חלומות פרשת וישב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חלומות פרשת וישב 

מאת    [ 30/05/2011 ]
מילים במאמר: 1509   [ נצפה 2201 פעמים ]

 
 

תורה - חלומות פרשיות וישב-מקץ בראי הארכיאולוגיה

מאת: ערן בן ישי | 1/6/2011 אמונה ומדע - בפרשיות וישב-מקץ ישנם מערכות של חלומות: חלומות יוסף, חלומו של שר המשקים, וחלומות פרעה עצמו. באופן די מרתק אנו מוצאים הקבלות רבות מהארכיאולוגיה לתיאור המקראי של מערך החלומות בהתייחס ישירות לתקופה שבה הם התרחשו על פי המקרא.

 

 

חלומות יוסף

 

כבר בהתחלת פרשת וישב, יוסף חולם שהוא עולה לגדולה ושאחיו משתחווים לו. חלום שחוזר ונשנה פעמיים, כמו שכתוב ב תורה:[1] "ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו; ויאמר: הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים, משתחוים לי. ויספר אל אביו ואל אחיו, ויגער בו אביו, ויאמר לו: מה החלום הזה אשר חלמת, הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחו?ת לך, ארצה. ויקנאו בו אחיו. ואביו שמר את הדבר".

 

בפסוקים אלו המקרא מלמד אותנו שדבר הישנות החלום פעמיים מהווה מעין גושפנקה לאמיתותו, והראיה שיעקב שמר את הדבר בליבו וחיכה מתי הוא יקוים, וכמו שכתב רש"י על אתר: "היה ממתין ומצפה מתי יבוא". והנה פרופ' משה ויינפלד, מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית, העלה במחקרו שהמציאות של חלום החוזר ונשנה כראיה לאמיתותו, היה עניין טריוויאלי (דהיינו מצוי וידוע) ומקובל בתקופת המקרא, וכך כתב:[2] "סיפורים בדבר הישנות החלומות רווחים במזרח הקדמון. כך למשל מסופר בתעודה ממארי... וכן מצאנו חלומות כפולים אצל מלכי מסופוטמיה. נכונות החלום מוצאת לה, כאמור סימוכין בהישנותו, וכן נאמר בטכסטים אכדיים".

 

ונכון הדבר לגבי פרעה, כאשר הוא חלם על תקופת השובע והרעב שעתידים לבוא על מצרים נאמר במקרא:[3] "ויישן ויחלם שנית". ועל כן כאשר יוסף פתר לפרעה את החלום הוא אמר:[4] "ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלק ים, וממהר האלקים לעשתו". וכידוע שתי החלומות התגשמו, גם של יוסף, וגם של פרעה.

 

חלום שר המשקים

 

לאחר מעשה אשת פוטיפר יוסף נתפס על ידי אדונו שכולא אותו, כמו שמעיד המקרא:[5] "ויקח אדני יוסף אתו, ויתנהו אל בית הסהר, מקום אשר אסירי המלך אסורים. ויהי שם בבית הסהר". שם הוא מרצה עונש של 12 שנים ארוכות שבמהלכן הוא נפגש עם שר המשקים שנענש כיוון שפרעה מצא זבוב באחד מכוסות המשקה שלו[6], והחליט לשים אותו במשמר בית הסוהר. יום אחד, לאחר חלום מטריד שחלם, החליט שר המשקים לשתף את יוסף בחלומו:[7] "ויספר שר-המשקים את חלמו ליוסף, ויאמר לו: בחלומי והנה-גפן לפני, ובגפן שלשה שריגם, והוא כפרחת עלתה נצה, הבשילו אשכלתיה ענבים. וכוס פרעה בידי, ואקח את-הענבים, ואשחט אתם אל כוס פרעה, ואתן את הכוס על-כף פרעה . ויאמר לו יוסף זה פתרנו: שלשת השרגים שלשת ימים, הם. בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך, והשיבך על-כנך, ונתת כוס פרעה, בידו, כמשפט הראשון אשר היית משקהו".

 

הארכיאולוג וחוקר המקרא פרופ' מיכאל יונה בספרו "פני עולם המקרא" ראה בתיאורו של שר המשקים עדות נאמנה לתרבות הגפן במצרים, וכך כתב:[8] "[בחלום] השר אוחז את כוס המלך בידו, לוקח את הענבים, סוחטם אל הכוס ונותנה 'על כף פרעה'. בשעת מלאכתו נוהג השר בזהירות ובדקדקנות, כיאה למעמדו בפני המלך. החלום הזה יסודו במראה עיניים מתרבות הגפן במצרים, שנודעה כבר בימי השושלות הראשונות, והובאה לכאן מאסיה". וכן מצאנו שגם בתבליטים ובציורים המצריים מתואר בבירור הנוהג הזה של נתינת הכוס על כף פרעה ומזיגתו ע"י השר[9].

 

יוסף פותר לשר המשקים את החלום לטובה: "ויאמר לו יוסף, זה פתרנו:[10]  שלשת, השרגים, שלשת ימים, הם. בעוד שלשת ימים, ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך; ונתת כוס פרעה בידו, כמשפט הראשון אשר היית משקהו". פתרונו של יוסף אכן מתגשם:[11] "ויהי ביום השלישי, יום הלדת את פרעה, ויעש משתה לכל עבדיו. וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו. וישב את שר המשקים על משקהו, ויתן הכוס על כף פרעה".

 

התיאור של המקרא על כך שפרעה שיחרר את שר המשקים דווקא היום הולדתו, עולה בקנה עם העובדות שכן "ידוע שהפרעונים נהגו לחוג את יום הולדתם בפומבי, במעמד אנשי החצר ובמתן חנינה לאסירים"[12].

 

תורה - חלומות פרעה

 

ידיעותיו של יוסף בפטירת חלומות באים לו לתועלת כאשר פרעה, מלך מצרים, מנבא בחלומו עתיד שאינו מבין את פשרו. וכך מתארת ה תורה את חלומותיו של פרעה:[13] "ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חלם, והנה עמד על היאר . והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר, ותרעינה באחו. והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר, רעות מראה ודקות בשר, ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר. ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת, וייקץ פרעה ה ויישן, ויחלם שנית, והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות. והנה שבע שבלים, דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן. ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות. וייקץ פרעה והנה חלום.

 

כבר עמדו החוקרים על הרקע המצרי המובהק שעולה מחלומו של פרעה:

 

א. חלומות פרעה:[14] "כבר הטעימו חוקרי מצרים, תרבותה ושפתה (אגיפטולוגיה בלעז) שמחלומותיו של פרעה ומחלומות שריו (ומדרך פתרונם) עולה רקע מצרי מובהק, המשקף הן את הפן המדיני - חברתי הן את הכלכלי הן את הפן האמוני".

 

ב. שבע פרות רועות באחו:[15] "הפרות שופעות החלב שמשו סמל לאלוהיות מצריות., שאף צוירו ופוסלו בדמותן. מקום ה'מרעה', 'אחו', הוא מילה שאולה מן המצרית, וענינה: חרושת הסוף. וראה הכתוב במשה: ותשם בסוף על שפת היאור (שמות ב, פס' ג). שם נקט הכתוב לשון עברי, וכאן הוא נוקט לשון מצרי במכוון. וכבר העירונו שהמספר 'שבע' נמנה היה גם במצרים עם הלשונות החביבים המסמלים קדושה ושלמות".

 

ג. בליעת הדקות את השמנות:[16] "המחזה העל - מציאותי, של בליעת השיבולים הבריאות והמלאות בידי השיבולים הדקות ושדופות הקדים, ובייחוד מחזה האימים של אכילת הפרות השמנות בידי הפרות רעות המראה ודקות הבשר, 'ולא נודע כי באו אל קירבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה" (שם, פס' כא), אינו תלוש לגמרי מן המציאות המצרית בשנות שפל המים ביאור, כעולה מתעודות מצריות המתארות ימים בהם אבות אכלו את בניהם וכו'".

 

פרעה מתעורר בבוקר נרעש ונרגש מן החלומות, ומיד מזמין את עבדיו החרטומים בשביל שיפתרו לו את החלום, אך ללא הועיל. וכך כתוב בפסוק:[17] "ויהי בבקר ותפעם רוחו, וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים, ואת כל חכמיה. ויספר פרעה להם את חלמו, ואין פותר אותם לפרעה".

 

ניתוח זריז של הפסוק מלמד אותנו על כך שפרעה החזיק סביבו חרטומים שתפקידם היה לפתור חלומות, כמובן שתיאורה של ה תורה מדויק הוא וכך גם "עולה מן המחקר שהמצרים הכשירו פותרי חלומות 'מקצועיים', שהוכשרו לכך בבתי אולפנא מיוחדים שהוקמו מטעם המלכות, הם הקרואים בלשון הכתובים 'חרטומים', והוראתו הראשונית של 'חרטום' במצרית: הקורא העליון"[18].

 

אף אחד מהחרטומים לא מצליח לפתור את נכונה את החלום, וכמו שכתב רש"י על אתר: "פותרים היו אותם אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באוזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם. שהיו אומרים: שבע בנות אתה מוליד שבע אתה קובר". ובפירוש 'שפתי חכמים' המשיך להסביר למה דבריהם לא נכנסו באוזני פרעה: "שהבין [פרעה] שחלום המלך הוא עניין כולל לכל המלוכה ולא רק לעצמו. ומזה הבין כי רק פתרון יוסף אמת הוא, כי הרעב נוגע לכל העם".

 

באותו מעמד של פתרון חלומות עמד גם שר המשקים, שזכר כי יוסף פתר לו את חלומו נכונה, וכאשר ראה שאין מי שפותר לפרעה את חלומו פתח ואמר:[19] "וידבר שר המשקים את פרעה לאמר, את חטאי אני מזכיר היום. פרעה קצף על עבדיו, ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים, אתי ואת שר האפים . ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא, איש כפתרון חלמו, חלמנו. ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים, ונספר לו, ויפתר לנו את חלמתינו, איש כחלמו פתר. ויהי כאשר פתר לנו כן היה, אתי השיב על כני ואתו תלה".

 

פרעה מצווה מיד להכין את יוסף, ולהביאו לפניו:[20]  "וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצהו מן הבור, ויגלח ויחלף שמלתיו, ויבא אל-פרעה".

 

התיאור המקראי שעולה מפסוקים אלו הינו, שההופעה לפני המלך לוותה בהקפדה על לבוש ומראה הולם, ואמנם "עבדי פרעה נוהגים ביוסף כמנהג המצרים הקדמונים, שהיו מקפידים מאוד על ניקיונם וניקיון בגדיהם ובייחוד בשעה שנצטוו להתייצב לפני פרעה. גילוחו של יוסף הולם את מנהגי האצולה והמעמד הבינוני במצרים"[21].

 

יוסף מציע את פתרונו למלך מצרים:[22] "שבע פרת הטבת, שבע שנים הנה, ושבע השבלים הטבת, שבע שנים הנה. חלום אחד הוא. ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן, שבע שנים הנה, ושבע השבלים הרקות, שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב".

 

החוקרים כבר עמדו על הקשר בין פרות לשנים בהיסטוריה המצרית, ופרופ' א.ש יהודה כתב שלפי המיתולוגיה המצרית אלילת המזון הייתה בדמות פרה, וארץ מצרים נחלקה לשבעה חלקים ולכל חלק הייתה פרה מיוחדת הממונה על מזונו של אותו חלק. ובמקדשה של חת?שפסות אנו מוצאים ציור של שבע פרות רועות באחו. וכן בקברים אחרים במצרים[23]. גם הפרופ' משה ויינפלד מהאוניברסיטה העברית, עמד על הקשר שבין הפרות לשנים, אך עשה זאת מנקודת מבט בלשנית, וכך כתב:[24] "ללא ספק יש קשר בין החלום על שבע הפרות ופתרון שבע השנים לבין העובדה שהמילה rnpt המצרית מציינת שנה ופרה כאחת".

 

את הרעב שעתיד להכות במצרים מתאר יוסף במילים הבאות:[25] "וקמו שבע שני רעב אחריהן, ונשכח כל השבע בארץ מצרים, וכלה הרעב את הארץ . ולא יודע השבע בארץ, מפני הרעב ההוא אחרי כן, כי כבד הוא מאד".

 

תקופת הרעב תועדה, ואף התיעוד מתוארך לימיו של יוסף הצדיק, וכמו שכתב פרופ' מיכאל יונה:[26] "בקברים מימי תקופתו של יוסף, מספרים נכבדים מצריים על רעב בימיהם".'

 

 

 

 

ברסלב, רבי נחמן מברסלב, ברכות, שיעור תורה, ניצחת ואנצח הוצאה לאור - הוצאת ספרים, רבי שמעון בר יואי, לג בעומר, רבי נחמן מברסלב, מוסדות תיקון המידות - אתר ברסלב מידות - באתר: אתר על לג בעומר, מידע רב על רבי שמעון בר יוחאי ו ספר הזוהר - כל המידע הנדרש!, מידע על חגי ישראל, שיעורי תורה לצפיה בכל הנושאים ממש בכל התורה, מענין ברכות הצדיקים ובכלל ברכות, חגי ישראל - חגים ... ועוד...

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב