מחלת קרוהן - מחלת מעי דלקתית 

מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית שפוגעת ברירית מערכת העיכול ויכולה להופיע בכל רקמה באזורי מערכת העיכול: החל מחלל הפה ועד לפי הטבעת. במרבית המקרים, מחלת קרוהן פוגעת בחלק הסופי של צינור המעי הדק (באזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס).

תסמיני מחלת קרוהן:

מחלת קרוהן מאופיינת במגוון תסמינים (אין תסמין אחד שחייב להופיע ע"מ לאבחן מחלת קרוהן, יתכן שחולה א' יציג תסמין בודד, ולעומתו חולה ב' יציג שילוב של תסמינים מרובים). התסמינים, כאמור, משתנים מחולה לחולה וחומרת הופעתם תלויה במצב הבריאותי של החולה במחלת קרוהן. תסמיני קרוהן אופייניים הינם: כאבי בטן עזים, שלשולים, צואה דמית, הקאות, בחילות, פריחות, אובדן משקל, חוסר תיאבון, חולשה,פצעים בפה(אפטות) ולעיתים אף אנמיה.

מחלת קרוהן אינה ניתנת לריפוי באמצעים תרופתיים או כירורגיים.קיימת שונות גדולה מאוד מחולה לחולה המתבטאת במספר ההתקפים בשנה ובעוצמת וסוג התסמינים שהחולה במחלת קרוהן מציג.

הגורמים למחלת קרוהן

הגורמים למחלת קרוהן אינם ידועים בבירור, אולם ההשערה הרווחת היא שמחלת קרוהן קשורה לגורמים גנטיים ותפקוד לקוי של המערכת החיסונית שתוקפת את עצמה בתגובה לנוכחות חיידקים במערכת העיכול.

איך מאבחנים מחלת קרוהן?

אבחנת מחלת קרוהן נעשית על ידי שלילת קיומה של קוליטיס - באמצעות ביופסיה, קולונוסקופיה וצילומי מעיים. גם כאן, הטיפול המקובל הוא בתכשירים נוגדי-דלקת, כמו רפאזל וסלאזופרין, או תכשירים לדיכוי המערכה החיסונית, כמו קורטיזון ואימוראן - בדומה לקוליטיס. לעיתים, בשלבים מתקדמים של קרוהן, משתמשים בעירויים של תכשירים נוגדי  TNF (חומר כימי המעורב ביצירת הדלקת) כמו רמיקייד או הומירה, אולם הסיכון לתופעות לוואי בהם הוא גבוה.

טיפול במחלת קרוהן

מטרת הטיפול בחולה קרוהן היא להחזיר את החולה לתפקוד רגיל ושגרתי, ללא צורך בתרופות, לאורך זמן רב ככל האפשר. ברוב המקרים, החולה סובל מחסר תזונתי חריף, על רקע הפרעות בספיגה והימנעות ממרכיבי תזונה חשובים, לאורך שנים. לכן, ללא השלמת הרכיבים התזונתיים ויצירת בסיס הולם, לא ניתן לרפא את הדלקת. הטיפול במחלת קרוהן הוא אינדיבידואלי ומתבסס על התרשמות קלינית מהמטופל, תוך התייחסות למצב הגוף, הרכב התזונה, דרגת הסבל, משך המחלה, היקף הירידה במשקל, התרופות הנלוות והפגיעה באיכות החיים הכוללת.