תורה זיכוי הרבים
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

תורה זיכוי הרבים 

מאת    [ 11/05/2011 ]
מילים במאמר: 1090   [ נצפה 2290 פעמים ]

 
 

 

זיכוי הרבים 

 

זוהי זכות לקחת יהודי ל שיעורי תורה

אמרו רבותינו, כל המלמד תורה בעולם הזה, זוכה ומלמדה לעולם הבא, שנאמר (משלי לא) "ומרוה גם הוא יורה", וכל הלומד תורה ומלמדה, עליו נאמר "ותורת חסד על לשונה". זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים (סוכה מט.), ושכרו גדול מאד, וזכות הרבים תלויה בו, אוכל מפרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.

ובעניין מה שאמרו "זוכה ומלמדה לעולם הבא" כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, כי הנה כשהאדם הולך לבית עולמו, ושם נשמות כל הצדיקים בדורות שלפניו, ומכבדים אותו ללמוד תורה בעולם הבא וגם ל שיעורי תורה בעולם הזה, והרי נמצאים שם גדולי עולם, ובמה הוא נחשב לפניהם (שהרי אף החכמים הגדולים שבדורות המאוחרים יותר, אינם מגיעים לגדולתם של רבותינו הקדמונים, כפי שיווכח לדעת כל מי שיעסוק בתורה), ואף על פי כן נותנים לו את הכח והעוז ללמוד תורה, ולפתוח את פיו בסברא ישרה לפני גדולי העולם אריות התורה הנמצאים שם, אין זאת אלא שזוכה המזכה את הרבים, שיזכור את כל תלמודו בעולם האמת, ויקויים בו מה שנאמר "ואדברה בעדותיך נגד מלכים (כלומר, גדולי התורה הם הנקראים מלכים) ולא אבוש".

ובודאי שעיקר עניין לימוד תורה לרבים שייך דוקא אצל תלמידי חכמים שיש לאל ידם ללמד אחרים מתוך מה שלמדו הם, אך האמת היא שביד כל אדם למצוא דרך לזכות את הרבים, אם על ידי שישכנע את קרוביו וידידיו שומעי עצתו לשלוח את בניהם לבתי ספר תורניים, שמתוך כך מרבה תלמוד תורה בעולם, ואם על ידי שילמד אחרים מתוך מה שהוא לומד, וכן על זה הדרך איש איש כפי כוחו כפי שחננו ה' יתברך.

צא ולמד כמה גדולה זכותו של מי שמזכה את הרבים ומרבה תורה בישראל, מתוך מה שכתב רבי צדקיהו בן רבי אברהם הרופא (שחי בעיר רומא שבאיטליה לפני כשמונה מאות שנה, ונחשב לאחד מגדולי הראשונים) בהקדמת ספרו "שבולי הלקט" (בדפוסים הישנים), ואלו דבריו שם: פעם אחת חליתי מאד והגעתי עד לשערי מות, ובהיותי מרותק על ערש דוי עד שהגעתי כמעט לגסיסה, באו אלי אנשי החברה קדישא לשמור על יציאת נשמתי, ואז המו מעי בקרבי, ולבי יחיל בקרבי,(שאחזו פחד גדול מאימת המוות), וכשהתקרבו אלי החברים של חברא קדישא, ונוכחו כי נתקררו אברי והגעתי לבדקי מיתה (ממש סמוך למות) הורו לאנשי ביתי ללכת החוצה. ואז פני נשתנו והודי הפף עלי למשחית. אולם ה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו קיים בי מה שכתוב "יסור יסרני יה ולמות לא נתנני". וראיתי במו עיני איש עומד לפני ומראהו כמראה מלאך האלהים, ונר דולק בידו, וכהרף עין נכבה (הנר) ושוב חזר ונדלק במהירות. ושאלתי אותו בכל תחנוני, יאמר לי אדוני, מה זה הנר הזה? והשיבני, "דע כי נר ה' נשמת אדם (כלומר, הנר שראית הוא רמז לנשמתך) רמזתי לך בנר שבידי שנכבה, כי ימי חייך שנקצבו לך חלפו הלכו להם, ועברו ימי צבאיך, אולם כמו שהנר הזה חיש מהרה חזר ונדלק, נרמז לך שבמהרה תהיה לך רפואה שלימה, וידוא תדע כי במשפט שלך (שדנו אותך בשמים אם לתת לך חיים יותר ממה שנקצב לך בתחילה) היו מימינים ומשמאלים, (כלומר היו שנטו שלא לתת לך עוד שנות חיים והיו שנטו לטובתך) ומעשיך נשקלו במאזנים, אבל אני מבשרך (מלשון בשורה) כי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הכריע את כף המאזנים לטובתך, ופסק להוסיף על שנותיך שנים רבות, ואמר למלאך המשחית (מלאך המות) הרף ידיך! כי ידעתי שיש לאל ידו עדיין לזכות את הרבים ולהיות ממצדיקי הרבים, וחוקה חקקתי לך כי ביום השלישי תקום מחולי זה". וכל זה היה שלשה ימים קודם חג השבועות, וכאשר אמר לי כן היה, שביום חג השבועות נעשיתי ממש ברייה חדשה, וקמתי והלכתי לבית הכנסת, וברכתי הגומל בפני קהל ועדה (כדין הקם מחולי כזה) ואחר כך אזרתי כגבר חלצי וקמתי על משמרת הקודש לחבר את הספר הזה, וקראתי לו "שבולי הלקט" לזכרון, למען לזכות בו את הרבים.
     עוד מהמעלה העצומה...   "כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה וזכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו, שנאמר (דברים לג), צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. ירבעם חטא והחטיא את הרבים, חטא הרבים תלוי בו, שנאמר (מלכים א טו), על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל:" 
המשנה אומרת שמי שמזכה את הרבים אין חטא בא לידו, מונעים ממנו את החטא ומעכבים אותו ממנו. אם אדם חטא ואחר כך הוא מחזיר בתשובה אחרים, יש לומר שמקרבים את התשובה עוזרים לו לשוב בתשובה. 
לקרב רחוקים זה דבר גדול ועצום, עד כדי כך שהזוהר אומר שזה אחד הדברים היותר גדולים שאדם צריך ויכול לעשות. הדבר מובא בשערי קדושה להרב חיים ויטאל: 

"מי שמזכה לחייבא אמרו רבותינו זכרם לברכה למה זכה אלקנה להעמיד כשמואל ששקול כמשה ואהרן מפני שהיה עולה לרגל ומעלה לבני אדם הרבה עמו וכן עשה שמואל בנו היה נוהג אחריו וסיבב הגלגל ובית אל וכו' ושפט את ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, אברהם לא זכה לכל מעלותיו אלא משם 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' וכל ראשי הדורות אינם זוכים (או אינם נענשים) אלא על סיבה זו" כלומר זה הדבר המרכזי שבוחנים אותם. "ובספר זוהר בפרשת תרומה הגדיל לספר בשבח מצווה זו ואמר 'זכאה בעי למרדף בתר חייבא'" כלומר מי שהוא צדיק הוא צריך לרדוף אחרי חייבים, אחרי רחוקים "'ולמקני ליה באגר שלים'" ולהשפיע אליהם, להתאמץ ולהתייגע לקרב אותם (אני מתרגם את לשון הזוהר) וזהו השבח שמעלה את רבונו של עולם יותר מכל שבח אחר ועולה יותר מכולם. ועל זה נאמר באהרן ש'רבים השיב מעון' וכתיב: 'בריתי הייתה אתו החיים והשלום' וכו' ומסיים: "אלמלא היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות גורמים לצדיקים וזוכים בגללם כלומר בגלל שהם מקרבים רחוקים היו רצים אחריהם ורודפים אחריהם כמי שרודף אחרי החיים". 
כלומר הזכות הזו של לקרב רחוקים גדולה ועצומה אין מילים לה.
ולכן אני מברך על המבצע הזה שיעשה השבוע, שהוא ניסיון לפעול לקירוב רחוקים. אמנם הדבר הזה הוא לא רק רחוקים רחוקים, הדברים אמורים גם לקרב קרובים, להעלות כל אדם ממדרגה למדרגה להביא אותו למדרגה יותר גבוהה, זה דבר שגורם שבח שאין גדול ממנו! מי שמאוד רחוק ומקרבים אותו כמובן הדברים הם על אחת כמה וכמה!
מספרים שבא חסיד אחד אל הרבי לפני כל נדרי ואומר לו "רבי תעזור לי אני לא יודע איך אני ניגש לתפילת כל נדרי, ליום הכיפורים. אני מרגיש כל כך רע על ההתנהגות שהיתה מקודם ועל כל מעשי - אני לא יכול לעמוד בתפילה לפני רבונו של עולם"! אמר לו הרבי "גם אני מרגיש כך. אני מרגיש שאני לא יכול ללכת להתפלל כל נדרי - בא נלך ביחד, אחד יחזיק בשני ויחד אנחנו נחזק אחד את השני ונוכל לעמוד בתפילה".
כך אנחנו עכשיו ניגשים לסליחות ביחד נחזיק איש ברעהו ואת תפילת רבים הקדוש ברוך הוא לא ימאס לקבל תפילתינו.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב