הגדרות,שיטות וכלים בעבודת היועצת למעמד האישה חלק ב'
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הגדרות,שיטות וכלים בעבודת היועצת למעמד האישה חלק ב' 

מאת    [ 08/09/2007 ]
מילים במאמר: 3153   [ נצפה 3644 פעמים ]

 
 
המשך מחלק א'

אסטרטגיות וכלים בעבודת היועצת

אחת האמירות הנפוצות מדברת על המסוגלות הנשית לעשות בעת ובעונה אחת מספר דברים בו זמנית. התמונה העולה במוחי לתיאור מצב זה ,מחזיר אותי לסוף שנות ה- 80, עת הייתי מדריכה צעירה בחינוך הלא פורמאלי בעירי. נקרתה בדרכי ההזדמנות לעבור לתפקיד ניהולי של מרכז ההדרכה. בדרכי אל התפקיד שלא ניתן לי, אלא נבנה ונלקח על ידי, עסקתי באותו קיץ, בארגון וסידור מרכז ההדרכה מחדש. בחרתי בסמל של תמנון רב זרועי, עם פנים מחייכות וידידותיות שקראתי לו "אוקטפוס" אשר,זכה להתנוסס על קירות המרכז וכל ניירותיו, כדמות חביבה של סרט מצויר. אוקטפוס זה נראה לי מתאים לתיאור עבודת היועצת לא פחות.

