כשאני מסתובב ברחבי תל אביב כדי להגיע מהבית לעבודה, אני מרים את העיניים כדי לראות את קו הרקיע של העיר ורואה עשרות בניינים גבוהים ומיוחדים. לצד אותם בניינים בולטים בנוף גם המנופים והעגורנים המסייעים להקמתם, שהופכים גם הם לחלק בלתי נפרד מהנוף המשתנה של העיר.
בעודי מביט בעגורנים משנעים את המשאות, חומרי הבנייה והפסולת, חשבתי לעצמי שאני בעצם לא ממש יודע איך מרכיבים עגורן שכזה, מי מרכיב את הקונסטרוקציות המסיביות, איך מעבירים אותו ממקום למקום והחלטתי להרחיב את דעתי בנושא (כמו גם את דעתכם).
אם כך, עגורנים הם יצירות אדירות, אשר תפקידן למנף ציוד כבד שאין דרך אחרת להעבירו והם משמשים בעיקר לתעשיית הבנייה-לגובה, אם כי שימושים נפוצים אחרים הם בשינוע סחורות בנמלים ובמסופי העמסה, שם בדרך כלל משתמשים בעגורני גשר.
הקמת עגורנים מתבצעת על ידי מפעלי מתכת, אשר מתמחים ביצירת קונסטרוקציות מתכת ופלדה ויש להם את הידע ההנדסי כיצד להקים עגורנים שיעמדו במטלות לשמן הם הוזמנו. לכל עגורן יש ייעוד הכולל פירוט של משקל מכסימלי לנשיאה, גובה, אורך זרוע ועוד.
בשל גודלו ומשקלו הרב של העגורן, מקימים אות בסמוך לאזור התפעולי שלו, כאשר את החלקים שלו משנעים על גבי רכבי תובלה ומרכיבים מהם את הקונסטרוקציה רק לקראת השימוש. לצורך הפעלת העגורנים משמשים כמובן אך ורק במפעילי עגורן בעלי רישיון וציוד מגן כפי שקבוע בחוק.
עגורן מסייע בהרמת חפצים וחומרי בנייה לגבהים שלא ניתן להגיע אליהם באמצעים אחרים, זאת לאור העובדה, שהוא מסייע בבניית בניינים, אשר מטבע הדברים עדיין אינם גמורים ואין להם מעלית, או גרם מדרגות, כמו גם בטיפול בבניינים גבוהים שלא ניתן להגיע אל הדפנות החיצוניות שלהם בדרך אחרת.
לסיכום, התעניינתי בשמו של העגורן ובמה מקורו וגיליתי כי מקורו בדמיון החיצוני שיש בינו לבין העוף הקרוי עגור, כשאת הדימוי הזה שאבה העברית משפת המקור של הביטוי, אנגלית, בו נקראים גם העוף וגם המנוף בשם "Crane".
