חלק ניכר מהתקשורת שלנו היום עוברים אצל כולנו דרך סלילי חוטים, אינטרנט וטכנוגליה, השיתוף ברשת הוא מסיבי , אנשים ששנים יצאו מחיינו פתאום חזרו בפייסבוק , בטוויטר ובשאר ירקות הכול נגיש בכל מקום , כל הזמן
אני אוהבת את הטכנולוגיה שהעולם מציע לנו הוא בהחלט פותח דלתות במקום שפעם היו חומות ועדיין לפעמים
שפתאום אני מרגישה שהכול מהיר מדי, צפוף מדי אינטינסבי אני הולכת לים רק בשביל להזכר ששם כלום לא השתנה , יש שפל , יש גאות יש איזשהי פשטות מרגיעה
שאני חושבת על זה שאני (ילידת 73)התרגשתי מלראות את חיים יבין בצבע במהדורות הראשונות זה נורא מצחיק אותי,להבין שהאינטרנט בכל בית הוא בשורה שהגיחה רק בסוף שנות התשעים וגם אז היה אפשר להתחבר לאינטרנט , לשתות קפה לעשן סיגריה ורק אז אולי הדף היה מסכים לעלות על כל המסך זה מדהים! פשוט חיים בעולם משתנה כל רגע תוסס ומתפתח ומה עברנו מאז
שהייתי ילדה הייתי צופה די אדוקה במסע בין כוכבים, אז גם דלתות ההזזה שנפתחות מעצמן היו נראות פנטזיה קסומה מדי פעם הייתי מדמיינת כמה נחמד יהיה להגיד שגר אותי סקוטי וללכת לאיזה שעה- שעתיים טיול , מי יודע בקצב הזה אולי זה עוד יקרה בקרוב
ימים יפים וחיוכים זה תמיד עושה טוב
כנסו לבקר בניוזלטר
לילה
לילה בן הרוש - מפיקה ויח"צנית, עיתונאית, אמנית ועורכת הניוזלטר לאן נושבת הרוח.