וויליאם אמפסון,משורר ומבקר ספרות כתב (1930 ) "אי בהירות יכולה להיות אי החלטה, כוונה להשתמע לכמה פנים, סבירות שהתכוונת לדבר אחד או שניים- או שניהם, והעובדה שלהכרזה מסוימת יש כמה משמעויות..." , "...אי בהירות יכולה להיות גם דרך אחרת להתייחס לעוד קונספט אופנתי בעסקים : 'מורכבות'...", כותב סטפן סטרן (פייננשל טיימס ?גלובס 2007)
רוחב היריעה והגבולות הלא ברורים הם חלק ממאפייני המישור הא- פורמאלי, עליו נמנית גם עבודת היועצת, המכתיבים את הגישה, שצריכה לתת מענה הולם. זהו נתון פתיחה בסיסי המגדיר את אופי העבודה. לא רבים אוהבים ויודעים להתמודד עם עמימות, לכך נדרשים כלים ,שיטות עבודה ויותר מכל חוסן אישי.
על מנת לקיים תהליך של שינוי נדרשת יכולת זיהוי ואיתור צרכים, שיובילו לבחירת האמצעים המתאימים להצלחת התהליך . עבודה על שינוי חברתי, באווירה של שוליות מחד ושל עוינות מאידך, מצריכה הן יכולת אישית גבוהה והן ידע בתחום ההתמודדות עם קונפליקטים, התנגדויות ועוינות. חשיבות רבה יש לדרך בה היועצת תצליח לשכנע גורמים פנים וחוץ ארגוניים בדבר נחיצות תהליך השינוי, אשר יאפשר את השגת המשאבים לשם קיומו של התהליך.
התיאוריות הפמיניסטיות שרטטו פרופיל של ההתנהגות הנשית, החלה הן על היועצות בהיותן נשים והן על אחת מאוכלוסיות היעד של עבודתה - הנשים.
התנהגותן של הנשים, היא ביחס והקשר ל 'אחר' ונובעת מדאגה ואחריות.; למערכות יחסים יש חשיבות רבה בעיניהן והיא מגדירה עצמה בהקשר של יחסי אנוש. השיפוט העצמי מתבסס על היכולת לעסוק בטיפוח , שהיא חלק מן האתיקה הנשית (שלו2003: 109) טיפול באחרים, אכפתיות ומעורבות.
את מושג ה 'טיפול' הייתי מעוניינת להגדיר באופן שונה מהמצטייר ממבט ראשון. הטיפול בו אנו כיועצות צריכות להתמקד יהיה מבוסס, על גישות העצמתיות, שנרחיב עליהן את הדיבור בהמשך.
הגדרת הנשים את עצמן על סמך קשרים , אכפתיות ודאגה הובילה אותן להתארגנויות, המתמקדות במאבקים חברתיים כגון זכויות אדם, שלום ושוויון (שלו2003 ), ואל עיסוקים המקושרים עם התחום החברתי, כגון העיסוק הסוציאלי, החינוך, הבריאות (בחלקו) והטיפול ,שהפכו לעיסוקים על טהרת הנשים (עיסוק נשי הוא עיסוק שכ- 70% מהעובדים בו הן נשים )והמיוחסים לנשים. למרות נחיצותם של עיסוקים אלה למרקם החיים האנושי ,יחס החברה אליהם באופן פרדוקסאלי, הוא של שוליות ,הדרה, חוסר אטרקטיביות והעדר תגמול.
יחס זה הכתיב את הדימוי העצמי של העוסקות בתחומים הנ"ל ואת דרך החשיבה, הכלים והאסטרטגיה התפקודית כ 'אנדרדוג' תמידי. נשים סגלו לעצמן בכל מישורי החיים,טכניקות אלטרנטיביות להשגת מטרותיהן.
הדימוי שנשאר לאורך ההיסטוריה לגבי נשים הוא ,שאין להן את התכונות שמאפשרות סולידאריות, כי הן עוסקות בפרטי ולא בקולקטיבי. ( ביז'אווי בתוך פרא 2005) נכון שנשים בודדו ותחום פעילותן הוגדר ונמצא תחת פיקוח, לעיתים חזק ביותר, אך כשהן מצליחות להיפגש, כבעבר הרחוק, מסביב למדורה השבטית, הייתה זו מקור לאחווה וסולידאריות. צורת הישיבה במעגל, מעגל נשים , מהווה מודל לתקשורת שוויונית ולא הירארכית , סימטרית ,המאפשרת יצירת מרחב ללא מחיצות,תחרות או מעמד, כשמקור הסמכות נובע מפרמטרים של ידע,יכולת או הסכמה חברתית בזמן נתון. המעגל מסמל את השיתוף והיחד, היוצרים אחווה וערבות הדדית.
המעגל כצורה בסיסית בטבע, אומץ ע"י האידיאולוגיה הפמיניסטית ונראה לי כמתאים ביותר לתיאור מערכת הערכים שעל היועצת לסגל בעבודתה. המעגל ושלל הצורות המבוססות עליו הוא התבנית לעבודת היועצות.
כצורה גיאומטרית,אחד ממאפייני המעגל הם, שכל נקודה בהיקפו, זהה לנקודה האחרת ולכן הוא מסמל את השוויוניות, כמו גם את הרוטינה או האינסופיות ,שכן אין לו התחלה או סיום. תכונות אלו אפשרו להשתמש במעגל בדימויים המסמלים, רכות, חוסר תוקפנות,שלמות, יופי, הרמוניה וזרימה.
נשים מתוארות כ 'עגולות', בשל מבנה גופן, תגובותיהן מצטיירות כ 'עגולות' בשל העדר תוקפנות ובוטות. החיים עצמם מתוארים כמחזור, המזוהה עם תנועה מעגלית והנשים מקושרות למחזוריות באמצעות ה"מחזור החודשי" ,המסמל את תקופת הפוריות של מחזור החיים האנושי. המחזוריות, יוצרת מצב רוטיני,סימטרי ושלם, הנותנים תחושת יציבות.
המעגל מתחלק לגזרות וחלוקה זו מזכירה את "המניפה". עבודת היועצות לפי עניות דעתי צריכה ליצור "מניפה".
בחרתי במניפה (יש המכנים זאת עוגה ואת הגזרה - פרוסה מן העוגה, כיון שדגם זה תפוס ובעיקר מזוהה עם ההסברים הפטריארכאליים.) כמייצגת את מודל העבודה של היועצת כיון שזהו אביזר נשי, המזוהה עם נשים ונמצא בשימושן. יש בו אלמנט של תנועתיות וגמישות (נפתח, נסגר, בהתאם לצורך), שמושיות ויעילות. המניפה מלמדת על פעילות ב הזכירה את המילה מנוף - מינוף, כפרפראזה של כוח לדחוף ,ל 'הרים' פרויקט. פתיחת המניפה,יכולה להיעשות בהדרגתיות ובהתאם לצורך, כלומר מייצג את עקרון המודולאריות וההתאמה לצרכים. פתיחת המניפה אפשרית עד ההשלמה למעגל שלם, שמרכזו מעגל גם כן, המסמל את הניהול השיתופי באמצעות קבוצה של נשים בהובלת היועצת. המעגל הבסיסי מחזיק את כלל המניפה ומהווה את העוגן והמניע לפעילות.

