איך מזהים אלרגיה אצל ילדים? 

"אני לא מבינה. רק לפני שבוע סיימנו אנטיביוטיקה, איך זה שהוא שוב משתעל?"
"כל הזמן היא מתלוננת שכואבת לה הבטן, ובבדיקות לא מוצאים כלום."
"שאבנו את כל הבית, החלפנו לסבון טבעי, ובכל זאת הילד פורח ומתגרד. מה זה יכול להיות?"

כאשר מדובר בילדים שלנו, אנחנו נוטים להיות מאוד רגישים וקשובים. שינויים במצב הבריאותי או הנפשי, בעיקר כאלה שאינם רגעיים וחולפים תוך זמן קצר, גורמים לנו לעקוב בדאגה. במידת הצורך נלך איתם לרופא ונמתין לאבחנה, כל אבחנה, העיקר שמישהו יגיד לנו מה לא בסדר עם הילד. וירוס או דלקת הן אולי לא תשובות משמחות, אבל כשזו אבחנת הרופא לפחות אנחנו יודעים שתוך כמה ימים המחלה תחלוף והילד יחזור לעצמו.
אולם חשוב לזכור, כי האבחנה ניתנת פעמים רבות על סמך ניסיונו של הרופא במקרים רבים בעלי סימפטומים דומים. ואילו גם כאשר התופעות דומות, הגורם המחולל אותן יכול להיות שונה לחלוטין, והטיפול צריך להיות שונה בהתאם.

נזלת ושיעול, כאבי בטן ושאר תופעות עיכוליות, פריחה, כל אלה יכולים להיות סימן לאלרגיה של הילד לאחד או יותר מהחומרים איתם הוא בא במגע.
תגובה אלרגית הינה תגובה קיצונית של מערכת החיסון לגורם מגרה, אלרגן. אצל תינוקות וילדים, מגוון התגובות האלרגיות גדול מאד אך קל יחסית לזיהוי ולאבחון, מאחר וזמן החשיפה שלהם לחומרים המגרים קצר יחסית לזה של הבוגרים.
בחלק גדול מהמקרים אנו רואים כי ילדים מפתחים את אותן הרגישויות מהן סובלים הוריהם. עם זאת, ילד יכול לפתח רגישות אלרגית לחומר מסוים גם ללא גורם התורשה.
האלרגנים, החומרים גורמי הרגישות, מצויים למעשה בכל חומר. החשיפה לאלרגנים יכולה להיות בדרכים שונות: דרך מערכת העיכול (חומרים תזונתיים), דרך מערכת הנשימה (חומרים נשאפים) או בדרך של מגע עורי.

מערכת העיכול - מגיבה בדרך כלל לתזונת הילד. מוצרים נפוצים בתזונת ילדים המוכרים כמחוללי אלרגיות הם: מוצרי חלב פרה, ביצים, חיטה, ירקות ממשפחת הסולניים (חציל, עגבניה,פלפל), וכן תוספים כגון צבעי מאכל, גם כאלה המכונים "טבעיים".
תינוקות יונקים עלולים להיות רגישים לחלב אימם, בעיקר בגלל רגישותם לחלק מהמזונות הנצרכים על ידי האם. תופעות אלרגיות נפוצות במערכת העיכול עשויות להיות: הקאות, שלשול או עצירות, כאבי בטן, גזים, חוסר רצון לאכול (מזון מסוים או כל מזון).

מערכת הנשימה - מאפשרת חדירה של אלרגנים רבים הנישאים באוויר. מאלה, חומרים נפוצים שעשויים לחולל תגובה אלרגית הינם אבק, אבקני פרחים וזיהום אוויר.
תופעות אלרגיות נפוצות במערכת הנשימה עשויות להיות: נזלת כרונית, שיעול, דלקות חוזרות במערכת הנשימה (דלקת ריאות וברונכיט ואף התפתחות של תופעות אסטמטיות). בנוסף לכך ילדים רבים סובלים מתופעות אלרגיות המתבטאות בדלקות חוזרות ומהצטברות נוזלים באוזן התיכונה, דבר אשר יכול להתבטא בנוסף לכאב גם בהפרעות שמיעה ובהמשך בהפרעות בהתפתחות השפה ומבעיות בתקשורת. 

מערכת העור - רגישות לחומרים הבאים במגע עם העור. בין הדוגמאות הנפוצות - סוגי בד, אבקות ומרככי כביסה, סבון, קרמים לגוף ומוצרי קוסמטיקה.
תופעות אלרגיות נפוצות המתבטאות בבעיות עור עשויות להיות: אדמומיות בעור, פריחות, יובש, מצבים קשים של תופעות דמויות כוויה באזורי גוף שונים, תופעות מפושטות של דלקות עור כרוניות (אסטמה של העור- אטופיק דרמטיטיס).

כאשר ילד נחשף לחומר אליו הוא רגיש, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכל אחת ממערכות הגוף ולעיתים ביותר ממערכת אחת. חשיפה לאלרגן יכולה להתבצע דרך מערכת אחת ולבוא לידי ביטוי במערכת אחרת. כך למשל בעיות עוריות על רקע אלרגי נפוצות מאד אצל ילדים, ועל אף שחלקן נובע מרגישות למגע עם חומר מסוים, רובן קשורות דווקא ברגישות למזון.
תופעות נוספות שעשויות להעיד על אלרגיה יכולות לבוא לידי ביטוי בהפרעות שינה, עצבנות יתר,
בכי לא מוסבר וביטויים התנהגותיים נוספים שאינם אופייניים לילד.

על ידי טכניקות שונות הן ברפואה הקונבנציונאלית והן ברפואה האלטרנטיבית ניתן לנטר ולגלות מהם גורמי הרגישות.

כרופאה המטפלת בילדים המלצתי העיקרית הן לשים לב ולהתייחס לכל שינוי שחל  בילד. אתם, ההורים, מכירים את הילד שלכם הכי טוב, ואם אתם מרגישים כי הילד אינו כתמול שלשום סביר להניח שאתם צודקים.
לעיתים התופעות בולטות במיוחד, כגון כמו: הקאות, כאבים, שלשולים, פריחות, שיעול חריף או קוצר נשימה. לעיתים הן מהסוג שאנו נוטים לקשור להתנהגויות האופייניות לגיל מסוים, כגון הפרעות שינה או תנועתיות יתר.
יש לעקוב אחר התופעות ולנסות לבחון האם יש קשר ביניהן לבין זמני ארוחות, שינויים במוצרי כביסה או רחצה וכן הלאה. שימו לב למה שהילד לא מוכן לאכול או לגעת. בחלק גדול מהמקרים הילד איננו אוכל סוג מזון מסוים לא בגלל פינוק אלא בגלל רגישות לחומר, רגישות המורה לגופו להימנע.
אם זיהיתם קשר, ניתן יהיה ביתר קלות לאתר במדויק את האלרגן ולטפל ברגישות, או פשוט להימנע (במידת האפשר) מהגורם לאלרגיה. אך גם אם לא, באמצעות שיטת NAET ניתן על ידי בדיקת שינוי התנגדות שרירית MRT ,לבדוק מהו החומר גורם הרגישות, את סוג הרגישות (פיסית, כימית או רגשית) ובאיזה איזור בגוף מתחילה ההפרעה.