האם יש כאלה שעוסקים בצורכי ציבור באמונה ? 

בערב כיפור שנה שעברה בדרכי לטבילה במקווה טרם התקדש היום. תוך כדי הליכה רגלית, כדי לזכות בשכר פסיעות, הטלפון בכיסי מצלצל, מעברו השני של הקו, נשמע קול גברי בס כזה, הוא מתחיל את השיחה בזה שהוא אומר שאני לא זוכר אותו, אבל הוא וחברו חייבים לי תודה ענקית, הם שכחו לומר אותה, עכשיו, ערב כיפור, הבן אדם לחברו מציק להם, והוא הנציג, החליט להתקשר, לומר תודה, אני שואל אותו, מי אתה, על מה תודה, מה כבר עשיתי עבורך,

 האיש מאחורי הקו מזכיר לי שלפני שנה פיטרו אותו מהעבודה, הוא היה דפס בכיר באחד מבתי הדפוס הגדולים בארץ, והוא התקשר אלי, והיות שידע שענף הנייר קרוב אלי, ומוכר לי, ושאל האם אני יכול למצוא לו עבודה, כי הוא למעלה מחודש בבית, ויש לו גם להאכיל חמישה עוללים רכים, ביקשתי ממנו עשרים וארבע שעות לנסות לבדוק בכמה בתי דפוס, שיכולים להתאים לכישוריו, ותוך כדי דיבור, הוא מוסיף לי שגם את חברו לעבודה מזה כעשרים שנה פיטרו, אם אני יכול לבדוק גם לו, ממש לשכת עבודה נהייתי לעת מצוא, אמרתי בשמחה, אשתדל להיות שליח נאמן עבורכם.

אכן, עשיתי כמה טלפונים לכמה בתי דפוס שאני מכיר, קבעתי עבורם ראיונות עבודה, באחד מהם קיבלו אותם, הם עירבו אותי בתנאי שכר, דיברתי עם הבעלים, משא ומתן ימינה שמאלה, נסגר חוזה, נקבע תאריך להתחלת עבודה, אני המשכתי את היומיום שלי, השוטף השגרתי, הם התחילו עבודה חדשה, שמחים וטובי לב, חלפה שנה, הם נקלטו טוב, והרגישו בערב כיפור, שאם לא שילמו דמי שדכנות, לפחות מן הראוי לומר תודה, להם זה הציק, אני בכלל לא זכרתי,

אני אמרתי בליבי, כמו שר' לוי יצחק מברדיצ'וב היה אומר, הקב"ה, צדיק גדול אני לא, אבל כמו שאני דאגתי לשני משפחות לפרנסה לביתם ואוכל לעולליהם, כך אתה תדאג גם לי ולבני משפחתי, ותגזור עלי פרנסה טובה, אותו האיש המתקשר, ציין באוזני בטלפון, שהוא לא ישכח את האכפתיות שלי עד שהתקבל לעבודה והשימת לב לתנאי עבודה, כאילו החוזה היה עבורי, אני לא מציין כאן, את מעלותי הטובות, אלא אני רוצה להגיע לפואנטה בהמשך.

בחודש האחרון הייתי צריך טובה אישית, ופניתי לכמה עסקנים, שנקראים שלוחי ציבור, שלוחי דרבנן, שתפקידם לעסוק בצורכי ציבור באמונה, לשם כך נבחרו, על ידי, ועל ידכם בבחירות, אז כך, קודם כל להגיע אליהם, צריך לעבור שבעה מדורי גיהנום, אחרי שהגעתי, שלח לי פקס, על מייל הם עדיין לא שמעו, אחרי שהפקס יגיע דבר עם העוזר שלי, תסביר לו בדיוק מה התכוונת בפקס, אנחנו נחזור אליך, שלחתי את הפקס כמתבקש, בחמש פעמים הראשונות הוא לא הגיע, או שאני לא יודע לחייג או שהם לא יודעים לקבל, אחרי שהפקס המיוחל הגיע, הוא עובר לתור, אחרי התור, בטיפול, אני צריך טיפול נמרץ, הם בקצב שלהם, אחרי יומיים מתקשרים ומדווחים לך, שניסו להשיג בטלפון את האיש ממנו אני צריך את הטובה האישית, אבל הוא לא זמין, כך נסחב הזמן, בשלב מסויים העניין סודר על הצד הטוב ביותר, ועד לקריאת שורות אלה על ידכם, הם עדיין ממשיכים לעדכן אותי שהנושא בטיפול, אני כמובן לא מגלה להם, רק לכם קוראי היקרים שהעניין סודר,

כתוב בספר תהילים, "אל תבטחו בנדיבים" אני הייתי מצפה מהם ליותר רגישות אישית, כדי שיוכלו לומר עליהם אחרי מאה ועשרים בהספד, שעסקו ונתנו באמונה ברגישות בצורכי ציבור, כל הזמן השתדלתי לדון אותם לכף זכות, שהם עסוקים, טרודים, כל העולם על כתפיהם, אבל, אצלנו, האדם הפרטי, כשיש בעיה, כל הראש והלב תפוס בזה, אצלהם אנחנו עוד שיחה ממתינה, מרדכי אמר לאסתר, אם את לא תעזרי לנו, "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.