תרימו אותי על הידיים .. 

קחו את תינוקכם ( וגם את עצמכם ) בידיים . מחקרים חדשים מראים שהרמתו של התינוק " על הידיים " מעודד להתפתחות תקינה וליותר מכך : הרמת התינוק על הידיים מעודדת את עצמאותו ואת תחושת הנשמאמי שלו . הרמת התינוק על הידיים ואו קרוב לליבנו ע"י מנשא היא שיטת גידול טבעית. מקור שיטת החינוך החדש נובעת מרפלקס טבעי בשם רפלקס מורו : תגובה לרעשים חזקים ואו חושש מנפילה ע"י פרישת זרועותיו, קיפול זרועותיו בתנועת לפיתה ובכי . רפלקס זה הוא מנגנון חיוני טבעי האחראי להישרדו של התינוק בשנת חייו הראשונה ואו עד שהוא לומד לדאוג לעצמו. הרמת התינוק על הידיים גורמת לתינוק להתמודד עם שינוי במצב של הראש שלו במרחב. מצב זה שולח מסר למוח ומאותת לו על חשש מנפילה. המוח לומד להתמודד ושולח מסר עצבי לחזק את השרירים המתאימים ולשמור על איזון. לפיכך הרמת התינוק על הידיים מעודד את רפלקס מורו לפנות את מקומו ולאפשר לרפלקסים המאזנים השומרים על שיווי משקל לתפוס את מקומם ולתחזק ובכך לשמור על התינוק במהלך חייו . לפיכך הרמת התינוק על הידיים מהווה גורם ההתפתחותי משמעותי בגידולו של תינוק בריא ומאושר. כשאנו מרימים את התינוק על הידיים אנו מאפשרים לו להיות חשוף לגירוי רציף של מערכת שיווי המשקל המעודד את תהליך הלמידה של המוח ומחזק את יכולות האיזון והיציבה. שימו לב - כאשר לא מרימים את התינוק על הידיים אנו עלולים לגרום לפגיעה בתהליך למידת האיזון והיציבה . עלול להיגרם קושי בטונוס השרירים ואו חולשה של שרירי התנועה ואו עיכוב בתהליכי ההתפתחותו המוטוריים. אני רואה את הרמת התינוק קרוב ללב כדבר טבעי. במהלך 20 שנות עבודתי בגן הילדים שמתי לב לעובדה שילד שמורם על הידיים נראה מאושר יותר, רגוע יותר וגדל עם השנים להיות ילד עצמאי הרבה יותר מילדים שהוריהם שמרו מהם מרחק מחשש שלא "יתרגלו " להיות על הידיים . אני מאמין כי התינוק נפגש עם המציאות החדשה בציפיה טבעית וחיונית : להיות במגע מתמיד עם אמו ואביו מיום היוולדו ועד לגיל שנתיים . תינוק שציפיה בסיסית זו נענית לו (אמון בסיסי ) רוכש תחושה שהוא נשמאמי : וכך הוא חש כבעל ערך עצמי גבוה, תחושת הנשמאמי תלווה אותו במהלך חייו ותצמיח אדם בריא יותר ומאושר יותר. מיותר לציין שהצורך במגע קרוב בין הורה לילדו הוא הדדי .ולפיכך המגע הוא צורך חיוני . הרמת התינוק על הידיים גורם להרגעת כל תינוק. הרמת התינוק על הידיים יוצרת תחושה של אינטימיות ואהבה. החינוך החדש תיקן את העוול הרב שנגרם להורים ולילדם שנולד פג וכבר לא נהוג לשלוח את ההורים הביתה , ולבקש מהם לחזור לאחר חודש כשהתינוק יגדל . .. אלא להשאר ולהעניק לילדם חום, אהבה ומגע גוף, לשחק עימו, לשיר לו שיר ולהקריא סיפור כדי שתיווצר התקשרות (Bonding) . כשהתינוק מורם - התינוק רגוע יותר - התינוק פנוי ללמידה. האינטראקציה המתמדת עם המציאות ומעורבות התינוק בפעילות היומיומית מגבירה את יכולת הלמידה שלו. הרמת התינוק על הגוף חיונית לתינוק ולהורים : אל דאגה ,המוח מעביר מסר חיובי ותחושת הקלה לגוף כאשר היא אנו מרימים את ילדנו . כשאנו מרימים את התינוק אנו גורמים לו להיות במצב של עירנות שקטה עירנות שקטה הוא המצב המתאים ביותר ללמידה והתפתחות. הרמת תינוקנו על הידיים, מאפשרת לו להכיר מקרוב ,בבירור ובצורה מגוונת את המציאות ,המציאות מוצגת לו כמו סרט נע, וכך אנו מאפשרים לו ומגדילים עבורו את טווח הגירויים שלו . תינוק השוכב בעגלה חשוף פחות לגירויים לעומת תינוק המורם על אביו ואו אמו, ושומע אותם משוחחים ויכול לראות את המציאות, בתנועה, בצבעים, עם ריחות וקולות המפעילים את כל חלקי המוח . לפיכך חשוב מאוד שכאשר אנו נושאים אותם על גופנו נמשיך לעסוק בעניינו ... הרימו את תינוקכם על הידיים והעניקו לו חיבוק מכיל ארוך ומתמשך כאשר הצורך של התינוק במגע וקשר אינו מסופק הוא לומד שהמציאות לא מטיבה וגדל להיות אדם חשדן. היעדר מגע וקשר בין אישי אוהב בין התינוק להוריו יכול לגרום לנכות רגשית קשה . תינוק שהצורך במגע מסופק , רוכש אמון בסיסי, לומד שהמציאות טובה וגדל להיות אדם חברתי וחש תחושת נשמאמי . התנסות הראשונה של תינוקנו מלמדת אותו על מידת ההערכה שהמציאות רוחשת כלפיו ועל איכות הקשר של המציאות כלפיו . כאמור התינוק עד גיל שנתיים זקוק למגע של הוריו , לחיבוק , לנשיקה ולעטיפתו בידינו (להרים על הידיים ) אז כאשר כל "אנשי החינוך הישן " :הסבתות , הדודות ,השכנות ואפילו המטפלת בפעוטון מזהירות אתכם לא להרים את הילד על הידיים תאמרו להן : אני מחנכת את ילדי לפי החינוך החדש .