האם אתה מנהל עסק עצמאי? 

ישראלה יצאה מהמרפאה לרפואה אלטרנטיבית, בה היא עובדת כמטפלת בשיאצו כ- 10 שנים, עלתה על הקטנוע המקרטע שלה, חבשה את קסדתה השבורה, התניעה, ולפני שהתחילה לנסוע, תוך שהיא מקשיבה לרעש הנוראי הבוקע מתוך המנוע, אמרה לעצמה "די! נמאס לי! כמות המטופלים בהם אני נדרשת לטפל כל יום על מנת להרוויח מספיק כסף, ההתמודדות הבלתי אפשרית עם הדרישות המשתנות (וה"קריזות") של מנהל המרפאה, כמות הנהלים והחוקים, הכניעה המתמדת לדרישות המטופלים, תחושת הבדידות בשל חוסר צורך בעבודת צוות בסוג עבודה כזה וחוסר הביטחון שאני מרגישה, מכיוון שלא ברור לי אם גם אני אהיה חלק מגל הפיטורים שהחל בזמן האחרון במרפאה ואיוותר ללא עבודה ופרנסה".

"כמה אפשר?!" חשבה לעצמה.

בערב הרגיש עצמון, בעלה של ישראלה, שמשהו עובר עליה.

לאחר ששפכה את ליבה ושיתפה בפעם המי יודע כמה בתסכוליה מעבודתה ומתחושת השיעבוד הנוראית, הוא אמר לה:

"את הרי לא מרוצה כבר המון זמן. למה שלא תעשי את מה שעליו את חולמת כבר כל כך הרבה זמן ותצאי לדרך עצמאית?"

זו לא הפעם הראשונה שבעלה מנסה לדחוף אותה לעזוב את עבודתה ולפתוח עסק עצמאי- מרפאת שיאצו משלה, אך הפעם נראה שצריך ללכת על זה.

הרי בתור עצמאית היא תוכל לקחת את עתידה המקצועי בידיים שלה, לקבוע מהן מטרותיה ולפעול בדרך המתאימה לה להשגתן.

כעבור עשר שנים?

ישראלה יוצאת מהמרפאה לטיפול בשיאצו, אותה היא הקימה לפני כ- 10 שנים, נכנסת למכוניתה, מרכיבה את משקפי השמש החדשים שלה, מתניעה, ולפני שמתחילה לנסוע, תוך שהיא מקשיבה לשקט הבוקע מתוך המנוע, אומרת לעצמה "די! נמאס לי! כמות המטופלים בהם מרפאתי מטפלת והתיאום המורכב בינם לבין המטפלים השונים,  ההתמודדות הבלתי אפשרית עם הדרישות המשתנות (וה"קריזות") של כל אחד מהמטפלים והלקוחות, כמות הנהלים והחוקים שדרושים לעסק כזה על מנת להתנהל באופן חוקי ויעיל, הכניעה המתמדת לדרישות הלקוחות, תחושת הבדידות בשל העבודה עם צוות עובדים העובדים בנפרד וללא עבודת צוות, וחוסר הביטחון שאני מרגישה, מכיוון שלא ברור לי  אם ההכנסות החודש יכסו את כל ההוצאות ויאפשרו תזרים מזומנים חיובי".

"כמה אפשר?!" היא חושבת לעצמה.

על פי אבן שושן, עצמאות מוגדרת כעמידה ברשות עצמנו, אי תלות באחרים, והכושר לשאת את עצמנו ולא להיות נזקקים בכל לעזרת אחרים.

אז איך קורה שדווקא כשאנו מחליטים ללכת בדרך עצמאית, אנו מוצאים את עצמנו משועבדים שוב, אך הפעם לדברים אחרים?

האם "נשאבנו" כל כך לשגרה, עד ששכחנו למה בחרנו להיות עצמאיים?

מתי בפעם האחרונה חשבנו על החזון של העסק שלנו ועל מטרותינו?

אילו חידושים הכנסנו לעסק? מוצרים חדשים? שירותים ייחודיים?

האם שכחנו לנהל את העסק שלנו והתחלנו לתת לעסק לנהל אותנו?

לעומת עצמאות, עצמיות, על פי אבן שושן, מוגדרת כתכונתו המקורית של דבר, מהות עצמית, מקוריות.

כל עוד נמשיך להיות משועבדים לשגרה היומיומית וכל עוד לא נתייחס לעבודתנו כמנהלים ככזאת שדורשת מאיתנו לחלום, ליזום, לחדש, להציב מטרות, לבקר, לפקח, לדחוף, לגבש - ובקיצור לנהל, לא נעמוד באמת ברשות עצמנו, נהיה תלויים באחרים, לא נוכל לשאת את עצמנו, ובקיצור לא נהיה עצמאיים.

אז אולי דווקא עכשיו, לאחר שחגגנו את המעבר של עם ישראל מעבדות לחירות ורגע לפני שאנו חוגגים את עצמאותה של ישראלה של כולנו, זאת שמגיעה בצבעי כחול-לבן, זה הזמן להתחיל לנהל את העסק שלנו תוך שאיפה לא רק לעצמאות, אלא גם לעצמיות.