מדוע לשאוף למקסימום זה דבר הרסני? 

מדוע לשאוף למקסימום זה דבר הרסני? / מאת יואב ברנזון

לכל דבר בחיים יש את נקודת השבירה שלו

אפשר לכופף מקל מעץ עד לנקודה מסויימת, אבל אם תמשיכו לכופף את המקל מעבר לאותה נקודה - המקל תמיד יישבר ואנחנו נפסיד את הכל. הנמשל הוא שהחיים הם גמישים, אבל החיים אינם מסוגלים לבצע שפגטים.

אנשים ששואפים למקסימום, שחותרים לשלמות, שהולכים עד הסוף, ש"מתאבדים" על המשימה, שמוכנים להקריב הכל, שלא מוותרים אף פעם ותמיד - אבל תמיד - משיגים בדיוק את מה שהם רוצים הם אנשים שמשחקים משחק מסוכן עם החיים ועם עצמם כי הם תמיד ממקמים את עצמם קרוב מאוד לנקודת השבירה שלהם, לעיתים קרוב מדי. התוצאה היא שבמקרים רבים הם מפסידים את הכל, רק בשל העקשנות להשיג את המקסימום, להשיג עוד קצת, ללחוץ עוד קווץ קטן על המקל מעץ. 

מקסימום הוא שם נרדף לקיצוניות - ולקיצוניות תמיד יש מחיר ויש קורבן

החיים והטבע אינם מקסימליים. אדם אינו "מקסימום" אלא מה שהוא. כשאדם מאלץ את עצמו לבדוק את הגבולות שלו עוד ועוד בלי סוף הוא יוצר חיים מאולצים ולא טבעיים, הוא מתרחק מהאופי האמיתי שלו ובסופו של דבר הוא מקריב את האיזון הפנימי שלו בעבור חופן מטרות או הישגים.

כשאנחנו מצפים מאחרים למקסימום, דורשים מעצמנו את המקסימום, מוכנים להקריב הכל בשביל המקסימום - אנחנו בוחרים בדרך מזוייפת והרסנית שתתנפץ לנו בפרצוף בשלב כלשהו, היום, מחר או בעוד חודש.  

מקסימום הוא זיוף, כי האמת אינה מקסימלית אלא טבעית

מקסימום היא המצאה מאולצת, כוחנית ומלאכותית. לא צריך לשאוף למקסימום כי אף אחד אינו מקסימום - זו רק מראית עין מזוייפת. בשביל להיות מקסימום צריך לעשות כל כך הרבה מניפולציות, תכנונים, הסתרות, מאמצים, שקרים ואפקטים - שזה אף פעם לא מחזיק מעמד לאורך זמן.

להיפך, כל החכמה בחיים היא דווקא לא לשאוף למקסימום - אלא לשאוף לקצת פחות. החכמה בחיים היא להבין שאין מקסימום, אבל ש"הקצת פחות" הוא הרבה יותר מהמקסימום, משום ש"הקצת פחות" תמיד מגיע בכייף, בצורה נעימה, ללא מאמץ כפוי, ללא כוחניות, ללא שכנוע, בצורה טבעית ונעימה.

אל תלכו על המקסימום - תלכו על הנכון, על הנעים, על האמיתי

מה הייתם מעדיפים - שמישהו ינסה לשווק לכם מוצר בצורה כוחנית, מגעילה, מקסימלית וללא שום גבולות? או שהייתם מעדיפים שיציגו לכם את המוצר ויאפשרו לכם לבחון אותו ולקבל את ההחלטה אם לרכוש אותו בזמן שלכם, בלי לחץ, בלי מתח, בלי טירוף? 

זהו בדיוק ההבדל בין מקסימום ל"קצת פחות". המקסימום מחייב כוחניות, הוא מחייב מאבק, הוא מחייב מלאכותיות, הוא מחייב ויתור על הכייף, על הנינוחות. לעומת זאת, אם תורידו קצת את הציפיות שלכם מהחיים, מאנשים, ממצבים, אם תקחו את החיים קצת פחות ברצינות וקצת יותר בזרימה - תגיעו "לקצת פחות" מהמקסימום. לאותו אזור שהוא גם טוב אבל גם בא טוב, גם יפה אבל גם מהנה, גם מתאים אבל גם טבעי ולא מאולץ.

וטיפ לסיום: הנטייה של השכל היא ללכת עד למקסימום האפשרי. תמיד לבדוק את הגבולות ולנסות להשיג עוד קצת. דווקא הנטייה של הרגש והלב היא לא ללכת על המקסימום, אלא על האיזון, על הקצת פחות, על ההנאה והטבעיות שמגיעים רק לאחר שמבינים שזה מזיק להשיג דברים בכל מחיר.