מה עוזר לנו להיות קשובים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מה עוזר לנו להיות קשובים 

מאת    [ 25/09/2005 ]
מילים במאמר: 1243   [ נצפה 11472 פעמים ]

 
 
הקדמה:
מאמר זה ינסה לתת מידע על תהליך הקשב. המידע מיועד לכל אדם הנעזר בקשב לשם הנחייה, הוראה, הרצאה או למידה, רוצה לאמר: להורה, למורה, למנחה, למרצה. או לתלמיד.
נסקור בקצרה את מהות הקשב, את ארבעת סוגי הקשב ואת אמצעי השליטה בכל אחד מהם. בהמשך נזכיר רכיבים נוספים, אשר בהם לא ניתן לשלוט בזמן תהליך הקשב, ונספק סל עצות להשגת קשב.

מהו קשב?
הקשב הוא תשומת הלב שאנו מעניקים לגירוי חושי. תשומת הלב הזאת גורמת לגירוי החושי לעבור מן המאגר החושי אל זיכרון העבודה שלנו (זיכרון קצר-טווח), ומשם אל הזיכרון ארוך הטווח. ניתן לתאר זאת כתהליך תלת-שלבי של קלט (קליטה דרך חמשת החושים), עיבוד ראשוני (בזיכרון העבודה) ופלט (אחסון בזיכרון ארוך-טווח).

שלוש הערות חשובות:
המאמר יתמקד בשלב הקלט של תהליך הקשב, תוך שימת לב לכך שלאמיתו של דבר, כל סוגי הקשב פועלים הדדית. בנוסף, אין לשכוח כי בתקשורת חברתית (למשל-הוראה), מקור הגירוי הוא אדם ומקבל הגירוי הוא אדם, ולכן יש אפשרות לשלוט לא רק באופי הגירוי של ה"מעניק", אלא גם בסביבת הגירוי וביצירת הקשב אצל "המקבל".

קיימים ארבעה סוגי קשב:
1. קשב בורר -selective attention : סינון גירוי אחד מתוך שפע גירויים.
2. שימור הקשב, ריכוז ?sustained attention,concentration : יכולת לשמר את הדריכות בעקביות ולאורך זמן.
3. הפניית קשב ?orienting of attention: יכולת להסיט את הקשב מגירוי אחד לאחר.
4. קשב מפוצל - יכולת להתרכז במספר גירויים בו זמנית (קשב מבוזר).

כיצד ניתן לברור קשב?
1. בידוד מהסביבה: אטמי אוזניים, אוזניות, כובע עם מצחייה, הגבלת שדה הראייה (כמו אצל סוס רתום).
2. התקרבות למקור הגירוי: ישיבה או עמידה קרוב למי שמדבר אלינו או קרוב למסך הסרט או לרמקול.
3. מיסוך: יצירת רעש רקע חזק שינטרל רעשים מסיחים.
4. התמקדות: מיקוד הראייה, מיקוד ההאזנה.
5. מוטיבציה: רצון לקיים קשב כדי להשיג דבר מה לאחר האירוע.
6. התמצאות: יכולת להבחין בין טפל לעיקר.
7. בחירה בסביבה תומכת-רגשית שתמנע עיסוק במחשבות ורגשות שליליים.

כיצד ניתן לשמר את הקשב?
כאן ההתייחסות מעורבת, גם למקבל הקשב וגם/ או למעניק הגירוי:
1. גירוי וגיוון חושי: הצגת הנושא תוך פנייה לחמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מגע.
2. גירוי וגוון תנועתי: פעילויות שונות המשרתות את הגירוי: למשל: ישיבה, עמידה, הליכה, שירה.
3. מעורבות רגשית: הצגת הנושא תוך פנייה לרגשות האמפתיה או ההזדהות של מקבלי הקשב, וכן שילוב של הנאה, הומור והתלהבות.
4. גירוי קוגניטיבי: בחירת נושא מעניין, הצגת הנושא מהיבטים שונים, הבנייה, חזרות, סיכומים.
5. פעילות גופנית ברקע הגירוי: התנדנדות בכסא, הליכה, שרבוט, מלמול.
6. השתתפות פעילה: שאילת שאלות, צחוק, המהום, חיוך, הנהון, משוב תכוף.
7. בקרה על משך הגרוי, לחץ של זמן, אתנחתאות.
8. מודעות לסביבה כגורם מפריע או מסייע.


כיצד ניתן להפנות את הקשב?
1. תזמון: לוחות זמנים שעתיים, יומיים, שבועיים וחודשיים.
2. איתותים חושיים שונים המסמנים להפנות את הקשב: טיימר, טלפון, ביפר, פעמון, רמזור, דגל, שלט, מבט, מגע-יד ועוד.

כיצד ניתן לפצל קשב?
פיצול הקשב קורה בזמן ביצוע מספר משימות בו-זמנית. למשל-בזמן נהיגה, כאשר על הנהג לשים לב להתנהגות הכביש, לחוקי התנועה, לשילוט בכביש, למכוניות אשר סביבו. למשל-בזמן משחק כדורגל, כאשר על השחקן לעקוב אחרי תנועת הכדור, תנועת השחקנים במגרש ותגובותיו הוא.


דיון:
הקשב הוא המנגנון בו אנו לומדים על עצמנו ועל סביבתנו הפיסית, הרגשית והחברתית.
מתוך חקר הפרעת הקשב והריכוז, ADHD, ידוע כי מבחינה ביולוגית, מנגנון הקשב תלוי בזמינותו של החומר דופאמין במרחב שבין תאי העצב.
אפיוני המוסחות של ילד עם הפרעת קשב וריכוז על פי מדריך הפסיכיאטרים האמריקני DSM-IV הם:
* מתקשה לשים לב לפרטים או עושה שגיאות רשלניות בלימודים, בעבודה או
בפעילויות אחרות.
* מתקשה להתרכז לאורך זמן במשימות או משחק.
* אינו נראה כמקשיב כאשר מדברים אליו.
* אינו עוקב אחר הוראות ואינו משלים מטלות, עבודות בכתה או משימות בעבודה
(ולא בגלל התנגדות בהתנהגות או חוסר הבנה).
* מתקשה להתארגן לפעילויות ולמשימות.
* איננו אוהב או נמנע ממשימות הדורשות מאמץ מחשבתי ממושך (שעורי בית,
עבודות- כתה).
* מאבד חומרים הדרושים לפעילויות (עטים, ספרים, עפרונות, מכשירים,
צעצועים).
* מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים.
* שכחן.

יכולת ההשפעה על רכיבי הקשב השונים:
לקשב ישנם שלושה מרכיבים במוח: מרכיב תנועתי (באונה הפרונטלית), מרכיב תחושתי (באונה הפריטאלית) ומרכיב רגשי (במערכת הלימבית).
מן המחקר, ידוע כי הקשב מושפע מן האינטליגנציה (ר´ קישור לבדיקת TOVA), מן המצב הרגשי (ר´ קישור לאבחנה מבדלת) ומגלי המוח (ר´ קישור לנוירופידבק). שלושת רכיבים אלה אינם ניתנים לשליטה כאשר מתרחש תהליך הקשב, אולם ניתנים לשליטה בטיפול נפרד.
בנוסף, יש לציין כי הפרעת קשב וריכוז, בהיותה אורגנית, אינה יכולה להיות מטופלת אך ורק באמצעים הלימודיים-התנהגותיים אשר נמנו, ומחייבת התערבות רפואית.
באשר לרכיבים הניתנים לשליטה, ככל הידוע לי, מחקרי הקשב אינם בודקים את הקשר בין אפיוני הגירוי לבין סוגי הקשב של מקבל הגירוי. יתר על כך, אם כי ידוע שתנועה עוזרת להגברת הדריכות, וקיימות גישות טיפוליות-תנועתיות רבות הטוענות להגברת יכולת הקשב, לא ידוע לי על מחקר המכמת את הקשר בין סוג התנועה, עוצמתה ותכיפותה, לבין יכולת הקשב.


סיכום:
ראינו כי קיימים איפיונים סביבתיים, רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים בתהליך הקשב.
היות שתהליך הלמידה מבוסס בעיקר על מיקוד הקשב לאורך זמן, מוגש סל עצות המבוסס על המאמר "50 דרכים להתמודדות בכתה" מאת E.M. HALLOWELL & J. B. RATEY.

סל עצות:
סל העצות מחולק לחמש קטגוריות: הכנה, הבנייה והוראות, מעורבות רגשית וחושית, ויסות ותזמון, מעורבות קוגניטיבית.

א. הכנה:
1. לפרסם את תוכנית הלימודים/ הרצאה במקום בולט
2. להכריז בקול מה עומד להיות נושא הלימוד.
3. להכין את הלומדים עוד לפני הכניסה לכתה.
4. לדבר על הציפיות מן הלימוד באופן מפורש.

ב. הבנייה והוראות:
5. להבנות את החומר דרך הקדמה, הכוונה, חזרות, תזכורות, רשימות,
טבלאות.
6. לפשט את ההוראות ואת המידע, כדי להימנע ממלל רב ומבלבל.
7. לחזור על הוראות דרך קריאתן בקול וכתיבתן.
8. לחזור, לחזור ושוב לחזור.
9. לייצור חוברת מן החומר הנלמד.

ג. מעורבות רגשית וחושית:
10. להשתמש בלמידה חזותית או בלמידה שמיעתית, לפי ההעדפה של הלומד/ מאזין
11. מעורבות רגשית: לעורר בלומד הנאה, הרגשת שליטה והתלהבות.
12. להיעזר בהומור, הנאה והשתטות.
13. לעודד, להתייחס ולשבח.
14. לתת משוב וחיזוקים ללומד לעתים קרובות.
15. להיות קשוב להברקות של הלומדים, בתחום הלימודי או ההתנהגותי.
16. לייצור מגע עין לעתים קרובות.
17. לקרב את הלומד אל המורה, כדי למנוע הסחות.
18. הטלת אחריות על הלומדים.
19. ליצור משחק מחומרי הלימוד.

ד. ויסות ותזמון:
20. לפרק נושא גדול למספר נושאים קטנים.
21. לשלוט על מינון הגירויים בזמן הלימוד. לא לאפשר הצפה.
22. לאפשר "פסק זמן" בו הלומד יוצא להתאוורר.
23. לשלוט בקהל כמו מנצח על תזמורת, תוך הקפדה על מהלך הלימוד ועל מרחב הכתה.
24. לדאוג שהלומדים יהיו עסוקים ומחוברים לנושא הלימוד כל הזמן.
25. ליצור קבוצות עבודה שחבריהן מסתדרים ביניהם.

ה. מעורבות קוגניטיבית:
26. לשאול שאלות הפונות לתובנת הלומד. למשל: איך תוכל להגיד זאת אחרת?.
27. לספק למאזין הזדמנויות להצליח בהבנת החומר.
28. לספק טריקים לזכירת החומר: כרטיסיות, קודים, סימנים חזותיים ושמיעתיים.
29. להדריך את הלומד להשתמש בתרשימים באופן מושכל, כדי לתת לו תחושת שליטה
בחומר.
30. לעודד כתיבת שאלות על פתקאות בזמן הלימוד, כדי לשאול אותן אחר כך.
31. בקרה עצמית בזמן הלימוד ודווח עצמי בסופו.


הכותבת היא מנהלת פורום "הפרעות קשב ADHD" בפורטל תפוז.
המאמר נכתב בעקבות סדנת הקשב של ד"ר אורן חסון, העוסק בפסיכולוגיה אבולוציונית ותקשורת בין-אישית.
המידע הרפואי אושר על ידי ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, מנהלת יחידת הקשב בבית החולים גהה.


ביבליוגרפיה:

1. הקשב, מתוך אתר האינטרנט של ד"ר אילנה מודלינגר

2. מחקר על קשב של ילדים, מאת הפסיכולוגית שולה ארזי

3. הפרעות קשב בילדים: אפיונים קליניים וטיפוליים, מאת ד"ר יעקב ברמץ

4. קשב, ריכוז והיפראקטיביות / יואלי מימרן

5. קשב - היכולת לראות עצים בתוך היער/ ד"ר אורן חסון

6. תמיכה התנהגותית בכתה עבור תלמידים עם ADHD/ סנדרה רייף

7. 39 דרכים להתמודדות בכתה עם ילדים ADHD/ דליה ד.

8. בדיקת TOVA/ זיוה

9. אבחנה מבדלת/ מאמר מתורגם

10. טיפול בנוירופידבק/ ד"ר ענת ברנע

11. הפרעת קשב וריכוז לפי DSM-IV

12. 50 דרכים להתמודדות בכתה עם ילדי ADD/ADHD / מאת HALLOWELL & RATEY



זיוה דינה היא בעלת האתר" קשב ADHD", המכיל את אינדקס המטפלים הגדול בארץ לשרותם של אנשים וילדים עם הפרעות קשב ורכוז.

כמו כן הכותבת, היא מנהלת בפורום התמיכה הפרעות קשב ADHD בפורטל תפוז.
מטרתה בניהול הפורום היא להעניק את מירב המידע המקצועי על ידי עריכת ספריית מאמרים, תרגומים וקישורים, על ידי ייעוץ מומחים מן השורה הראשונה ועל ידי תמיכה הדדית של חברי הפורום זה בזה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב