אנו נשאבים לעלילה חוצה דורות, מעין מהדורה מחודשת של אהבת ציון. לסיפור יש רובד יהודי ורובד ציוני ומאחורי הכול תפאורה עשירה ומורכבת: סיפורן של קהילות יהודיות מרחף ברקע, תלאות המשפחה מירושלים שעלתה מבבל, ההווי הספרדי הצבעוני של היישוב, הסיפור של להט הגאולה ברוסיה- ציונות בחיתוליה. ואין די בכך: לכל אלה נלווה סיפור לידתו של בול ותמונה משפחתית קסומה שצולמה לפני דורות. נפתולי העלילה מוליכים אותנו בשבילי העבר, לתקופה של אהבת מולדת, של ערכים, של מעבר מארץ הולדת לארץ מולדת.
לרחל הרפז סיפור חיים מיוחד וסיפור מרתק באשר ללידת הספר: זה מתחיל כמו סיפור מתח- וכרגיל בצלצול טלפון. רחל הרפז הרימה את השפופרת ועל הקו היתה חברה מתקופת הילדות, בת המושבה מנחמיה שבעמק הירדן. החברה נשמעה נרגשת מאד. "מה קרה? למה את נרגשת כל כך?", שאלה רחל. החברה אמרה: "מה זאת אומרת, השירות הבולאי הוציא בול על היישוב שלנו מנחמיה". רחל היססה על הקו. החברה הוסיפה: "הבול הזה זו המשפחה שלך. השירות הבולאי הוציא בול למלאת מאה שנה ליישוב, והבול הזה זה סבא שלך ואמא שלך".
זו היתה תחילתו של מסע מיוחד. הבול החדש הטריד את מנוחתה של רחל, וזו יצאה במסע בעקבות הבול המרגש, מסע לגילוי עקבותיהם של בני משפחתה ביישוב מנחמיה. פרסום תמונת בני משפחתה על הבול הדהים אותה לחלוטין: "תמיד שמעתי שסבא היה ממקימי המקום היפה הזה, לא ידעתי שיזכה לכבוד כזה גדול"
רחל הרפז צלצלה לשירות הבולאי, וכאן מצאה אוזן קשבת. שלחו לה עשרות בולים עבורה ועבור בני משפחתה וסיפקו לה את קצה החוט למסע שלה בעקבות משפחתה. רחל פנתה לרות בקי וביקשה קצת זמן כדי לחקור את ההיסטוריה של המשפחה: "אני מרגישה שאני חייבת להשלים את החסר, הבול הזה פתח לי צוהר לדברים שמזמן שכחתי מהם".
המתח לא פסק: הגיע צלצול טלפון נוסף, הפעם מ"קול ישראל, ועל הקו היתה עורכת התכניות הידועה רות בקי. הוצע לרחל להגיע לתכנית "בית הוריי" ולספר את סיפור המשפחה ואת הקשר לבול הדואר.
הרפז ביקשה פסק זמן ויצאה לדרך. היא אספה שברי מידע, חיברה פיסת מידע לרעותה - והרגישה שהיא בונה פאזל. כעבור כמה חודשים נותר בידיה סיפור מסגרת, ולהרפז זה לא הספיק. "הרגשתי שאני רוצה למלא את זה תוכן, למלא את זה חיים, כדי לענות לעצמי על שאלות" - וכך המסע לסיפור חיים : כתיבת רומן שבו כל שברי המידע ילבשו חיים ויהפכו לעלילה מרתקת.
הרומן מתחיל בהלוויה בשנת 2000, אבל העלילה של הספר מתרחשת בתחילת המאה התשע עשרה, בתקופה שבה הטורקים שולטים בארץ. העלילה אכן רוויה בתיעוד של תקופה הרואית בתולדות היישוב. סיפורם של אריה ורחל, הוא יליד רוסיה שחולם לבנות כאן בית , והיא ילידת הארץ וסוחפת בקסמה. הצעיר ממנחמיה, הצעירה מירושלים, וסיפורי החיים של משפחותיהם מצטלבים.
סיפור ההשתרשות בקרקע בארץ החדשה, סיפור הקמת היישוב בירושלים, בחברון, ניצני הסכסוך עם ערביי הארץ, האגדות הקדומות שקמות לחיים. האגדה על שרשרת הברזל ממערת המכפלה משנה צבע וגוונים, האגדה הופכת בסופו של הספר לעמוד אש, מיתוס הופך למציאות, עבר מתחבר באופן חי עם ההווה.
העלילה נפתחת בכל פעם מקוטב אחר של המציאות הישראלית: מן העבר האחד אנו עוקבים אחר מסלול חייו של אריה, חלוץ צעיר שעלה מרוסיה עם הביל"ויים והתיישב במנחמיה, שבעמק הירדן. מן העבר השני אנו עוקבים בנשימה עצורה אחר שביל התלאות של רחל. רחל נולדה למשפחה ספרדית בירושלים העתיקה.
היא נישאת למאיר, יליד בבל, וברקע סיפור העלייה לארץ, סיפור של משפחה שהלכה ברגל בחולות המדבר מאזור הסהר הפורה אל חברון.
הספר מתאר את חייהן של שתי המשפחות, ואנו כקוראים נודדים ממחוז סיפור אחד למשנהו. המסלולים המפותלים מצטלבים : נרקמת אהבה בין רפאל הצעיר מחברון, בנה של רחל, לבין שושנה, הבת ממנחמיה. החיבור מרתק, מקבל חיזוק רוחני וספרותי באמצעות שרשרת הברזל, שרשרת שהיא חלק מאגדה חברונית עתיקה ומחברת באופן מטפורי בין העולמות, ויש בה סמל לאיחוד המופלא של חוליות מן העבר בתולדות העם היהודי.
קראתי את הספר והרגשתי שאני מצטרף לחוצבים בנקבה עתיקה, והחציבה מתנהלת משני הכיוונים כדי להגיע לנקודת המפגש. הגיבורים מירושלים והגיבורים שעלו מרוסיה מגיעים לנקודת ההצטלבות- והסיפור ההרואי הזה שרווי גם בסבל, גם בגעגועים לגאולה- הסיפור הזה מצמרר אותך.
רחל הרפז דומעת כאשר היא מספרת את סיפורה. סיום הכתיבה היה סוג של סגירת מעגל, חשבון נפש: "והכל בגלל בול דואר" , אומרת רחל, "יצאתי למסע בעקבות משפחתי, בעקבות סבי, ובעצם יצאתי למסע בעקבות עצמי".
הרצל ובלפור חקק, תאומים זהים, אנשי רוח, סופרים ומשוררים
http://www.hakak-twins.com/
http://www.hakak-twins.com/
