דמנציה, או בעברית שיטיון, היא שם כללי לאוסף של מחלות ניווניות-קוגניטיביות. המפורסמת מבין המחלות היא מחלת האלצהיימר. ככל שמזדקנים כך עולה הסיכוי ללקות בדמנציה. חשוב בהקשר זה להזכיר כי מדובר במחלה לכל דבר ואין המדובר בירידה מתונה ביכולות הקוגניטיביות כחלק מהתהליך הטבעי של ההזדקנות.
מאפייני הדמנציה הינם ירידה חדה בזיכרון (בעיקר בזיכרון לטווח קצר), חוסר התמצאות במרחב, חוסר התמצאות בזמן, נטייה להתפרצויות ולמצבי רוח משתנים, שינויי אישיות, שוטטות וכן הלאה. על מנת להתמודד בצורה הטובה ביותר עם תופעות המחלה ולאפשר לקשישים רמת חיים גבוהה ככל הניתן עם עצמאות רבה ככל הניתן, קמו בתי אבות לתשושי נפש. בתי אבות אלו כוללים צוות רב מקצועי מיומן בטיפול בקשישים דמנטיים הכולל רופא פסיכו-גריאטר שיוכל לתת מענה תרופתי ואבחנתי לקשישים, צוות אחיות, אם בית, תזונאית וכל השירותים הנדרשים. התפיסה הבסיסית הינה לאפשר לקשישים לבצע פעולות בצורה עצמאית עד כמה שניתן מבלי שייפגעו בעצמם או באחרים.
על מנת לאפשר לקשישים לנוע באופן חופשי מצויידים בתי האבות לתשושי נפש בעזרים ויזואליים כגון שלטים מאירי עיניים וחצים על מנת להקל על הקשישים את התנועה במקום ואת ההתמצאות. בנוסף, מותקנים שעונים גדולים בכל מקום על מנת לאפשר לקשישים אוריינטציה בזמן. גורם טיפולי נוסף הוא הקפדה על סדר יום אחיד.
בתי אבות לתשושי נפש מפוקחים על ידי משרד הבריאות שגם מעניק להם את הרישיון. על מנת לעמוד בתנאי הרישיון צריכים בתי האבות לעמוד בתנאי תקינה מסויימים כגון תקני כוח אדם, תקני תברואה, תקני בטיחות ועוד. בית אבות שלא עומד בתנאי הרישיון מוזהר ואם גם אז אינו מתקן את הליקויים רשאי המפקח מטעם משרד הבריאות לשלול לבית האבות את הרישיון.
