ערבי החג הרבים המתרגשים עלינו, לא בהכרח משמחים את כולם. עבור רבים, ההתלכדות המשפחתית היא חוויה מעיקה, מלחיצה בה הם נמצאים תחת "זכוכית מגדלת". בחגים ובעיקר בארוחות החג בהן מתגודדות המשפחות סביב השולחן, נאלצת המשפחה להתמודד עם השינויים שעברו חבריה לאורך השנה, החתונות, הילדים , הגירושין, המחלות, השמחות והקשיים. התמודדות אשר פעמים רבות מביאה למתחים בין בני המשפחה לאכזבות ולעלבונות . היום, בחברה ובתקופה שיש בה התנגשות בין החיים המודרניים למול הערך של היחד והמסורתיות, מה שהיה פעם מאוד ברור כחלק ממסורת היום כבר לא בהכרח מתאים לכולם וארוחות החג המשפחתיות יוצרות קונפליקט בין המקום המתאים לי, לבין המקום בו המשפחה היתה רוצה לראות אותי.
אתי פז מטפלת משפחתית, מנהלת הקליניקה לטיפול בזוגיות, פרט ומשפחה במכון אדלר לפסיכולוגיה חיובית הומניסטית, ריכזה עבורכם מספר טיפים - כיצד לעבור את החגים בשלום ללא מתחים משפחתיים:
לא לתת מקום לעלבון - לא כולם מתייחסים באותה הצורה לחגים ולא כל בני המשפחה חשים את אותה התחושה כלפי החג וצריך לזכור את זה. אם מבינים את זה אז פחות מתאכזבים ופחות כועסים או נעלבים. מותר להתאכזב אבל אפשר לבחור שלא להיפגע. יש רווקים שהמפגש עם המשפחה בערב חג יכול מאוד להלחיץ אותם, יש שבדידותם מוי עצמת בתחושת כישלון במהלך סעודה גדולה ולכן מעדיפים שלא להיות יחד, יש הורים שחשים שההורות שלהם במבחן בערב חג ויש קשישים שקשה להם עם רעש והמולה. כך, אם נבין שכל אחד מגיב לחג מהמקום שלו, יותר קל לא להיפגע כשמישהו מהמשפחה אומר שלא רוצה לבוא לחג.
להחליף עלבון בחמלה - בהמשך לסעיף הקודם, החג מאפשר הזדמנות להיות חכם ולא להיות צודק. כשלא נפגעים אפשר ליצור במקום העלבון, אמפטיה וחמלה כלפי המצוקות של האחר. זוהי הזדמנות נהדרת להחליט לפרש את הדברים אחרת, לגשר על משברים משפחתיים ולהיות יותר גמישים.
לקחת את הכל בפרופורציות - אנשים נוטים להעניק לערבי החג תפקיד מהותי בכל הקשור לבחינת היחסים במשפחה. אלא, שערבי החג למיניהם הם רק חלק מזערי מאוד מההתנהלות המשפחתית ולא משקפים את הכלל. כדי לבחון את המשפחה צריך לבדוק את היחסים לאורך כל השנה ולא להתייחס לערב החג, כאבן הבוחן ליחסים ולחוזקה של המשפחה, מלבד החג יש הזדמנויות רבות ליצירת הקשר המשפחתי באינטימיות. לא חייבים להיות תמיד ביחד - כן, קראתם נכון ! העובדה שזה חג לא אומרת שכולם צריכים להיות יחד סביב אותו השולחן ובעיקר, לא אומרת שכולם במשפחה מרגישים את אותו הדבר כלפי החג. קבלה פשוטה שלא כולם רוצים להיות יחד, כל אחד מסיבותיו האישיות הוא חוסכת הרבה מאוד שברון לב. החוכמה היא לא לחפש מה לא בסדר אצלי שגרם לשני לא לרצות לבוא אלא להבין שהקושי הוא שלו .
ליצור הווי משפחתי ייחודי - לכל משפחה יש את הייחוד שלה ולא צריך להיצמד לתבנית אחת של ערב חג, אלא לשלב בה תוכן ייחודי שמתאים למשפחה "ההווי שלנו ".
לקריאת המאמר המלא ולמאמרים נוספים היכנסו לאתר מכון אדלר - פסיכולוגיה חיובית , הומניסטית, חברתית .
