עוד מימי התנ"ך ולאורך כל ההיסטוריה כולה- ירושלים מתגלית כעיר מיוחדת, קדושה וחשובה במיוחד לעם היהודי ,אך גם אומות העולם התעניינו בה ומתעניינים בה תמיד.
השאלות הן:
א] מה הקסם של ירושלים, מה טמון בה?
ובמה חשיבותה?
ב] כמה שמות לה?
ג] כיצד ניתן לשמור על קשר מתמיד עם ירושלים?
תשובה א]
נתבונן בדברי דוד המלך בפסוק הבא:
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"
מעניין מה הרעיון במשפט זה?
על כך עונים חז"ל[ירושלמי ב"ק פ"ז,] "עיר שמחברת את ישראל זה לזה"
מתברר כי יש בכוחה של ירושלים- לאחד את ישראל זה לזה ובנוסף מסוגלת לאחד גם את תפילותיהם, כפי שכתוב:
"והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה - לאבותם, העיר אשר בחרת, והבית אשר בנית לשמך"[מלכים-א, ח,מ"ח]
ומציינת הגמרא:"היה עומד בחוץ לארץ יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל, שנאמר:והתפללו אליך דרך ארצם.
היה עומד בארץ ישראל, יכווין את לבו כנגד ירושלים שנאמר:והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת"[גמרא ברכות ל,א]
היה עומד בירושלים יכוון את לבו כנגד בית המקדש שנאמר: והתפללו אל הבית הזה[דברי הימים -ב ר, ל"ב] .היה עומד בבית המקדש יכוון לבו כנגד בית קודשי הקודשים, שנאמר: והתפללו אל המקום הזה" [מלכים- א ,ח ,מ"ח] נמצא, עומד במזרח מחזיר פניו למערב. במערב, מחזיר פניו למזרח.בדרום מחזיר פניו לצפון,בצפון, מחזיר פניו לדרום,נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום- אחד, אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא: מאי קראה? כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות[שיר השירים ד,ד]-תל=שכל פיות פונים בו".
מעניין כי אחרי מלחמת ששת הימים ושחרורה של ירושלים העתיקה- הורשו כל עם ישראל לגשת אל הכותל לראשונה ולהתפלל בחג מתן תורה תשכ"ז.
ניתן לראות בברור: כי הדבר מכוון מלמעלה על ידי הקב"ה ,שהרי כמו שהתורה בכוחה לאחד את עם ישראל- והראיה לכך שבזמן מעמד הר סיני נאמר:"ויחן שם ישראל נגד ההר" בלשון יחיד:"ויחן"
ולא נאמר:"ויחנו" בלשון רבים ,מהסיבה כי כל ישראל היו מאוחדים בעת הזאת- כאיש אחד בלב אחד.
כשם שהתורה מאחדת את עם ישראל כך גם ירושלים מאחדת את העם.
תשובה ב] שבעים שמות לירושלים, למסקנה זו ניתן להגיע על סמך עיון במדרש:
הנה כמה דוגמאות:
1] שלם- "ומלכי-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון"[בראשית י"ד, י"ח]
2] אברהם קרא לירושלים בשם:"ה' יראה".
חכמים אומרים: כי שמה של ירושלים מורכב מהמילים:"יראה"-"שלם"
ישנה אגדה המספרת: כי הקב"ה חשב לקרוא לירושלים:"שלם"
אך ידע כי אברהם יתרעם על כך ואם יקרא:"יראה" מלכי-צדק עשוי לכעוס על כך, והיות ושניהם היו ידועים כאנשים רמי מעלה- צדיקים, הקב"ה צירף את שני השמות יחדיו- ירושלים.
3] "יפה נוף" - "יפה נוף משוש כל הארץ הר- ציון ירכתי צפון קריית מלך רב" [תהלים מ"ח,ג]
4]יבוס- שם זה היה נפוץ מתקופת השופטים עד כיבוש ירושלים בידי דוד המלך:"ויבוא גד אל-דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארניה היבוסי" [שמואל-ב, כ"ד,י"ח]
ובהמשך-דוד המלך רוכש את הגורן מארונה מלך יבוס בהר המוריה
"..ויקן דוד את- הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים"[שם כ"ד,כ"ד]
5] אריאל."והאראיל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב.."
[יחזקאל מ"ג,ט"ז]
6] מוריה- שהרי שם נעקד יצחק.
7] עיר דוד-על שם בניית העיר על ידי דוד המלך:"ויבן העיר מסביב מן המילוא ועד הסביב" [שמואל-ב,ה,ט]
8] בית תפילה:"והביאותים אל- הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי.."
[ישעיה נ"ו,ז]
תשובה ג]
נאמר:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"[תהלים קל"ז]
פסוק זה מבאר המלבי"ם בדרך הבאה:במשפט זה ישנן שלוש שבועות המשקפות שלוש תקופות לאורך ההיסטוריה היהודית:
תקופה שלווה שאפשר לפעול רבות למען ירושלים, כגון:להוסיף ישיבות, בתי מדרש, בתי כנסיות כדי לחזק אותה מבחינה רוחנית וכן להרחיבה מבחינה גשמית, מי שאינו מנצל תקופה טובה זו לעשייה בעיר עובר על השבועה:
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" וכאן האדם יכול להגיע חס ושלום לשכחת אלוקים-"ימין ה' עושה חיל".
אך ישנה תקופה קשה - כאשר ירושלים נמצאת תחת שלטון זר, גם אז יש מה לעשות, אפשר להתפלל למען שלום ירושלים.
ומי שאינו נוהג כך- עובר על השבועה השנייה:
"תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי"
תקופה קשה ביותר - שלא ניתן להתפלל כלל בתוכה של עיר הקודש-כמו שהיה במצרים כאשר פרעה גזר:"ואל ישעו בדברי שקר"
ועל כך אמר רש"י:הכוונה שלא ידברו בנושא הגאולה, דוגמא דומה התרחשה בתקופתנו כאשר ברית המועצות אסרה תפילה ולימוד תורה וכו'.
גם במצב כל כך קשה ניתן לשמור על הקשר לירושלים, כגון: על ידי שבירת כוס בזמן נישואין, שבירת צלחת באירוסין וגם להשאיר חלק מקיר הבית ללא צבע -לזכר החורבן .
מי שאינו נוהג כך - עובר על שבועה שלישית:
"אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"
על פי האמור לעיל- ניתן ללמוד עד כמה ירושלים חשובה ליהודים בכל הדורות וחקוקה בכל לב יהודי לעד.
יהי רצון ובמהרה חזון הנביאים יתגשם והבית השלישי יבנה, ויתקיים בנו הפסוק:
"ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה"
[עובדיה א, כ"א] אמן ואמן.
ירושלים והחזון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
הנה ימים באים
ערפילים מתפוגגים
אורות באופק מחוללים
צלילי חזון מסתלסלים.
נבואות קורמות עור וגידים
להר- ציון עלו מושיעים
במחזה נדיר חוזים
הילת בית אלוקים.
קולות שופר מהדהדים
כאיש אחד מתאחדים
הר המוריה מעיד
ירושלים עיר דוד.
אהובה קליין- אומנית
מציירת - ציורי תנ"ך.
כותבת - שירה מקראית ופרוזה.
