עקרונות מחשוב ענן – "שירות במקום שרת"
Service instead of Server"" - Cloud Computing Principles
מבוא
המונח מחשוב ענן נשמע לאחרונה יותר ויותר כהבטחה הגדולה של עולם המחשבים. במאמר זה יוסבר משמעות המונח, ומי צריך את זה.
ה- "ענן" הוא למעשה רשת האינטרנט – מסך ערפל שחוצץ בינינו לבין הטכנולוגיה. כדי להמחיש זאת ניקח את הדוגמה את תשתית החשמל. כאשר אנו מחברים מכשיר חשמלי לתקע, אנחנו לא יודעים וגם לא מעניין אותנו מאיזו תחנת כח מגיע החשמל, איזה מסלול הוא עובר בדרכו אלינו, וממה בנויים עמודי החשמל המוליכים אותו. מבחינתנו, החשמל מגיע מאיזשהו תווך ("ענן") מסתורי שדואג לעניינים הללו במקומנו.
האינטרנט הוא תווך המשמש כענן – אנו מקליקים על לחצנים ומקבלים תוכן, מבלי לדעת מה קורה לתוכן הזה במהלך הגעתו אלינו. שאילתא במנוע חיפוש יכולה לעבור דרך עשרות שרתים ברחבי העולם מבלי שנהיה מודעים לכך. מה שברור הוא שביקשנו מידע מסוים וקיבלנו תשובה וזו המשמעות של ענן.
למרות חדירת האינטרנט כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, עולם המחשבים עדיין תקוע בשלב טכני ולא מעונן. עדיין אין מספיק מודעות והבנה של מה הם בעצם מחשבים ובמקום לעסוק בתכנים, אנו עוסקים בג'יגהרצים וג'יגהבייטים, זיכרונות ודיסקים קשיחים.
מחשוב ענן הוא הרחבה של ענן האינטרנט כך שיספק לא רק תוכן (אחסון מידע), אלא גם יכולת חישוב. מחשבים חזקים ברחבי העולם יספקו לנו את כח החישוב הנדרש במקום המעבד הקטן במחשב שלנו. בעולם עתידני בו מחשוב הענן יהיה נפוץ, לא נזדקק לכוננים ומעבדים. לא נידרש להשקיע בחומרה - יכולת האחסון ועיבוד. ענן המחשוב יספק לנו את יכולת האחסון וכח החישוב הנדרשים. המעבדים ואמצעי האחסון הפיזיים יאוחסנו בחוות שרתים ברחבי העולם מבלי שנהיה מוטרדים מכך. ישנה סברה שגם תוכנות כולל כאלו להורדה יהיו זמינות בענן. לא יידרש לקנות ולהתקין תוכנות, ואלו יהיו זמינות לשימוש בענן. למעשה "מחשוב ענן" הוא שם כולל למצב בו אנו מחליטים להשתמש בשירות מהרשת (כולל שירות אחסון)במקום לפתח ולתחזק אותו בעצמנו.
למה זה טוב ?
למחשוב ענן קיימים יתרונות ברורים ביחס למצב הקיים : המרוץ אחר חומרה שתתמוך בתוכנות החדשות ייפסק ויחסוך לנו הרבה כסף וזמן. כל מה שיידרש הוא מסוף פשוט וחיבור לאינטרנט. מחשב כזה יכול להיות קל, נייד וזול ביותר. גם אם המחשב יצא מכלל שימוש לא יגרם נזק רב כי כל המידע מאוחסן בענן. לא נידרש לרכוש רישיונות לתוכנות שיתפסו נפח אחסון במחשב שלנו - הכל יסופק מהענן. נוכל לבצע כל משימה מבלי לדאוג למשאבי חומרה ותוכנה הנדרשים עבורה ואפילו מבלי להבין בכך. לא נזדקק לתחזק ולעדכן מערכות מחשוב מורכבות, וכל שנידרש הוא לשלם לספקי המשאבים עבור אחסון, חיבור לאינטרנט, עיבוד ושימוש בתוכנות. היכולות שהענן יהיה מסוגל לספק הן דמיוניות : כח עיבוד של מאות ואלפי מעבדים בו זמנית, נפחי אחסון של מאות טרהבייטים. כמובן שגם ארגונים יוכלו להשתמש ביכולות הללו לצרכיהם, מבלי שיידרשו לתחזק שרתים משלהם. מגמה זו תביא עם הזמן להרחבת השימוש במכשירים עם מעבדים חלשים כמו טלפונים ניידים וטאבלטים, שעיקר העיבוד יבוצע בענן. יתרון נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת הוא שיקולי מס. בעוד פיתוח והתבססות על שרת עצמי הם השקעה, השימוש בשירות הינה הוצאה המוכרת במס.
אסכם את יתרונות הענן:
- מינימום עלויות ניהול ותחזוקה.
- אין צורך בהשקעה ראשונית.
- התקנה והטעמה מהירים.
- עליונות טכנולוגית על פיתוח בשרת מקומי (יציבות, שרידות וביצועים).
- אפשרות חיבור מכל מקום, ובאמצעות מכשירים עם "כוחות עיבוד" נמוכים.
סיכונים ובעיות
מרבית הסיכונים של מחשוב ענן נובעה מהיתרון הגדול שלו – ריכוזיות:
1. משתמש הקצה הופך להיות תלוי לחלוטין בתקשורת. כל זמן ללא חיבור פעיל לאינטרנט יהיה אבוד לגמרי.
2. התשתיות יהיו הרבה יותר פגיעות (בשוגג או בזדון). וירוס שיופץ בין מספר חוות שרתים יכול לגרום לפגיעה שאין לנו שליטה עליה או תקלה מערכתית אצל ספק שירותים, ונצטרך לסמוך על מנהלי חוות השרתים שידאגו למנוע תקלות ולבצע את הגיבויים הנדרשים.
3. בעיה של אבטחת מידע שכן מי שפורץ לשרת ענן מסוים, יגיע להרבה יותר מידע מאשר לו היה פורץ לשרת השייך לחברה מסוימת.
4. המשכיות - ספקי תוכנות בענן עלולים להפסיק לתמוך בתוכנה, לא יתאפשר לעשות בה שימוש וכל העבודה בה תרד לטמיון, או למשל ספקי אחסון שישנו מודל עסקי שלהם או אפילו ייעלמו.
5. עלות משתנה- בעלי החומרה (ספקי שרותי חיבור לאינטרנט, אחסון, עיבוד ואפליקציות שימושיות) יצטרכו סיבה טובה להשקיע ולהעניק לנו את השירותים הנ"ל, ולרוב הסיבה הזו תבוא מהכיס שלנו ומהמוכנות שלנו לשלם (Willingness to pay). לדוגמה, אנו יכולים כיום לנצל את מלוא יכולת העיבוד של המעבד במחשב שלנו מבלי שנצטרך לשלם תוספת, בו בזמן ש"בענן" יתכן שהספק ידרוש מאיתנו תשלום לפי קיבולת /מהירות (בתעריף משתנה בשעות העומס), או עבור כל ג'יגהבייט אחסון כמו בימים בהם חיבור לאינטרנט תפס את קו הטלפון וניפח את חשבון התקשורת. מצד ארגונים יהיה לחץ מתמיד לסיים עבודות במהירות ולנצל משאבי מחשוב במקסימום יעילות כי כל שימוש במשאבי מחשוב ב"ענן" עולה כסף.
6. שיטה פחות ירוקה- לאחרונה עולים קולות ששיטת הענן איננה שיטה ירוקה, במקום להפעיל תוכניות, ולאחסן נתונים ב/מהמחשב האישי או ב/משרת קרוב, אנו גורמים לתעבורת יתר של גלים אלקטרו מגנטיים, (בפס רחב וסלולרית).
לפרוט החסרונות חשיבות רבה, מכיוון שדומה שלא מעט ענקי תוכנה מסתירות תחת השם האופנתי "מחשוב ענן" מודל עסקי ממולח שאינו מטיל על המשתמש הוצאה ראשונית גבוהה, אך קושר אותו להסכמים ארוכי טווח יקרים. לנו כמנהלים חשוב לזהות מצבים אלו, ולהתריעה בפני מקבלי ההחלטות שבמקרים מסויימים הערך הטכנולוגי אינו גדול, ולמעשה טמונה כאן שיטת תמחור שפחות כדאית לטווח ארוך.
מחשוב ענן של מיקרוסופט
חברת מיקרוסופט שמה לעצמה כיעד מרכזי להוביל את מהפכת מחשוב הענן. החברה מתמקדת במחשוב ענן : כ- 70% מהפרויקטים שהחברה ביצעה נכון לשנת 2010 היו קשורים למחשוב ענן כאשר היעד שלהם היה לעלות ל- 90% עד סוף אותה שנה. כמעט כל מוצר של מיקרוסופט תומך בענן. דוגמה למוצרים כאלו מבית מיקרוסופט :
? שרותי דוא"ל ארגוני – Microsoft Exchange Online
? מסנג'ר עסקי – Microsoft Office Live Meeting
? שיחות ועידה – Microsoft Office Communications
? אחסון וגיבוי קבצים – Microsoft SharePoint Online
השירותים הנ"ל מאפשרים מעבר של ארגונים משרתים מקומיים לשרותי רשת .
דוגמאות לפרויקטי מחשוב ענן
1. קוקה קולה – התקנת חבילת Office 365 הכוללת שרותי דוא"ל, אחסון מסמכים, שולחן
עבודה.
2. לאומי קארד – הקמת ענן פרטי באמצעות Hyper – V , System Center ותשתית אחסון
של Net Up.
3. עיריית מיאמי – שיפור השרות לתושבים באמצעות Windows Azure.
4. 3M – שיפור השרות והאצת תהליך היציאה לשוק של מוצרים באמצעות Windows Azure
דוגמאות לעסקאות בתחום
1. ענקית התקשורת Varizone רכשה את ספקית האחסון בענן Terramark תמורת 1.4
מיליארד $.
2. Google משיקה את ענן האחסון Gdrive, ואפילו שירות ה -Gmail ופיקסה.
3. חברת הענק Amazon נכנסה לעולם הפלטפורמה כשירות.
4. חברת האבטחה SoourceFire רכשה את הסטארט אפ Immunet המפתחת אנטי וירוס
לענן ב- 21 מיליון $.
5. ענקית המחשוב Dell שילמה קרוב ל- 1 מיליארד $ עבור ספקית האחסון בענן Complant.
השלכות ארגוניות
המעבר למחשוב ענן, אספקת שירותי עיבוד ותוכנה משרתים מרוחקים, כרוך בשינוי מהותי של תפישת המחשוב הארגונית הקיימת כיום .לאורך העשורים האחרונים נוצרו בארגונים הגדולים בישראל ובעולם מחלקות מחשוב אדירות - לעתים במימדים של חברת מחשוב מסדר גודל בינוני.
מחלקות המחשוב של הבנקים וחברות הביטוח בישראל ,למשל ,מעסיקות מאות ולעתים אלפי אנשים .מחלקות אלה עוסקות בהטמעת מערכות מחשוב חדשות ובתחזוקה של מערכות ישנות ,ובחלק מהמקרים מדובר במערכות בנות עשרות שנים .חברות הטלקום הישראליות מעסיקות אף הן כ500 - עובדים במחלקות מחשוב ,חלקן בעיקר באמצעות מיקור חוץ וחלקן בהעסקה מלאה.
מודל מחשוב הענן מייתר למעשה את תפקידיהם של מרבית העובדים .במתכונת עבודה זו מערכות המחשוב הכוללות של הארגון מיושמות על שרתים מרוחקים ,כשהגישה אליהם נעשית באמצעות האינטרנט .שדרוגים ותיקונים של המערכת נעשים על ידי הצוות המתפעל של ארגון הגג המחזיק בשרתים .רוב העבודה הנותרת כרוכה בהתאמה בסיסית של המערכת לצרכים המקומיים ובצוות תמיכה ,שגם את מטלותיו המסורתיות ניתן לעתים לספק מרחוק .למעשה ,מנהלי מערכות מידע שממליצים להנהלות החברה ,מקטינים את אחריותם העתידית.
בהמשך למהלך שבמסגרתו עברה חברת אסם לקבל את שירותי המחשוב מענן המחשוב של תאגיד נסטלה ,קיצצה החברה בצורה מהותית את סגל יחידת המחשוב שלה ,שמנה יותר מ-100עובדים .תהליכים דומים יקרו גם בארגונים אחרים .אך הדאגה לכיסא אינה הרכיב היחידי בדאגה מהמעבר לענן .לצד החששות התעסוקתיים ממשיכות הדאגות מבשלותו של המודל .כל מי שהתנסה בשימוש במעבדי תמלילים מקוונים ,דוגמת Google Docs ,יודע כי שאלה מאפשרים עבודה בסיסית הנחותה בהשוואה לזו של התוכנות הרגילות.
הבעייתיות הנוגעת ליישומים ארגוניים גדולה אף יותר .במקרים רבים הרגולציה מגבילה העברה של מידע חסוי בין מדינות וסוגיות של אבטחת מידע והסכמי רמת שירות ,לפחות במקרים של שימוש בענן ציבורי ,נותרו עד עתה עם פתרונות חלקיים בלבד .גוגל ,אחת מהחברות הנושאות את דגל מהפכת מחשוב הענן נתקלת כעת בדיוק בבעיות מסוג זה .אחד מהפרויקטים החשובים של החברה בתחום ,פרויקט להטמעת מערכת ארגונית רחבת היקף במשטרת לוס אנג'לס ,נקלע באחרונה לקשיים שנגעו לחוסר יכולתה של גוגל לעמוד בתקני האבטחה המחמירים של ארה"ב .לצד זאת ,רק באחרונה השיקה החברה מערכת מחשוב ענן ארגונית העומדת בתקנות הממשל .התפתחויות אלה מסמנות את מצבו הנוכחי של התחום - מחשוב ארגוני מענן עדיין רחוק מיכולת ליישום מלא ,אך הוא בהחלט בדרך לשם.
מחשוב מבוסס שרת מקומי או שירות מעונן?
השוואת מערך שרתים לפתרון במחושב ענן תגלה שמחשוב ענן המבוסס על ספק אמין עולה במרבית הפרמטרים:
- שרידות , למרות תקלות בשירותי ענן (כדוגמת התקלה בשרת הדואר של גוגל) , עדיין מחשוב ענן מספק ע"פ רוב יכולות שחזור מידע איכותית ואמינה מרוב המערכות המקומיות .
- יציבות, למרות התלות המוגברת בתקשורת, מחשוב ענן מצליח לשמור על יציבות גבוהה מרוב המערכות המקומיות.
- ביצועים, הביצועים של מחשוב ענן תמיד יהיו טובים יותר ממערכת מקומית.
- אבטחה, מרבית ספקי שירותי הענן מבטיחים רמת אבטחה אבסולוטית – רמת האבטחה תלויה בכל כך הרבה משתנים נוספים, כך שלדעתי לא ניתן עדיין לקבוע באיזו שיטה האבטחה טובה יותר.
בחירת ספק שירותי
חבל להכביר במילים, זה איננו שונה מבחירת כל ספק אחר- תבדקו מתחרים, שביעות רצון משתמשים, גודל חברה, אמינות, מחיר, רמת שירות וכיוצ"ב.
מגמות בתעשייה
ניתן לומר שבמידה מסוימת התעננות היא בלתי נמנעת. כבר היום אנו משתמשים ברשת האינטרנט כדי לאחסן מיילים ומסמכים Online. מנועי חיפוש מפעילים כבר היום עבורנו יכולות עיבוד גבוהות בחיפוש באינדקסים את מילות המפתח שלנו. קיימות כבר היום תוכנות רשת כמו Google Docs, Gmail, האפליקציות המקוונות של Adobe ועוד. תהליך ההתעננות יארך זמן ועד אז נמשיך לקנות חומרה ותוכנה יקרות.
בעידן מחשוב הענן, יתאפשר לכל יזם וחברה קטנה לשחק במגרש של הגדולים ולפתח מוצר או לתת שרות תוך שימוש במערכות מחשוב מורכבות כפי שהיו פעם מנת חלקם של בעלי תקציבים עצומים. שליחת הודעות, עיבוד נתונים, אחסון מידע יבוצעו מחוץ לארגון כאשר התשלום יהיה עבור השרות בלבד (SAAS – Software As A Service), ובכך יחסכו העלויות ההתחלתיות הגבוהות הנדרשות לרכישת חומרה ותוכנה יקרות. הראליסטיים טוענים שבתום תקופת הטמעה של מספר שנים, אנו צפויים לתקופה בה חלק מצרכי העיבוד והאחסון שבשימוש תדיר ימשיכו להתבצע במחשב הקצה, ואילו אפליקציות שבשימוש נמוך, או בעלות צרכי חיפוש כבדים, ואחסון גבוהים, יעברו לענן. שוק הטלפונים הניידים והטאבלטים, יעבור ברובו למחשוב ענן. יפתח שוק של שירותי מחשוב מעוננים (בגישת S.O.A. ) לצרכים ספציפיים.
על אף היתרון לגודל שממנו נהנות ספקיות הענן הציבורי, שירותי הענן הפרטי הם שיבלטו בשטח בעתיד הקרוב, בתקופה שבה ייקח לעננים הציבוריים לעבור תהליך של התבגרות, כך עולה מדוח של חברת המחקר גרטנר. בשנים הקרובות ארגוני ה-IT צפויים להשקיע בענני מחשוב פרטיים יותר מאשר על מוצריהן של ספקיות עננים ציבוריים.
ענן המחשוב הפרטי, מוגדר כגישת מחשוב גמישה ומודולרית המוצעת כשירות ללקוחות פנימיים תוך שימוש בטכנולוגיות אינטרנט. מרבית הארגונים הגדולים ימשיכו להזדקק לשירותי עננים פרטיים במשך שנים רבות, אולי אפילו כמה עשורים, בשעה שימתינו עד שמוצרי העננים הציבוריים יגיעו לבגרות.
ערך וכתב - ויקטור רוקח, תואר שני בניהול מערכות מידע. תפקיד נוכחי: מנהל מספר צוותי מהנדסים ומנתחי מערכות בבנק הפועלים.
Victor Rockah Msc IT Mangment
