרה לפיה את המזון שכבר נתרכך. וודאי נתרכך ע"י רוק הלעיסה הראשונה וע"י הירידה לכרס ובית הכוסות. וכל זה כלול במה שכתב רש"י: "שע"י הגרה האוכל נפשר ונמוח". והרי קודם ביאר ש"גרה" הוא שם האוכל הנמוח, א"כ מה כוונתו: "שע"י הגרה האוכל נפשר"? בהכרח כוונתו לכל הפעולה העושה את האוכל לנמוח, מהלעיסה הראשונה עד שחוזר לפה. ובפירוש רד"צ הופמן כתב במפורש על מעלה גרה: מעלה את מה שלעס. ובמלון אבן שושן: גרה: מאכל שנגרר בשניים, שנלעס ונבלע. ועיקר מה שכתבתי הוא שלרש"י "גרה" הוא אוכל נוזלי ורך ונמוח, ואין זה משנה כלל אם זה מהלעיסה או מהקיבה, העיקר שניתן לומר על "גרה" שהיא האוכל הנמוח, שגם הגללים ממלאים פונקציה זו לא פחות מאוכל מהמעיים. המילה "גירה" יכול שתיגזר מן השרש "גרר" (יעויין בספר השרשים לרבנו דוד קמחי מגדולי המדקדקים). סביר שהמילה נגזרת מן המילה "גרון". שיטת עיכול זאת היא העברת המזון תהליך דו שלבי מובהק המעורב במעבר המזון פעם שנייה דרך הגרון אחרי העלאתו אליו.

 

העלאת גרה – פירושה להעלות מזון לעיכול נוסף

 

אמנם ראינו לעיל שהסיבה העיקרית שהתורה מנתה את השפן והארנבת ביחד עם מעלי הגרה היא בגלל הסימן החיצוני שלהם, ברם במילים "העלאת גרה" קיימת משמעות של העלאת מזון מגוף הבהמה לפיה?! ובכן התשובה היא כזאת: השפן והארנבת אכן מעלים את מזונם ממקום כלשהו בגופם, בתהליך המכונה 'קופרופגיה' המיוחד אצל השפן והארנבת, שבהחלט יכול להיחשב כהעלאת גרה של התורה, מה שמתאים להגדרת העלאת הגרה גם אם לא יעלו את המזון מאותו מקום ממנו מעלים אותו מעלי הגרה האחרים, וכאמור.

 

תהליך ה'קופרופגיה' מבואר בספרי החוקרים:

 

1. אצל הארנבת: פרופ' קנוט שמיד-נלסון בספרו "הפסיכולוגיה של בעלי חיים" כותב: "הארנבונים

[ Ooryctolagus והארנבות ( [(Lepusשגם הם (כמו אוכלי תאית) בעלי מעי עיוור גדול שנעשית בו התססת התאית, פתרו בעיה זו (עיכול תאית) בדרך בלתי רגילה. שני סוגי פרש נוצרים אצלם: בגללים הקטנים, המוצקים והכהים, המוכרים יפה, וסוג של גללים רכים, גדולים ובהירים יותר, שאין הארנבון משיר אותם לאדמה, אלא אוכלם הישר מפי הטבעת. הגללים מסוג האחרון נוצרים במעי העיוור, ובליעתם שנית מאפשרת עיכול וניצול מלאים יותר".  (פרופ' קנוט שמיד-נלסון בספרו "הפיסיולוגיה של בעלי החיים" בתירגום עברי, הוצאת "יחדיו", עמ' 20).

 

* פרופ' יהודה לוי, בספרו "יהדות ומדע – כחכמות משלימות" כותב על אכילת הגללים אצל הארנבות שזה "מאפשר [להם] עיכול מושלם של הצלולוזה (ויש אומרים עיכול של ויטמינים המיוצרים על-ידי חיידקים במעי הגס) שקשה לעיכול במעברה הראשון במערכת העיכול. תהליך זה נחשב חיוני". (עמ' 234 – 235)

 

2. אצל השפן: פרופ' יהודה לוי כתב שם דברים דומים גם על השפן, מסתבר שהחוקרים גילו תהליך דומה גם אצל השפן, וכך כתב: "סלעים מחסה לשפנים" כתב דוד המלך בספר תהילים (קד', פס' יח'), ומעניין שקיים שפן הנקרא "פיקה" (pika) שחי בין הסלעים הנקרא באנגלית גם "rock rabbit", כלומר, שפן סלעים – וגם הוא מעביר את האוכל דרך המעי, באותו תהליך (דהיינו התהליך שנזכר לעיל לגבי הארנבת). ומאחר ו"גרה" היא מאכל שנלעס ונבלע [ראה רש"ר הירש (ויקרא יא', פס' ג'). ומילון אבן שושן (עיין גרה [א]). גם התרגומים שם "פשרא", כלומר מרוכך], הפעולה הזאת היא "העלאת הגרה" ממש". (עמ' 235. וכן הוא מפנה למקור הבא:smith. A.t. & Weston. M.l, "ochonta princes", mammalian species, 352:1 am.soc. mammalogists, 1990).

 

קיבה בעלת דמיון למעלי הגרה אצל השפן

 

1. הרב אמיתי בן – דוד בספרו הבהיר "שיחת חולין" הביא ראיה נוספת, וכך כתב: "לשפן אומנם יש קיבה אחת, אך מצאו שיש לו שלשה מעיים עיוורים (אחד גדול במקום הרגיל, ועוד שניים נוספים באמצע המעי הגס), ואולי עובר מזונו מזה לזה מעין העלאת גירה. ועתה שמעתי מחכמי הטבע המוכנים להודות שיש כאן ממש העלאת גירה, וגם מה שמניע פיו שייך לזה, ואמרו שעוד חזון למועד". (עמ' ת"י).

 

2. חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד הנודע ד"ר יהודה פליקס, בספרו "חי וצומח בתורה" בערך 'שפן' כתב: "השפן נמנה בתורה עם מעלי הגרה כנראה בגלל מבנה מערכת העיכול שלו, שהבליטות שבמעי הגס מזכירות את הקיבות של מעלי הגרה". (עמ' 87).

 

השפן והארנבת – אכן נמנים בין מעלי הגרה במובן המקראי, ובצדק!

 

לאור נתונים אלו, יש לנו רק לעמוד ולהתפעל מדיוקה המפליא של התורה:

1. מבנה הגולגולת של השפן והארנבת הם כשל מעלי הגרה.

2. הם לועסים את מזונם כמו מעלי הגרה.

3. מצינו שאצל השפן יש קיבה בעלת דמיון למעלי הגרה.

4. הם חוזרים לאכול פעם נוספת את המזון שהם כבר בלעו לצורך עיכול.

5. החזרה על אכילת המזון המעוכל (הגללים הרכים) הינו הכרח בשבילם, ונעשה כחלק מתהליך ההזנה הקבועה שלהם, ממש כדרכם של שאר מעלי הגרה.

6. פרופ' קנוט שמיד-נלסון כתב שהם אוכלים את המזון המעוכל (הגללים הרכים) "הישר מפי הטבעת", ומבחינה מציאותית הם מעלים אותם מאזור פי הטבעת (הנמוך) אל פיהם, לצורך עיכול מושלם.

 

הכל ביחד מעיד על דיוק מפליא של התורה – שליט בעולמו יודע!

 

[הערת הכותב: עיקרו של מאמר זה (דהיינו הטיעון בדבר זיהוי החיה כמעלת גירה על ידי הסימן החיצוני שלה) אחוז בדבריו של הרב מרדכי נויגרשל, בנספחים לביאורו על ספר הכוזרי, חלק ב, עמ' 193-199. וזאת מלבד הרשימה של המפרשים והחוקרים שהבאתי, שמסכימים לטיעון זה - "וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"].

 

ברסלב, רבי נחמן מברסלב, ברכות, שיעור תורה, ניצחת ואנצח הוצאה לאור - הוצאת ספרים, רבי שמעון בר יואי, לג בעומר, רבי נחמן מברסלב, מוסדות תיקון המידות - אתר ברסלב מידות - באתר: אתר על לג בעומר, מידע רב על רבי שמעון בר יוחאי ו ספר הזוהר - כל המידע הנדרש!, מידע על חגי ישראל, שיעורי תורה לצפיה בכל הנושאים ממש בכל התורה, מענין ברכות הצדיקים ובכלל ברכות, חגי ישראל - חגים ... ועוד...

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב