שיעורי תורה - מעלתם
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

שיעורי תורה - מעלתם 

מאת    [ 10/05/2011 ]
מילים במאמר: 1552   [ נצפה 2239 פעמים ]

 
 

 

 

שיעורי תורה, והגית בם, עיטים ב  תורה:

לפניכם ליקוט נחמד מעניין המעלה של התורה הקדושה אשר מלמד אותנו כמה חשוב ללכת לשיעורי תורה או לצפות בשיעורי תורה לצפיה במחשב או לשמוע שיעורי תורה לשמיעה:

 

*להלכה יש להקפיד תורה גם ביום וגם בלילה, כל אחד לפי יכלתו. אבל להקפיד שגם אם יש לך יכולת ללמוד מעט - תלמד קצת ביום וקצת בלילה. - תתחזקו ללכשת לשיעורי תורה אפילו אם יש רק קצת זמן וקצת כח.

 

*משולחן ערוך על עתים לתורה - מעלת שיעורי תורה:

ערוך השולחן יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו 

 

ולכן כל איש ישראל חייב בלימוד התורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול אפילו עני המחזיר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לת"ת ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה כלומר חלק ליום וחלק ללילה ואף על גב דפשטיה דקרא הוא ללמוד תמיד בכל היום ובכל הלילה כדכתיב מקודם לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית וגו´ אמנם דבר זה א"א לכל אדם הטרוד בפרנסתו וזהו רק ליחידים שבדור וכמאמרם ז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן ולכן לא היה ולא יהיה דור דיעה כדור המדבר מפני שלא היו טרודים בפרנסה והיו לומדים כל היום וכל הלילה אבל כגון אנו החיוב לקבוע עיתים לתורה עת ביום ועת בלילה וכן שואלים אותו לאחר פטירתו קבעת עיתים לתורה. 

 

אפשר להיעזר גם באינטרנט או בהאזנה טלפונית, כמו כן, ללמוד נושאים השווים לכל נפש, כגון משניות תורה נביאים וכתובים ספרי מוסר וכדומה. חשוב מאוד לקבוע לימוד בתלמוד ובהלכה. 

 

חזקו ואמתו ללכת ל שיעורי תורה. ולהרבות בלימוד תורה ללכת גם לשיעורי תורה, תורה שבעל פה - גמרא.

 

*לנערים שמתחזקים: אפילו אם אתם מתחזקים רק ואפילו לפחות משנה בללכת לשיעורי תורה... תתחילו לאט לאט... ולאט לאט תתחילו לקבל עליכם מצוות נוספות מעבר להליכה לשיעורי תורה לחיזוק הנפש. וב"ה עד שתזכו לקיים -  "לקבוע עתים לתורה". לכל הפחות כחצי שעה של לימוד תורה או ללכת לשיעורי תורה ביום בתור התחלה יהיה טוב. 

כשיש שיעורי תורה בבית כנסת תלכו לשמוע ולצףות בהם. ותתחזקו במה שאתם יכולים ותזכו לנצח!

 

עתים לתורה - שיעורי תורה ומעלתם!

 

קביעת עתים לתורה - http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shavuot/shavuot1.html המקור למאמר - ושם המאמר המלא.

 

קביעת  עתים לתורה היא  מושג המופיע פעמים רבות כחלק מחיובו של  אדם

מישראל בקיום מצוות תלמוד תורה. כך למשל, כותב הרמב"ם  בעניין מצוות

ת"ת ב"משנה תורה" )תלמוד תורה, פ"א, ה"ח(:                         

 

כל  איש  מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין  שלם

בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו,

אפילו היה עני  המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, אפילו בעל

אשה  ובנים, חייב לקבוע  לו   זמן  לתלמוד תורה ביום  ובלילה

שנאמר: 'והגית בו יומם ולילה'.                             

 

המקור  לניסוחו זה של הרמב"ם "לקבוע לו זמן לתלמוד תורה" הוא  בדברי

האמורא רבא, המובאים בתלמוד הבבלי )שבת, לא, ע"א(:                 

 

אמר  רבא,  בשעה  שמכניסין אדם לדין אומרים  לו:  נשאת  ונתת

באמונה, קבעת  עתים לתורה, עסקת בפריה  ורביה,  צפית לישועה,

פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר.                           

 

דבריו  של הרמב"ם הובאו בשלמותם להלכה גם בשולחן ערוך )יו"ד,  רמו,

סעיף א(.                                                        

 

בכל אופן ידוע וטוב לידע את המעלה של ההליכה לשיעורי התורה ואפילו ההליכה עצמה מעלה גדולה - יש מעלה גדולה בהליכה לשיעורי תורה.

 

שמיעת שיעורי תורה באתר יכולה להחשב לקביעות עתים לתורה, אבל לא כדאי לוותר על לימוד עצמי אפילו רבע שעה ביום. עדיף לקבוע את השיעור לימוד התורה בסיפורי צדיקים  ובספרים שמלמדים אותנו הלכה בפשטות, כדי לדעת את ההלכה היהודית על בוריה, ללמוד על מנת לעשות. בתפילה, בכל חלקי התפילה יש להתפלל ולהשמיע קול, לא משנה איזה קול, העיקר שיגיע הקול לאוזן המתפלל. ולהשתדל שיצא מהלב וב"ה שהשם ישמע תפילותינו.

אפשר לצפות ולשמוע לשיעורי תורה באתר ברסלב מידות...

 

 

 

 

 

מאמר 2:

בעניין התורה הקדושה שחשוב ללכת לשיעורי תורה:

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע - http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/yhojua/tojba.html מקור המאמר

 

מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)

 

תגובה ל: יהושע בן נון שנכתבה ב22:22:34  16.02.2005

 

על-פי הרב אליהו בן אמוזג ["מבוא לתורה שבעל-פה"], ה' נתן את התורה למשה בעל-פה, ובכל דור כתבו חלקים ממנה לפי הצורך. בתקופת משה רבנו נכתבו חמישה חומשי התורה - שכוללים רק חלק מההלכות שנמסרו למשה בסיני, ושאר ההלכות נשארו בעל-פה; בתקופת יהושע נכתב ספר יהושע - שכולל הלכות נוספות (למשל בעניין ערי המקלט); וכן הלאה. יש הלכות שנשארו בעל-פה עד תקופת המשנה ונכתבו במשנה, יש הלכות שנשארו בעל-פה עד תקופת התלמוד ונכתבו בתלמוד, ויש הלכות שנשארו בעל-פה עוד מאות שנים ונכתבו רק בדורות האחרונים (למשל ההלכות הקשורות לצורה המדוייקת של התפילין).

 

הנה כמה ראיות לגישה זו, מספר יהושע:

 

 

 

א. ראיות לכך שמשה מסר ליהושע דברי-תורה בעל-פה, מעבר למה שכתוב בתורה שבכתב:

 

 

 

1. לאחר מות משה, אמר ה' אל יהושע (א 7-8): "רק חזק ואמץ מאוד, לשמור לעשות ככל התורה אשר ציווך משה עבדי--אל תסור ממנו, ימין ושמאל:   למען תשכיל, בכול אשר תלך. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות, ככל הכתוב בו:   כי אז תצליח את דרכיך, ואז תשכיל". בפסוקים אלה יש כמה ראיות לתורה שבעל-פה:

 

א. הכפילות בפסוקים מלמדת, שיש הבדל בין "התורה" בפסוק 7 לבין "ספר התורה" בפסוק 8 - "התורה" בפסוק 7 מתייחסת להוראות שאינן כתובות ב"ספר התורה".

ב. המילים "אשר ציווך", בלשון יחיד, מלמדות שבפסוק 7 הכוונה לדברים שנמסרו ליהושע בלבד, ולא לכל העם.

ג. הציווי שנאמר לגבי ספר התורה (בפסוק 8) "והגית בו יומם ולילה" מלמד שצריך להתעמק בספר התורה (להפעיל את ההיגיון ) ולהשקיע בו זמן רב. הדברים נאמרו ליהושע, שחי בדור של מתן תורה, כך שהמילים והרעיונות היו מובנים לו היטב, ובכל-זאת נאמר לו שהוא צריך להגות בספר התורה; ניתן להסיק מכאן, שהתורה שבכתב לא היתה ברורה ומובנת מאליה אפילו בדור שבו ניתנה, ו"ספר התורה" הוא למעשה רק ראשי-פרקים שנועדו להזכיר להוגים בה את התורה שבעל-פה.

אך מצד שני:

 

א. המילה "ספר התורה הזה " מלמדת, שהכוונה בפסוק 8 היא לאותו הדבר שנזכר בפסוק 7, כלומר "התורה אשר ציווך משה עבדי" היא "ספר התורה הזה".

ב. המילים "אשר ציווך" נאמרו בלשון יחיד, משום שיהושע היה תלמידו האהוב של משה רבנו, ומשה לימד אותו את התורה באופן אישי (ב"שיעורים פרטיים"), בעוד ששאר העם למדו כולם ביחד.

ג. ייתכן שיהושע היה צריך להגות בתורה, לא כדי להבין את משמעותה, אלא כדי להבין איך ליישם אותה בכל מצב ספציפי (למשל - איך לקרוא לשלום לערים שצרים עליהן, או מה לעשות כאשר מצוות "לא תכרות להם ברית" מתנגשת עם מצוות "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה", כפי שקרה עם הגבעונים...).

 

 

2. ה' אמר למשה (במדבר כז19) "קח לך את יהושוע בן נון... והעמדת אותו לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העדה; וציווית אותו לעיניהם", וגם (דברים ג 28): "וצו את יהושוע, וחזקהו ואמצהו:   כי הוא יעבור, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את הארץ אשר תראה"; וגם (דברים לא 14): "קרא את יהושוע והתייצבו באוהל מועד, ואצוונו "; מכאן, שהיו ציוויים והוראות שנמסרו ליהושע באופן אישי. אך אפשר לפרש זאת אחרת:

 

ייתכן שמשה מסר ליהושע הוראות, לא בקשר לפירוש התורה שבכתב, אלא בקשר להנהגת העם, וכפי שפירש רש"י (במדבר כז 19) " דע שטרחנין הם, סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך " וגם (דברים ג 28) "על הטרחות, ועל המשאות, ועל המריבות ".

וייתכן, שה' לא מסר ליהושע הוראות חדשות, אלא רק זירז אותו לקיים את התורה, כדברי רש"י (דברים לא 14) .

וייתכן, שבכל המקומות "ציווי" משמעו "מינוי", כלומר יהושע נצטווה להיות מנהיג, כדברי שד"ל (במדבר כז19) .

 

 

3. בזמן חציית הירדן (יהושע ד 10): "והכוהנים נושאי הארון, עומדים בתוך הירדן, עד תום כל הדבר אשר ציווה ה' את יהושע לדבר אל העם, ככל אשר ציווה משה את יהושע..." - בתורה לא נזכר בפירוש שמשה ציווה את יהושע לדבר אל העם דברים כלשהם בזמן חציית הירדן - מכאן שהציווי הזה נמסר בעל-פה עד שהתקיים בימי יהושע.

 

 

 

4. בטקס הר גריזים והר עיבל (יהושע ח 35): "לא היה דבר, מכול אשר ציווה משה--אשר לא קרא יהושע, נגד כל קהל ישראל והנשים והטף, והגר, ההולך בקרבם" - ע"ע מצוות הר גריזים והר עיבל .

 

 

 

אמנם, אפשר להציע הסברים חלופיים לכל מקור בנפרד; אך נראה שהפועל "ציוה", שחוזר בכל המקורות 1-4, מלמד שכולם מתייחסים לאותן הוראות - הוראות שנמסרו בעל-פה ליהושע בלבד, "תורה שבעל-פה".

 

 

 

ב. ראיות (?) לכך שיהושע כתב דברים שקשורים לתורה:

 

 

 

5. יהושע יח 4: "הבו לכם שלושה אנשים, לשבט; ואשלחם, ויקומו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם--ויבואו אליי"

 

אך בפסוק זה לא מדובר על כתיבת הלכות או פירושים לתורה, אלא על שרטוט מפות של ארץ ישראל לצורך חלוקתה בין השבטים (ע"ע תהליך חלוקת הנחלות )

 

 

6. יהושע כד 25-26: "ויכרות יהושע ברית לעם, ביום ההוא; וישם לו חוק ומשפט , בשכם. ויכתוב יהושוע את הדברים האלה, בספר תורת אלוהים; וייקח, אבן גדולה, ויקימה שם, תחת האלה אשר במקדש ה'".

 

אך ייתכן שהכוונה כאן לדברי הברית, שכרת יהושע בין ה' לבין עם ישראל בפרק כד (ע"ע הברית בימי יהושע ), ו/או לתקנות שתיקן יהושע כדי לחזק את שמירת הברית הזאת.


 

 

http://www.breslev-midot.com/ ברסלב, ברכות, שיעורי תורה, הוצאת ספרים, רבי שמעון בר יואי, לג בעומר, רבי נחמן מברסלב, מוסדות תיקון המידות


http://www.breslev-midot.com/homilies.asp תורה


 


http://www.breslev-midot.com/torahlectures.asp שיעורי תורה לצפיה להורדה להאזנה ועוד...

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב