גישור - כי אין לי דרך אחרת 

                                              "אין לי דרך אחרת, גם אם אדמתי בוערת,                                                                                                     רק מילה אחת חודרת, אל עורקי, אל נשמתי, בגוף כואב, בלב רעב......"  

לבני זוג אשר בחרו לסיים את מערכת היחסים ביניהם, ולהתגרש, אין דרך אחרת להיפרד מלבד הדרך הגישורית. הגישור הנו הכלי האולטימטיבי לנהל את משבר הפרידה וניתוק היחסים. מעבר ליתרונות הטכניים, שהרי מדובר בדרך הקצרה ביותר, הזולה ביותר, והאפקטיבית ביותר לפירוד, קיימים בעיקר יתרונות איכותיים הקשורים בליבת הפירוד. זו הדרך האפקטיבית ביותר לשמר סטאטוס קוו ביחסים בעתיד, להיפרד כאשר כל צד מן הצדדים זוכה למענה לצרכיו האישיים, ולהביא למצב של-WIN-WIN . במאמר זה נדון ביתרונותיו של הכלי הגישורי על פני ההליך המשפטי בפרידה וגירושין.

פרידה וגישור                                                                                                                                      הפרידה קשה מנשוא. קיימת קשת מצבים המובילים לפרידה. פרידה חד צדדית, בה אחד הצדדים מחליט כי הוא מבקש לסיים את מערכת היחסים ואילו הצד השני אינו מעוניין בפירוד. במצב זה, חוסר האיזון ברצונות הצדדים עשוי להובילם לסכסוך עמוק, אשר יקשה על הליך הפירוד. הסכסוך, עשוי להתגלגל לרגלי בית המשפט ולהוביל למאבק משפטי ארוך וממושך, אשר לעתים יוכרע על ידי איכות עורך הדין בא כוחו של אחד הצדדים או ע"י רמת לוחמנותו. פרידה בהסכמה אף היא קשה מנשוא, בעיקר כאשר מדובר בפרידה וניתוק ממערכת יחסים ארוכת טווח. גם בפרידה בהסכמה, והבנה כי לבני הזוג לא יכול להיות עתיד משותף, עשויים להתגלע מחלוקות הקשורות באופן פירוק היחסים בעיקר במצבים בהם מעורבים רכוש ונכסים רבים אשר ברשות הצדדים שבמחלוקת. כך או כך, השבר הוא גדול, הכאב רב, ומדובר באחד הצדדים המורכבים ביותר שבני זוג  עשויים להתמודד איתו.    

מהו הליך הגישור?

הליך רצוני בו בני הזוג מסתייעים בצד שלישי, המגשר, אשר מכוון, מוביל, מנווט אותם לדו שיח מכבד ואמפטי שמטרתו בניית הסכמות על העניינים ביניהם המצויים במחלוקת. בעזרת המגשר, משנים נקודת מבט, עד כדי ראיית הקונפליקט הקיים כהזדמנות. תוך כדי הליך הגישור, לעיתים הצדדים לומדים דברים חדשים על עצמם ועל בן הזוג, דברים שהם לא ידעו קודם, או נכון יותר לומר שפשוט לא ראו אותם. במהלך הגישור, מתקיים דיאלוג בין הצדדים, ממנו ניתן לזהות את  העמדות אשר כל אחד מהם מציג. העמדות מתורגמות לצרכים או אינטרסים של הצדדים. מניתוח והבנת הצרכים ניתן ליצור חלופות חדשות שמתוכן על פי רוב נוצרות ההסכמות. מדובר בהליך קצר יחסית, בן מספר פגישות, כאשר קצב ההתקדמות תלוי בעיקר בצדדים לגישור. הליך הגישור מתבצע כל כולו בהסכמה. תכלית ההליך הוא רצון הצדדים לפתור את המחלוקת בדרכי נועם. לצדדים יכולת להמשיך או לפרוש מהגישור בכל שלב ושלב בהליך. כל פרטי ההליך חסויים, ובמידה והליך מסתיים ללא הסכם, חל איסור להשתמש בחומר שנמסר בהליך הגישור בעת ההתדיינות המשפטית בין הצדדים היה וההליך יתנהל בבית משפט.    

יתרונות הגישור על פני ההליך המשפטי        

1. שליטה: בגישור, ההליך כולו בשליטת הצדדים. הצדדים יכולים להפסיק את ההליך בכל שלב ולהמשיך את ההתדיינות בערוצים המשפטיים. לעומת זאת, בהליך המשפטי, צד אינו יכול להפסיק את הדיון המשפטי אחת שהחל ההליך המשפטי, השליטה עוברת לידי בית המשפט וההליך מנוהל בכפייה והסמכות הנה חיצונית.                                                              

2. תוצאות ההליך - ההסכם: בגישור, הצדדים למעשה מנסחים את ההסכם בעצמם ותוצאות ההליך ותוכן ההסכם הנו בשליטתם, ומתייחס לצרכים העמוקים ביותר של הצדדים. גם כאשר המגשר מציע הצעות מטעמו לזוג, אין לו סמכות לכפות אותן עליו. לעומת זאת, בהליך המשפטי, לבני הזוג אין שליטה על תוצאות ההליך, שנותרות מעורפלות לכל אורך הדרך. אופן ניהול הדיון בבית המשפט על פי רוב אינו מאפשר לשופט להכיר לעומק את צרכי הצדדים. כמו כן, כאשר צדדים מגיעים להסכם מתוך הסכמה פחותים הסיכויים שמי מהם יבקש לשנותו. לא כך בהסכם שנכפה חיצונית לצדדים, העשוי להביא לכך שאחד מהם, זה שאינו שבע רצון, יבקש לשנותו בהזדמנות מתאימה.      

3. משך ההליך: הליכים משפטיים הנם ארוכים מאד, אורך חיים של תיק ממוצע בארץ נע סביב 10 חודשים (כולל את כל בתי המשפט, בערכאה אחת בלבד), כאשר תיקים סבוכים עשויים להמשך שנים רבות. לעומת זאת, בהליך הגישור ניתן להגיע להסכם בתוך מספר פגישות, ובתוך כחודש לסיים את ההליך.    

4. עלויות: עלויות הגישור נמוכות באופן משמעותי מעלויות הליכים משפטיים כאשר כל צד מיוצג ע"י עורך דין משלו. כמובן, ככל שהעימות טעון רגשית, כך נמשכים הדיונים ובהתאמה נוסקות העלויות הכספיות המשולמות לעורכי הדין.      

5. אופי ההליך: בעוד ההליך הגישורי הנו אינטימי, רגיש, מאפשר להביע רגשות ומאוויים, ומאפשר שמירת סודיות מוחלטת של הנאמר בחדר הגישור, ההליך השיפוטי הנו קר, מנוכר וטכני וחלקים ממנו הינם פומביים.      

6. היום שאחרי: בעוד שלאחר מאבק משפטי נותרים הצדדים ניצים ועוינים, ההליך הגישורי מאפשר שמירה על מערכת יחסים ותקשורת תקינה לעתיד. היתרון הוא עצום, בעיקר כאשר מדובר בפירוד שמעורבים בו ילדי בני הזוג.        

האם אפשר לעשות זאת לבד?  

מדוע יש צורך במגשר? האם אפשר לעשות זאת לבד? לעתים, בני זוג שמגיעים להסכמה על פרידה מעוניינים להסכים ביניהם גם על תנאי הפרידה. לכאורה, אין הם זקוקים למגשר, שכן יש ביניהם הסכמה. אולם, יתרונו של המגשר הוא בהיכרותו את ההליך, את הסיכונים הכרוכים בו, את הפרטים המשמעותיים שיש לעמוד עליהם בהסכם הפרידה, נושאים אשר בני הזוג נתקלים בהם לראשונה. מגשר מכיר גם את נקודת הייחוס החיצונית, הסיכונים העומדים ותלויים פני הזוג במידה ויגיעו למערכת השיפוטית, ואף את הפרטים הכלכליים הטכניים, את זכויות בני הזוג, ואת העולם הפיננסי המורכב שיש להתייחס אליו במהלך הגישור.                             ולסיום ? האם הגישור מתאים לכולם? שאלת מליון הדולר היא האם הגישור מתאים לכולם או שישנם זוגות  ש-"אינם מתאימים לגישור"? ובכן, אם לא מנסים לא יודעים. יתכן ויש זוגות שלא ניתן יהיה להגיע להסכם גישור עימם מסיבות שונות ? חוסר כוונה אמיתית לגישור, רצון לנקמה בבן הזוג השני וכו', אולם המחיר שישלמו על הניסיון בגישור קטן ושולי ביחס למחיר שישלמו בהליך משפטי לו לא ניסו קודם לכן את פתרון הגישור.  

פרידה היא מציאות כואבת, מורכבת רגשית, מלווה בייסורי מצפון, חששות, כעסים, אכזבה ושבירת אמון. לכן - אין דרך טובה אחרת מלבד הגישור.