על כן מומלץ,כצעד ראשון, שעל היועצת לנקוט, ליצור את המעגל הפנימי ולהגדיר את מטרתו, כמו גם את הרכבו. בפני היועצת עומדות מספר אפשרויות או כוונים ליצירת המעגל הפנימי:
א. המעגל ייווצר מארגונים ומוסדות.
ב. מפעילות ומתנדבות
ג. משניהם גם יחד.
לכל החלטה/בחירה יש פנים לכאן ולכאן. מה שחשוב זה להבין את המשמעויות של כל החלטה.
מניסיוני בעבודה עם המוסדות וארגוני הנשים,הלא פמיניסטיים,הקיימים כיום (ארגוני הנשים מתחלקים לשלוש קטגוריות: ארגונים פמיניסטיים וארגונים ממסדיים (מפלגתיים )כלל חברתיים (ארגוני "דגל") ארגונים כמו ויצ"ו, נעמ"ת וכו'. זה בא לידי ביטוי בהיררכיה בתנועה למשל וחיבור לממסד כמקור כוח ; ארגונים ממוקדים יותר (ארגוני "הכרזה") אשר התמקדו בכוח המשפט כדי לקדם את הנשים. (קדרי ?הלפרין) עולה תמונה, מתסכלת וברת תוצאות מעטות, בין היתר בשל התרבות הארגונית הרווחת עדיין בחלק ניכר של ארגונים אלה. תרבות זו מבוססת על גישה טריטוריאלית; כוחנות; משחקי כבוד; חוסר נכונות לשיתופי פעולה שהם כולם תוצרים פטריארכלים היוצרים על פי רוב הבדלי שפה ואינטרסים שונים, בהתייחס ליועצות.
כיון שאין בכוחנו לשנות את הכל ואין לנו גם מנדט לכך, נקודות אלו, שהעלתי מאד קריטיות ומעקבות עד חוסמות את העבודה ,כך שעל היועצות להיות מודעות לתופעה ולדעת לזהותה.
אני בחרתי לבסס את עבודתי וליצור את המעגל הפנימי, באמצעות פעילות . לשם כך הצבתי שתי דרישות בסיסיות- עבודה וולונטרית והכשרה של הפעילות, שני מרכיבים הקשורים זה בזה.

עבודה וולונטרית
חשוב להבחין בין המושג "וולונטריות"- המתורגם בעברית ליוזמה אישית, בעלת מניע המבוסס על מחויבות אישית לפעילות בה משתתפים.
לבין מושג ה"התנדבות" ,הבא לציין עשייה שהיא ההפך מ"חובה". פעילות חובה מאופיינת בהעדר יוזמה מצד העושים אך למרות זאת מתוגמלת באופן רשמי באמצעות תשלום, בעוד מי שבחר להתנדב, בחר לפעול ללא התגמול הכספי.
הן ה 'וולונטריות' והן ה 'התנדבות' משמעם השקעה של זמן או משאבים אישיים אחרים ללא קבלת תמורה כספית, בודאי לא כזו המוצהרת או המהווה חלק מחוזה ההתקשרות.
הסיבות להתנדבות רבות, הצרכים החברתיים הקיימים הולידו דרישה לכוחות מתנדבים וכל התחום קבל את השם "המגזר השלישי",שהופך לתחום נחקר ונלמד, המצריך מיומנות וכלים לתפעולו. מרבית המסגרות הפורמאליות נזקקות לכוחות מתנדבים ואף בנויות בחלקים נרחבים על מערך זה.
נשים מזוהות עם מושג ה 'התנדבות', כשריד מהתקופה בה הן לא עבדו מחוץ למשק ביתן ועיסוקיהן במרחב הציבורי היו עבודות התנדבות למיניהן. התנדבות עדיין מזוהה עם פנאי ,שהוא נחלת האוכלוסייה שהגיעה לגילאי פנסיה, או נמצאת פנויה לכאורה ממחויבויות אחרות . גישה זו מביאה לכדי מציאות של חוסר כישורים ומיומנויות מקצועיות ספציפיות כקריטריון לעבודה התנדבותית, דבר שהולך ומשתנה כיום בחלק מענפי ההתנדבות.
לעומת זאת, הפעילות הוולונטרית יכולה להיעשות יחד עם עיסוקים אחרים, בכל גיל ובכל מצב תעסוקתי פורמאלי. מתנדבים שיעברו הכשרה מתאימה יהפכו לפעילים דהיינו יעסקו באפן וולונטרי ומתוך מודעות בתחום מוגדר.
לכן התנאי השני להקמת המעגל הפנימי כלל את תחום ההכשרה. אופי ההכשרה חשוב ביותר והוא שייך לתחום המנהיגות הקהילתית, עליה נדון יחד עם אלמנט ההעצמה, שכבר הוזכר לעיל.

העצמה (Empowerment ) ומנהיגות קהילתית
תהליך השינוי החברתי הנחוץ בהיבט הנשי מתמקד מאז שנות ה- 80 על הובלת תהליכי העצמה בקרב נשים (Moser 2007). "...העצמת נשים ושילובן המלא על בסיס שוויוני בכל תחומי החברה...הנם יסודות בסיסיים בהשגת שוויון, פיתוח ושלום..." (Beijing+10 ) ומהווה את אחת המטרות של ה- MDG (Millennium Development Goals מטרה מס 3 www.un.org/unsd/mdg)
בשורש המושג נמצא את מרכיב ה"כוח" (power ) ואת מושג ה"אני" (עצמי) ויחד הם יוצרים את - ה"כוח של עצמי". בתפיסה הדו-קוטבית (הדיכוטומית) תוצב ההעצמה בקצה אחד של הסקאלה ובקצה השני את החולשה, או מיצוב מוחלש לעומת מיצוב חזק. העמדה זו תיצור את הקשר הבל ינותק ביניהם. מושגי ה"חולשה- עוצמה" יוצאים מתוך הנחה בסיסית בדבר קיומו של סטנדרט רצוי (חברתי, כלכלי )שאליו יש לשאוף ולהגיע, והמקנה את הערך "עוצמה" או "חולשה" למצב , אדם או קבוצה (בן אשר 2007)
"העצמה" מתייחסת למצבי חולשה או לכלים מוחלשים, בראייה סובייקטיבית ולא רק כחולשה של אוכלוסייה בראייה חברתית. התחושה או ההזדקקות להעצמה הן תלויות זמן, מקום ומצב .(שם)
יתרה מכך, זו היא פונקציה ,הבאה לידי ביטוי בתחומים שונים, כך שהיותו של הפרט מועצם בתחום מסוים ,אינה בהכרח משליכה על תחום אחר ויותר מכל על תפיסתו העצמית של הפרט את עצמו, למרות הקשר ביניהם. (שם)
ההגדרה האישית בדבר "חולשה" אינה תמיד נהירה וברורה אף לאישה/איש שבהם מדובר וכאן טמון שורש הבעיה - הגדרת המצב או פיתוח המודעות . תהליך ההעצמה יכול להתרחש רק אם הושגה מודעות למיצוב המוחלש, בתחושה הסובייקטיבית או בתפיסה החברתית האובייקטיבית לכאורה.
הצורך ב"העצמה" הוא נחלת הכלל ואינו ספציפי לקבוצה מסוימת בלבד,(שם), אך למרות זאת נוצר המושג "העצמת נשים", כמושג מפתח באסטרטגיית הפעילות הפמיניסטית ומכאן שגם של היועצות למעמד האישה.
'העצמת נשים' משמעו ההכרה של הנשים ביכולתן לשלוט בגורלן (Malhora, Schuler& Boender 2002; Kabeer 1999 ) תוך ניתוב עצמן בהתאם לצרכיהן ויכולותיהן, מבלי שהדבר יפגע בהן ,או ביכולת הבחירה שלהן.
חשוב להבחין בין קיומה של העצמה - שהוא תהליך אישי קודם כל ,לבין השגת שוויון זכויות בסיסיות, (הזכות לחינוך או לבריאות), גישה פתוחה למקורות ולהזדמנויות העסקה ועוד. קיומן של זכויות המעוגן בחקיקה הוא ,תהליך חברתי - חיצוני ,שאיננו שלם ללא שלב האכיפה, כפי שהדבר נצפה במציאות, או בהעדר יצירת אקלים חברתי נאות, להפנמת המסר שהחוקים באים להעביר, כבמקרה של החוק נגד הטרדה מינית למשל. מימוש הזכויות , המתאפשר באמצעות החוקים ,הנו רק חלק בפאזל ההעצמה. אלו שני תהליכים - העצמת הנשים מחד וקיומן של זכויות שצריך לממש מאידך,הקשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה וניתוקם ,משאיר את המצב ללא שינוי מהותי. (בן אשר 2007)

השגת ההעצמה האישית מובילה להעצמה קהילתית ויצירת קהילה של נשים, בעלות אג'נדה , שפה ומודעות משותפת. הפעלת הקהילה נותנת נפח למעגל ויוצרת את 'הגליל' או ה 'קונוס הקטום' (כתחליף לדגם הפירמידה המוכר לנו המתאר יחסים הירארכיים, הקונוס הקטום, מתאר מצב של בסיס רחב ושוויוני,אך ככל שמתקדמים באופן טבעי מצטמצמת אוכלוסיית הפעילות, אך זו שנותרת שומרת על ערך השוויוניות של המעגל.)כמודלים גיאומטריים חזותיים. אופי התנועה הרצוי בתוך מודלים אלה הוא הדגם הסלילי (ספיראלי) , השומר על המעגל כתבנית יסוד. הסליל מאפשר את הרוח השוויונית, גמישות והתאמה לשינויים בכלל ולשינויים מהירים ולא צפויים במיוחד. הגמישות מאפשרת שאיפה להתקדמות וחוסר דריכה במקום מחד יחד עם אפשרות של חזרה למימדים הקודמים בכל זמן נתון וחוזר חלילה.

יחסי הגומלין הנוצרים בתוך ההוויה הזו יונקים את מקורות הכוח בהיותם מותאמים לעולם התרבותי הנשי המושתים על תרבות כמו- משפחתית ,בה מתקיימים או מצופים ערכים של קבלה ללא תנאי, אכפתיות, חוסר פורמאליות ונאמנות. אך שלא כבמשפחה בעלת המבנה הפטריארכאלי, יש כאן מספר מוקדי סמכות הבנויים על פרמטרים של מומחיות, היכולה להשתנות בהתאם לצורך ובכך קיים הפוטנציאל המאפשר לכל פרט להיות מקור להשפעה וליצירה. מכאן שמקומה של היועצת בתוך המעגל ובתוך תהליך ההתקדמות ייגזר מתוך מקצועיותה וממומחיותה להוביל את התהליך אך גם מיכולתה לאפשר לנשים אחרות לקחת בו חלק גם ע"י הובלה בעצמן. מתן ההזדמנות לנשים להוביל ולהשפיע הוא תהליך ההעצמה המצופה מן היועצת ליצור, לתחזק ולפתח.
תפקיד היועצת הוא תפקיד ציבורי, בעל זיקה שירותית בשל השתייכותו לארגון המעניק שירותים לאוכלוסיה - השלטון המקומי. השירות אותו מעניקה היועצת הוא שירות של חינוך שמגמתו שינוי אקלים חברתי ותרבותי. הנחת יסודות של פיתוח מודעות בקרב הנשים ויצירת מנגנון באמצעות עבודה וולונטרית של פעילות למען נשים יוצרת את התשתית לשירותים בעלי "רגישות מגדרית" (Gender Sensitivity ) (הכרה בשונות המגדרית כמשפיעה על דרכי ההתנהגות, הצרכים והתוצאות המצופות בהתאמה מכל מין.) (Moser 2007 )

שירותים מוניציפאליים 'רגישי מגדר'
ארבעה תחומים, אובחנו כמאפיינים חסמים וצרכים של נשים חסם הנגישות; חסם הידע והמידע ; הצורך בסביבה בטוחה מקבלת ותומכת ללא שיפוטיות; צורך בכלים מותאמים לכישורים הנשיים. (בן אשר ואייזנר-לביא 2007):

בתוך המסגרות והשירותים הרבים, הקיימים, תפקידו של משרד מעמד האישה, לאתר ולזהות את הצרכים הייחודיים של נשים, כאוכלוסייה מובחנת, ביישוב בו היועצת פועלת. איתור וזיהוי זה, ישמשו להובלת מהלך של הרחבת ,שינוי, שיפור והתאמה של שירותים קיימים או לבניית שירותים חדשים, בגישת ה- tailor made.( תפירה אצל חייט התופר לפי מידת הלוקח כנקיטת טקטיקה של התאמה לפי צרכים., ובמקרה דנן התאמה לצרכי הנשים.) (שם)

השירותים (הכוונה ל"קו החם" למידע לנפגעות אלימות שהוקם בשנת 2004; למרכז זכויות נשים עירוני 2006 (ראו מאמרי "מרכז זכויות נשים עירוני- בניית שירות מוניציפלי חדש, 2006 ) ומרכז לאימון אישי נשי, הנמצא בתהליך הקמה, 2007 ) שהקמתי עד כה במסגרת פעילותי כיועצת למעמד האישה, מתבססים על עקרונות אלו.מטרת העל של השירותים היא העצמת נשים, בין אם אלו הזקוקות לשירותיהם ובין אם הן השותפות להקמה ולתפעול, השירותים (רובן,עברו תהליך מודעות והעצמה בעצמן, באמצעות קורסי העצמה). פעילותן של מפעילות השירותים, היא בבחינת סיוע ע"י עמיתות, כנשים ונחשבת לסוג של מנהיגות קהילתית, הפועלת מתוך העצמה ציבורית, הסוגרת את מעגלי ההעצמה (סדן 1997).
באמצעות הקמת שירותים או הסבת הקיימים לראייה 'רגישת מגדר', ממלאת היועצת תפקיד מנהיגותי בעצמה ודוחפת למנהיגות של נשים אחרות או כדברי רודולף ג'וליאני, ראש עיריית ניו - יורק לשעבר " מנהיגות אינה נוצרת סתם כך, מנהיגות ניתן ללמד, אפשר ללמוד ואפשר לפתח"
לשם כך יש ללמד את היועצות להיות מנהיגות, מנהיגות נשית, שכליה הם: שיתופיות במקום ריכוזיות, עבודת הצוות השיתופית, מחייבת מיומנויות של שליטה עצמית וויתור על אגו; חשיבה אלטרנטיבית , בעלת גמישות ויצירתיות שתתבטא במוטיבציה ובעצם העשייה, ביכולת התמרון וראיית המודולאריות כאפשרות חיובית; אופטימיות ,אמונה והתגייסות אישית, היכולים להשפיע ולסחוב נשים נוספות לקחת חלק בתהליך; תקשורת שוויונית וסימטריות- המתבססת על סמכות של ידע כתחליף להירארכיה ועל כן נשענת על מיומנויות של משא ומתן וגישור; ליווי, תמיכה והשפעה על נשים באמצעות כלים אימונים.
היועצת נמצאת בתוך מערכת ובתפקיד המחייב משחק לפי כללים פורמאליים, כשהמנהיגות מתורגמת לכלים של הובלה וניהול - "...למנהיג אמיתי יש נטייה לאקשן ודרגה של חוסר סבלנות כלפי מצב הדברים הנוכחי. המנהלים הטובים ביותר מצוידים בכוח רצון גדול...יודעים להלהיב ולהעניק השראה...המנהלים הכי טובים חייבים להיות ווינרים...יש לו כוח עמידה מול ...יש לו אנרגיה לדחוף משימה עד הסוף..." (ג'ונסון ,פייננשל טיימס- גלובס, 2007)

הכשרת היועצת לתפקיד.

מכל הנאמר עד כה מתחזקת המסקנה שלהיות יועצת למעמד האישה, זהו תפקיד רחב ומקצועי, המחייב הכשרה מתאימה לשם ביצועו. מערך הדרכה מקצועי הוא יסוד לכל פרופסיה, אך גם יוצר אותה. הכשרה בלבד אינה מספיקה, לצדה יש לבנות מערך, העשרה ופיתוח מקצועי ,שיתחזק את עבודת היועצת ויצור מסד מידע מבוסס על עבודת שטח. כך יוכל להתקיים דיאלוג עם שדה המחקר האקדמי,שיוכל לקבל הכוונה מהשטח.
האחריות על ההכשרה של היועצות חלה על גורם, שהוא מחוץ לרשות המקומית אך המקורב לתחום. כיום במדינת ישראל הגוף העונה על הגדרה זו הוא "מרכז השלטון המקומי" (הנו גוף המאגד ומאחד את כלל הרשויות המקומיות בישראל לצד גוף נוסף המאגד את המועצות האזוריות, שפעולתו נגזרת מפעילות מרכז השלטון המקומי. www.iula.org ), שתפקידו העיקרי הוא לייצג את הרשויות המקומיות ולקדם את ענייניהן בפני גורמי ממשלה , מוסדות וארגונים ממלכתיים וארציים. בתוך כך הוא מפעיל "... מערכת הדרכה מקצועית ענפה לעובדי הרשויות המקומיות (www.iula.org.il ).
כמנגנון ארגוני לקיום הדרכות חבר מרכז השלטון המקומי לרשות לקדום מעמד האישה (גוף סטטוטורי בתוך משרד ראש הממשלה הפועל מתוקף חוק משנת 1998 "חוק הרשות לקדום מעמד האישה התשנ"ח"). לצורך הסתמכות מקצועית בתחום. הרשות שהוכרזה כגוף ממשלתי רק שנתיים לפני חקיקת חוק היועצות, לא הספיק למסד אג'נדה תפקודית ותהליכי מיסודו בתחום תואמים את מערכת הקשיים, העדר הידע, הכלים וההתנגדויות שהם נחלתן של היועצות למעמד האישה. הרשות , לא יכלה ועדיין מתקשה לשמש כגוף ידע המתווה מדיניות בתחום מעמד האישה במדינת ישראל ועל כן הסיוע שלו לתחום ההכשרה המקצועית התבטא בעיקר במימון כספי ופחות בתכנים. לאחרונה מתקיים מאמץ משותף של שלושת הגורמים - מרכז השלטון המקומי, הרשות לקדום מעמד האישה והיועצות עצמן (כותבת המאמר היא חלק מצוות היגוי מטעם היועצות השותף להליך זה) לקידום נושא ההכשרה ליועצות והוצאת חומרי עזר מתאימים.
על ההכשרה ביתר הרחבה במאמר הבא.

ביביליוגרפיה

אלפרט, ב.(2000). פדגוגיה פמיניסטית כגישה בחינוך ובהכשרת מורים. בתוך: שלסקי, ש.(עורך). מיניות ומגדר בחינוך. אוניברסיטת תל-אביב: הוצאת רמות, עמ' 29- 62

אמפסון וויליאם (1930) /שבעה סוגים של אי בהירות: מסע לעושר הלשוני ולפוטנציאל שלו להעביר או לטשטש משמעויות, בתוך גלובס 8-9 באוגוסט 2007

ארבעת המ"מים (2004), ירחון לקדום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי, בחינוך היסודי , ינואר,משרד החינוך התרבות והספורט, המנהל הפדגוגי. www.education.gov.il

בלומן א. (2005): מרחב ופריפריה: הקדמה למקומן האחר של נשים בתוך נשים בדרום, מרחב,פריפריה, מיגדר בעריכת הנרייט דהאן כלב, ניצה ינאי וניצה ברקוביץ, הוצ' מכון בן גוריון לחקר ישראל, אונ' בן גוריו בנגב

בן אשר י. (2007) / האם קורסי העצמה הם כלי לשינוי חברתי?, עבודת דוקטוראט, אונ' אלטה.

- (2006 ) /יועצת למעמד האישה ברשות המקומית: תפקיד ממשי או הטעייה -

בן אשר י. , אייזנר- לביא ד. (2007) / מרכז זכויות נשים עירוני - שנה לפעילות


ג'ונסון לוק (2007), פייננשל טיימס, בתוך גלובס 8-9 באוגוסט 2007 / סוף לבוסים האפורים ולמנהיגים הננסיים.

גיליגן קרול (1982)/ בקול שונה, התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האישה , תרגום מאנגלית נעמי בן חיים, הוצ' ספריית פועלים, בעברית 1995

חוק הרשויות המקומיות (יועצות לעניני מעמד האישה) התש"ס 2000

חוק הרשות לקדום מעמד האישה התשנ"ח (1998)

סדן אלישבע (1997)/ העצמה ותכנון קהילתי, תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים אנושיים, הוצ' הקבוץ המאוחד

סטפן סטרן (2007), פייננשל טיימס, בתוך גלובס 8-9 באוגוסט 2007 / הקלישאות הארגוניות פושטות את הרגל.

פרא אדמית (2005) / בננה ביץ', מוסף סגנון של עיתון מעריב.

פקודת העיריות, נוסח חדש (2004)

פרוטוקול הישיבה של הועדה למעמד האישה בכנסת: 14/12/05

צבר בן יהושוע נ.(1995)/ההשתלמות המוסדית המפתח לביה"ס המתפתח - ניר עמדה, ביה"ס לחינוך, היחידה לתכנון ת"ל בית ספריים, אונ' ת"א.

שויקה יעקב(1997 ) / רב מילים המילון השלם, הוצ' סטימצקי/מט"ח/ידיעות אחרונות וספרי חמד.

שולוב ברקן ש. (1991 )/ הוראה ופרופסיה סקירת ספרות מקצועית ודיון, ירושלים: מכון סאלד.

שלו שרה (2003)/ השיח האלטרואיסטי, מוסר, נשים, פוליטיקה, הוצאת פרדס.


Conner& L.K.Lake' 1988/ Who's Who in the Change Process/ P.E Conner& L.K.Lake' 1988 Proeger Publishers One Madison Ave. New York N.Y 10010
Dagmar & Reclies (2001)/ What Makes a Good Change Agent?
Gaventa J. 1980/ Power and Powerlessness: Quiescence and rebellion in an Appalachian valley Urbana: University of Illinois Press.

Kabeer N. (1999) "The conditions and Consequences of Choise:Reflections on Measurement of Women's Empowerment" UNRISD Discation Paper 108 UN Research Institute for Social Development, Geneva

Malhotra A, Schuler S & Boender A. (2002) "Measuring Women's Empowerment as a Variable in International Development" World Bank Gender and Development Group Background paper. World Bank Washington D .C. (www. Icrw.org /docs /measuring empowerment_workingpaper_802.doc

MDG- Millennium Development Goals (2000), www.un.org
Moser Annalise (2007)/ Gender and Indicators Overview Report, UNDP,BRIDGE

Noddings, N. (1984). Caring A Feminine Approach To Ethics and Moral Education. Berkeley, Los Angeles, London: University of Clifornia Press

Noddings, N. (1988). An Ethic of Caring and its Implication for Instructional Arrangements. In Lynda Stone (Ed.). The Education Feminist Reader. New York: Routledge, pp. 171-183

Noddings, N. (1995). Feminism, Philosophy and Education. Philosophy and Education. Colorado and Oxford: Westview Press, pp. 179-197

Rao, A and Kelleher, D (2005) Is there life after gender mainstriming? Gender and Development 13.2: 57-69 www.civicus.org/new/media/f)Rao.pdf

Rogers A.: ?Looking Again at Non-Formal and Informal Education - Towards a New Paradigm?, Infed: Encyclopedia for Informal Education

Thompson, A., Gitlin, A. (1995). Creating Spaces for Reconstracting Knowledge in Feminist Pedagogy. Educational Theory. 45 (2) : 125 - 150

Weiler, K. (1991). Freire and a Feminist Pedagogy of Difference. Harvard Educational Review, 61(4): 449-474

www.economicexpert.com

www.iula.org.il


www.un.org




דוקטורנטית לחינוך ומגדר באוניברסיטת אלטה בבודפשט. יועצת למעמד האישה בראשון לציון
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב