תורה - פה - הקדוש ברוך הוא
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

תורה - פה - הקדוש ברוך הוא 

מאת    [ 11/05/2011 ]
מילים במאמר: 2816   [ נצפה 1359 פעמים ]

 
 

 

צריך להבין מה כוחו של הפה שנתן לנו הקב"ה, ולהשכיל להשתמש בו‎ 

  חז"ל הקדושים אומרים ב תורה: כשם ששכר תלמוד תורהכנגד כל המצוות כך עונש ביטולה יותר גדול מכל העבירות. אם אדם יושב ולומד תורה, תיזהר! אל תדבר אתו! אם אתה עוצר אותו פתאום ושואל אותו: "מה השעה?", או כל דיבורים בטלים אחרים, העונש של זה הוא יותר מכל העבירות! ואם שניים לומדים ביחד ואתה בא ומפריע להם ומדבר איתם דברים בטלים, ומפסיק אותם מהלימוד, זה דבר נורא ואיום. ואם יש ציבור שלם שלומד תורה ובא אדם ומפריע באמצע השיעור, זה נורא נוראות, אי אפשר לתאר מה מחכה לו לאותו מסכן, אותו אדם שהפריע. ‎   אז רק נבין מה הערך של לימוד תורה, נבין איזו מכונה נפלאה הקב"ה נתן לנו: פה קדוש, שאפשר לשפוך איתו ים של תורה. אמרתי פעם: תארו לעצמכם שלאדם יש מכונה, שיש בה שני כפתורים: כפתור ירוק וכפתור לבן. כשלוחצים על הכפתור הלבן יוצא מהמכונה נייר טואלט, וכשלוחצים על הכפתור הירוק יוצאים מהמכונה דולרים. כל אדם שפוי ילחץ על הכפתור הירוק, אין פה בכלל שאלה, ברור שהוא יבחר בדולרים. תארו לעצמכם, שיש אדם שיש לו את המכונה הזאת, ומהבוקר עד הערב הוא לוחץ על הכפתור הלבן, ומוציא כבישים של נייר טואלט. כולם יגידו עליו: "זה אדם משוגע", "לא נורמלי", "מה אתה עושה?! תלחץ על הירוק ותוציא דולרים!". ‎ רבותיי, לכל אחד מאתנו יש שני כפתורים: כפתור לבן וכפתור ירוק. כפתור לבן שמוציא נייר טואלט, וכפתור ירוק שמוציא יהלומים, דולרים. או שאדם אדם כל היום מדבר דברים בטלים, מדבר שטויות, פוליטיקה, כדורגל על "מכבי" ו"הפועל", מי ניצח ומי הפסיד, מה קורה אצל בוש, ואצל לא יודע מי. וכך כל היום האדם מוציא נייר טואלט מהפה. או שהאדם לוחץ על הכפתור הירוק, והפה שלו שופך דברי תורה, אדם יושב ולומד תורה, עמל בתורה, "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", "אורך ימים בימינה, בשמאלה עשר וכבוד", אין כמו עמל התורה! כל הזמן הוא מוציא תורה מהפה שלו, "ודיברת בם" ולא בדברים בטלים, כל כולו אהבת תורה, כל הזמן הוא שופך תורה ושופך תורה. ‎   ולמרות כל זה, מה האדם עושה? כל היום הוא מוציא שטויות מהפה. תגיד לו: "בוא ללמוד תורה" הוא ישיב לך: "אין לי כוח, אני לא יכול". ‎   אומר הזוהר הקדוש: "האי בר נאש לעי בכל יומא ולא לאי, לעי באורייתא ולאי". פירוש הדברים: אומר הזוהר הקדוש: אם תתן לאדם לדבר במשך כל היום הוא לא יתעייף, אבל כשהוא בא ללמוד תורה כבר אין לו כוח. הרי זה דיבור וזה דיבור, מה ההבדל? שם אתה מדבר ופה אתה מדבר אלא שם אתה מדבר שטויות, נייר טואלט, ואילו פה, בלימוד התורה, אתה מתעסק ביהלומים, ועל זה יש יצר הרע שמסכים שתוציא נייר טואלט אבל לא שתעסוק בתורה. כל הזמן האנשים מתעסקים בדברים בטלים, אבל אילו האדם היה יודע מה זה ערך של לימוד תורה, כמה זה מגן עליו ועל בני ביתו, כמה זה מקדש אותו, כמה זה מזכך אותו, כמה זה מרים אותו לדרגות רוחניות נפלאות ועליונות, אז האדם לא היה עוזב את התורה הקדושה אפילו לרגע אחד. ‎   עוד אומר הזוהר הקדוש (אני אומר את הדברים בלשון שלנו, במקום בארמית): ‎   "בוא תראה, אוי להם לרשעי העולם שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדברי תורה, וכשהם כבר מתבוננים בתורה, אז משום שאין בהם תבונה דברי התורה דומים בעיניהם כאילו כולם הם דברים ריקנים שאין בהם תועלת (כמו שאומרים היום בחוץ, "מי שלומד תורה הוא פרימיטיבי", "עזוב, התורה זה סיפורים"). והכל הוא משום שהם ריקנים מדעת ומתבונה, כי כל הדברים שבתורה הם כולם דברים עליונים ויקרים (הרי קילל רבי שמעון בר יוחאי בזוהר ואמר: תיפח רוחם של אותם אנשים שאומרים שהתורה היא סיפורים), וכל מילה הכתובה בה "יקרה היא מפנינים, וכל חפציך לא ישוו בה". וכל הטיפשים, אטומי הלב, כשרואים דברי תורה לא די להם שאינם יודעים, אלא הם עוד אומרים שהם דברים נשחתים, דברים שאין בהם תועלת. אוי להם כאשר ידרוש מהם הקב"ה על כלימתה של תורה ויענישם עונש הראוי למורד בריבונו".‎     ממשיך הזוהר ומפרש מה שכתוב בתורה: "כי לא דבר ריק הוא מכם", כלומר - כי לא דבר ריק הוא, אבל אם הוא ריק אז ריק הוא מכם, בגללכם! אם אתם רואים את התורה ריקה זה סימן שאתם ריקים! אדם שאין בו תבונה, אדם שלא לומד תורה, אדם שלא מכיר את התורה, הוא אומר שזה ריק. ממשיך הזוהר:‎   "כי התורה כולה מלאה מכל אבנים טובות ומרגליות היקרות, וכל טוב שבעולם, כמו שכתוב "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", ואיך יאמרו שהתורה היא ריקנית. ושלמה המלך ע"ה אמר: "אם חכמת חכמת לך" כי כאשר יתחכם האדם בתורה התועלת שלו היא, התועלת היא שלו לא של התורה, כי לתורה אתה לא יכול להוסיף אפילו אות אחת, "ולצת, לבדך תישא": אבל אם אתה עושה מהתורה צחוק לבדך תשא כי לא יגרע זה כלום מכבודה של תורה, והליצנות שלו לבד תישאר להאביד אותו בה מהעולם הזה ומהעולם הבא".‎     בואו תראו קטע נוסף בזוהר הקדוש:‎   "רבי אבא פתח: כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירא מפני הקב"ה, שלא יסורו מדרך הישר ולא יעברו על דברי תורה ולא ימושו ממנה, כי כל מי שאינו עוסק בתורה ואינו משתדל בה, נזוף הוא מהקב"ה, רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו המלאכים השומרים ההולכים עמו לשמור אותו בדרך מסתלקים ממנו"‎     הרי לכל אדם יש מלאכים שהולכים עמו כדי לשמור עליו בדרך, וברגע שאדם לא הולך בדרכה של תורה, לא הולך לשיעורי תורה, ובנוסף לכך הוא עוד עושה עבירות - המלאכים בורחים ממנו, מסתלקים ממנו. המלאכים אומרים "זה מורד באדונו, איך אנחנו נשמור עליו?!". על זה כתוב בזוהר הקדוש במקום אחר, שכשאדם חוזר בתשובה הקב"ה אומר "ואשלם ניחומים לו ולאבליו", שואל הזוהר הקדוש: אדם שחזר בתשובה מי התאבל עליו? מה זה "אבליו"? משיב הזוהר הקדוש: אלה המלאכים שהתאבלו עליו ועזבו אותו, הסתלקו ממנו, והקב"ה הולך ומנחם אותם: "בואו, בני חזר בתשובה, תחזרו אליו, תמשיכו לשמור עליו, תחזרו אליו חזרה". ונחזור לקטע המקורי:‎   "..ואלו המלאכים השומרים ההולכים עמו לשמור אותו בדרך מסתלקים ממנו, ולא עוד אלא שהם מכריזים לפניו ואומרים: הסתלקו מסביב פלוני שאינו דואג לכבוד אדונו. אוי לו (אוי לו לאדם הזה שלא לומד תורה ולא עושה רצון השם) שעזבוהו העליונים והתחתונים, אין לו חלק בדרך החיים. אבל אם שהוא משתדל בעבודת אדונו, כשאדם משתדל בעבודת השם יתברך ועוסק בתורה, כמה שומרים רוחניים שומרים אותו והשכינה שורה עליו (מכל מילה שהוא מוציא מהפה נברא ממנו מלאך, מלאכים הולכים אתו ברבבות ושומרים עליו והשכינה שורה עליו), וכולם מכריזים עליו ואומרים תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן המלך. שמור הוא בעולם הזה, ושמור הוא בעולם הבא, אשרי חלקו!".‎     הזוהר מדבר לכל אורכו על מעלת התורה, על מעלת העמלים בתורה, על הקמים בחצות לילה ועמלים בתורה, על המקדשים את עצמם, על אלה שיש להם יראת שמים ומדקדקים קלה כבחמורה. אז כמה אנחנו צריכים לרקוד כשאנחנו אומרים בתפילה "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת", נתן לנו תורה קדושה, תורה שבונה אותנו, תורה שעושה אותנו בני אדם, תורה שנותנת לנו שמחת חיים וסיפוק אמיתי. ‎             "כי האדם עץ השדה"‎   השבת הקרובה היא שבת ט"ו בשבט. כתוב ב תורה: "כי האדם עץ השדה". בתהילים כתוב: "והיה כעץ שתול על פלגי מים". לעץ בלי מים אין קיום. אנחנו משולים לעצים, ו"אין מים אלא תורה", המים שלנו הם התורה הקדושה. עץ בלי מים נשחת, עץ בלי מים הולך לאיבוד. לילדי ישראל, לבנות שלנו ברחובות אין מים של תורה, והם הולכים לאיבוד, הם הולכים לאבדון, כמו שאנחנו רואים מה שקורה היום: אנשים גדולים עושים מעשים שבהמות לא עושים אותם, מבתרים אדם לגזרים בגלל כלבה, האבא מטביע את הבת שלו באמבטיה, רוצחים בגלל שלושים שקלים, בגלל כסא נוח רוצחים. "אין מים אלא תורה", אם אין לעץ מים אז העץ הולך לאיבוד. "כי האדם עץ השדה" - "אין מים אלא תורה". רק התורה הקדושה היא תעשה אותנו בני אדם. ‎   תראו דבר פלא, אתה לא לומד כל היום בישיבה, אלא בסך הכל פעם בשבוע אתה בא לדרשה. כל השבוע אתה שומע חדשות, רדיו, קורא עיתונים, אבל פעם בשבוע אתה בא לדרשה ושומע במשך שעה וחצי דברי תורה, והשעה וחצי הזאת משנה לך את כל מסלול החיים! אתה נעשה אדם אחר, אתה מתנהג אחרת, אתה מדבר אחרת. כמה טלפונים אני מקבל, כמה פעמים פגשתי אנשים בחתונות ובכל מיני מקומות שאומרים לי: "שלום", אני שואל: "מי אתה?", אומרים לי: "כבודו לא מכיר אותי? אני חזרתי אצלך בתשובה, מהדרשות של כבודו נעשיתי בן אדם", אני רואה אותם עם חליפות, עם מגבעות, אני פוגש אלפים! אז תראו מה עושה שעה וחצי פעם אחת בשבוע. אז מה היה קורה אם במקום פעם בשבוע האדם הזה היה הולך כל יום שעה וחצי לשיעור תורה. ואם האדם הזה היה כל היום יושב ולומד בתורה בישיבה, מה אז היה יוצא ממנו?! זה כוחה של תורה! זה היופי של התורה! ‎צריך להבין מה כוחו של הפה שנתן לנו הקב"ה, ולהשכיל להשתמש בו‎   חז"ל הקדושים אומרים: כשם ששכר תלמוד תורה כנגד כל המצוות כך עונש ביטולה יותר גדול מכל העבירות. אם אדם יושב ולומד תורה, תיזהר! אל תדבר אתו! אם אתה עוצר אותו פתאום ושואל אותו: "מה השעה?", או כל דיבורים בטלים אחרים, העונש של זה הוא יותר מכל העבירות! ואם שניים לומדים ביחד ואתה בא ומפריע להם ומדבר איתם דברים בטלים, ומפסיק אותם מהלימוד, זה דבר נורא ואיום. ואם יש ציבור שלם שלומד תורה ובא אדם ומפריע באמצע השיעור, זה נורא נוראות, אי אפשר לתאר מה מחכה לו לאותו מסכן, אותו אדם שהפריע. ‎   אז רק נבין מה הערך של לימוד תורה, נבין איזו מכונה נפלאה הקב"ה נתן לנו: פה קדוש, שאפשר לשפוך איתו ים של תורה. אמרתי פעם: תארו לעצמכם שלאדם יש מכונה, שיש בה שני כפתורים: כפתור ירוק וכפתור לבן. כשלוחצים על הכפתור הלבן יוצא מהמכונה נייר טואלט, וכשלוחצים על הכפתור הירוק יוצאים מהמכונה דולרים. כל אדם שפוי ילחץ על הכפתור הירוק, אין פה בכלל שאלה, ברור שהוא יבחר בדולרים. תארו לעצמכם, שיש אדם שיש לו את המכונה הזאת, ומהבוקר עד הערב הוא לוחץ על הכפתור הלבן, ומוציא כבישים של נייר טואלט. כולם יגידו עליו: "זה אדם משוגע", "לא נורמלי", "מה אתה עושה?! תלחץ על הירוק ותוציא דולרים!". ‎ רבותיי, לכל אחד מאתנו יש שני כפתורים: כפתור לבן וכפתור ירוק. כפתור לבן שמוציא נייר טואלט, וכפתור ירוק שמוציא יהלומים, דולרים. או שאדם אדם כל היום מדבר דברים בטלים, מדבר שטויות, פוליטיקה, כדורגל על "מכבי" ו"הפועל", מי ניצח ומי הפסיד, מה קורה אצל בוש, ואצל לא יודע מי. וכך כל היום האדם מוציא נייר טואלט מהפה. או שהאדם לוחץ על הכפתור הירוק, והפה שלו שופך דברי תורה, אדם יושב ולומד תורה, עמל בתורה, "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", "אורך ימים בימינה, בשמאלה עשר וכבוד", אין כמו עמל התורה! כל הזמן הוא מוציא תורה מהפה שלו, "ודיברת בם" ולא בדברים בטלים, כל כולו אהבת תורה, כל הזמן הוא שופך תורה ושופך תורה. ‎   ולמרות כל זה, מה האדם עושה? כל היום הוא מוציא שטויות מהפה. תגיד לו: "בוא ללמוד תורה" הוא ישיב לך: "אין לי כוח, אני לא יכול". ‎   אומר הזוהר הקדוש: "האי בר נאש לעי בכל יומא ולא לאי, לעי באורייתא ולאי". פירוש הדברים: אומר הזוהר הקדוש: אם תתן לאדם לדבר במשך כל היום הוא לא יתעייף, אבל כשהוא בא ללמוד תורה כבר אין לו כוח. הרי זה דיבור וזה דיבור, מה ההבדל? שם אתה מדבר ופה אתה מדבר אלא שם אתה מדבר שטויות, נייר טואלט, ואילו פה, בלימוד התורה, אתה מתעסק ביהלומים, ועל זה יש יצר הרע שמסכים שתוציא נייר טואלט אבל לא שתעסוק בתורה. כל הזמן האנשים מתעסקים בדברים בטלים, אבל אילו האדם היה יודע מה זה ערך של לימוד תורה, כמה זה מגן עליו ועל בני ביתו, כמה זה מקדש אותו, כמה זה מזכך אותו, כמה זה מרים אותו לדרגות רוחניות נפלאות ועליונות, אז האדם לא היה עוזב את התורה הקדושה אפילו לרגע אחד. ‎   עוד אומר הזוהר הקדוש (אני אומר את הדברים בלשון שלנו, במקום בארמית): ‎   "בוא תראה, אוי להם לרשעי העולם שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדברי תורה, וכשהם כבר מתבוננים בתורה, אז משום שאין בהם תבונה דברי התורה דומים בעיניהם כאילו כולם הם דברים ריקנים שאין בהם תועלת (כמו שאומרים היום בחוץ, "מי שלומד תורה הוא פרימיטיבי", "עזוב, התורה זה סיפורים"). והכל הוא משום שהם ריקנים מדעת ומתבונה, כי כל הדברים שבתורה הם כולם דברים עליונים ויקרים (הרי קילל רבי שמעון בר יוחאי בזוהר ואמר: תיפח רוחם של אותם אנשים שאומרים שהתורה היא סיפורים), וכל מילה הכתובה בה "יקרה היא מפנינים, וכל חפציך לא ישוו בה". וכל הטיפשים, אטומי הלב, כשרואים דברי תורה לא די להם שאינם יודעים, אלא הם עוד אומרים שהם דברים נשחתים, דברים שאין בהם תועלת. אוי להם כאשר ידרוש מהם הקב"ה על כלימתה של תורה ויענישם עונש הראוי למורד בריבונו".‎     ממשיך הזוהר ומפרש מה שכתוב בתורה: "כי לא דבר ריק הוא מכם", כלומר - כי לא דבר ריק הוא, אבל אם הוא ריק אז ריק הוא מכם, בגללכם! אם אתם רואים את התורה ריקה זה סימן שאתם ריקים! אדם שאין בו תבונה, אדם שלא לומד תורה, אדם שלא מכיר את התורה, הוא אומר שזה ריק. ממשיך הזוהר:‎   "כי התורה כולה מלאה מכל אבנים טובות ומרגליות היקרות, וכל טוב שבעולם, כמו שכתוב "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", ואיך יאמרו שהתורה היא ריקנית. ושלמה המלך ע"ה אמר: "אם חכמת חכמת לך" כי כאשר יתחכם האדם בתורה התועלת שלו היא, התועלת היא שלו לא של התורה, כי לתורה אתה לא יכול להוסיף אפילו אות אחת, "ולצת, לבדך תישא": אבל אם אתה עושה מהתורה צחוק לבדך תשא כי לא יגרע זה כלום מכבודה של תורה, והליצנות שלו לבד תישאר להאביד אותו בה מהעולם הזה ומהעולם הבא".‎     בואו תראו קטע נוסף בזוהר הקדוש:‎   "רבי אבא פתח: כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירא מפני הקב"ה, שלא יסורו מדרך הישר ולא יעברו על דברי תורה ולא ימושו ממנה, כי כל מי שאינו עוסק בתורה ואינו משתדל בה, נזוף הוא מהקב"ה, רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו המלאכים השומרים ההולכים עמו לשמור אותו בדרך מסתלקים ממנו"‎     הרי לכל אדם יש מלאכים שהולכים עמו כדי לשמור עליו בדרך, וברגע שאדם לא הולך בדרכה של תורה, לא הולך לשיעורי תורה, ובנוסף לכך הוא עוד עושה עבירות - המלאכים בורחים ממנו, מסתלקים ממנו. המלאכים אומרים "זה מורד באדונו, איך אנחנו נשמור עליו?!". על זה כתוב בזוהר הקדוש במקום אחר, שכשאדם חוזר בתשובה הקב"ה אומר "ואשלם ניחומים לו ולאבליו", שואל הזוהר הקדוש: אדם שחזר בתשובה מי התאבל עליו? מה זה "אבליו"? משיב הזוהר הקדוש: אלה המלאכים שהתאבלו עליו ועזבו אותו, הסתלקו ממנו, והקב"ה הולך ומנחם אותם: "בואו, בני חזר בתשובה, תחזרו אליו, תמשיכו לשמור עליו, תחזרו אליו חזרה". ונחזור לקטע המקורי:‎   "..ואלו המלאכים השומרים ההולכים עמו לשמור אותו בדרך מסתלקים ממנו, ולא עוד אלא שהם מכריזים לפניו ואומרים: הסתלקו מסביב פלוני שאינו דואג לכבוד אדונו. אוי לו (אוי לו לאדם הזה שלא לומד תורה ולא עושה רצון השם) שעזבוהו העליונים והתחתונים, אין לו חלק בדרך החיים. אבל אם שהוא משתדל בעבודת אדונו, כשאדם משתדל בעבודת השם יתברך ועוסק בתורה, כמה שומרים רוחניים שומרים אותו והשכינה שורה עליו (מכל מילה שהוא מוציא מהפה נברא ממנו מלאך, מלאכים הולכים אתו ברבבות ושומרים עליו והשכינה שורה עליו), וכולם מכריזים עליו ואומרים תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן המלך. שמור הוא בעולם הזה, ושמור הוא בעולם הבא, אשרי חלקו!".‎     הזוהר מדבר לכל אורכו על מעלת התורה, על מעלת העמלים בתורה, על הקמים בחצות לילה ועמלים בתורה, על המקדשים את עצמם, על אלה שיש להם יראת שמים ומדקדקים קלה כבחמורה. אז כמה אנחנו צריכים לרקוד כשאנחנו אומרים בתפילה "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת", נתן לנו תורה קדושה, תורה שבונה אותנו, תורה שעושה אותנו בני אדם, תורה שנותנת לנו שמחת חיים וסיפוק אמיתי. ‎             "כי האדם עץ השדה"‎   השבת הקרובה היא שבת ט"ו בשבט. כתוב בתורה: "כי האדם עץ השדה". בתהילים כתוב: "והיה כעץ שתול על פלגי מים". לעץ בלי מים אין קיום. אנחנו משולים לעצים, ו"אין מים אלא תורה", המים שלנו הם התורה הקדושה. עץ בלי מים נשחת, עץ בלי מים הולך לאיבוד. לילדי ישראל, לבנות שלנו ברחובות אין מים של תורה, והם הולכים לאיבוד, הם הולכים לאבדון, כמו שאנחנו רואים מה שקורה היום: אנשים גדולים עושים מעשים שבהמות לא עושים אותם, מבתרים אדם לגזרים בגלל כלבה, האבא מטביע את הבת שלו באמבטיה, רוצחים בגלל שלושים שקלים, בגלל כסא נוח רוצחים. "אין מים אלא תורה", אם אין לעץ מים אז העץ הולך לאיבוד. "כי האדם עץ השדה" - "אין מים אלא תורה". רק התורה הקדושה היא תעשה אותנו בני אדם. ‎   תראו דבר פלא, אתה לא לומד כל היום בישיבה, אלא בסך הכל פעם בשבוע אתה בא לדרשה. כל השבוע אתה שומע חדשות, רדיו, קורא עיתונים, אבל פעם בשבוע אתה בא לדרשה ושומע במשך שעה וחצי דברי תורה, והשעה וחצי הזאת משנה לך את כל מסלול החיים! אתה נעשה אדם אחר, אתה מתנהג אחרת, אתה מדבר אחרת. כמה טלפונים אני מקבל, כמה פעמים פגשתי אנשים בחתונות ובכל מיני מקומות שאומרים לי: "שלום", אני שואל: "מי אתה?", אומרים לי: "כבודו לא מכיר אותי? אני חזרתי אצלך בתשובה, מהדרשות של כבודו נעשיתי בן אדם", אני רואה אותם עם חליפות, עם מגבעות, אני פוגש אלפים! אז תראו מה עושה שעה וחצי פעם אחת בשבוע. אז מה היה קורה אם במקום פעם בשבוע האדם הזה היה הולך כל יום שעה וחצי לשיעור תורה. ואם האדם הזה היה כל היום יושב ולומד בתורה בישיבה, מה אז היה יוצא ממנו?! זה כוחה של תורה! זה היופי של התורה! ‎


 

 


http://www.breslev-midot.com/ ברסלב, ברכות, שיעורי תורה, הוצאת ספרים, רבי שמעון בר יואי, לג בעומר, רבי נחמן מברסלב, מוסדות תיקון המידות


 http://www.breslev-midot.com/torahlectures.asp תורה


http://www.breslev-midot.com/homilies.asp שיעורי תורה


 http://www.breslev-midot.com/blessings.asp ברכות


 http://www.breslev-midot.com/ ברסלב


http://www.breslev-midot.com/hebdefault.asp רבי נחמן מברסלב


http://www.breslev-midot.com/lag_baomer_rashbi.asp רבי שמעון בר יוחאי


http://www.breslev-midot.com/lagbaomer.html לג בעומר


http://www.breslev-midot.com/lag_baomer_rashbi13.asp ספר הזוהר


http://www.breslev-midot.com/photo_album05.asp קברי צדיקים


http://www.breslev-midot.com/books_publishing.asp הוצאת ספרים


 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב