מדריך לבדיקות גנטיות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדריך לבדיקות גנטיות 

מאת    [ 26/08/2007 ]
מילים במאמר: 911   [ נצפה 4578 פעמים ]

 
 
בשנים האחרונות חלה התפתחות מהירה בהבנת הבסיס הגנטי במספר גדול של מחלות תורשתיות, שחלקן קשות וחשוכות מרפא עם תמותה ותחלואה מוקדמים. הבנה זו מספקת כלים לאבחנה של מחלות תורשתיות, ולזיהוי נשאים למחלות אלו.

במקרים רבים, אנו כלל לא מודעים לעובדה שבדנ"א שלנו קיימים גנים "פגומים" העלולים להביא למחלות, שחלקן יכול לבוא לידי ביטוי רק בדור הבא. מצב זה, הקרוי "נשאות" מתייחס למצב שבו באדם בריא נמצא שינוי גנטי סמוי בגן מסוים (מוטציה). כאשר לאדם מסוים יש את הגן האחראי למחלה, אך הוא איננו חולה במחלה, הוא נקרא נשא של המחלה.

בדיקות סקר גנטיות הן בדיקות המוצעות לזוגות (לפני ההריון או במהלך שלביו הראשונים) שלהם אין כל סיפור משפחתי של מחלה תורשתית, פיגור שכלי או מום מלידה.

מטרת בדיקות הסקר הגנטי באוכלוסייה היא לאתר נשאים למחלות קשות, ובמיוחד לאתר זוגות בסיכון ,לפני שייוולד להם צאצא החולה באחת המחלות הנבדקות . אנשים אלו, שהם נשאים סמויים (כלומר אנשים בריאים אשר אינם יודעים כי הם נשאים), יהיו לעיתים קרובות אף ללא סיפור משפחתי של חולים במחלה גנטית זו. בדרך זו ניתנים בידי הנבדקים הכלים לקבלת החלטות לפני נישואים, לתוכניות פריון, לאבחון טרום לידתי או לניהול הריון.

איגוד הגנטיקאים ממליץ כיום על בצוע של מספר בדיקות סקר גנטיות לכלל הציבור. בחירת סוג הבדיקות ומספרן ?מושפעת מהמוצא האתני-עדתי של שני בני הזוג.
רוב המחלות הנבדקות הן "רצסיביות" - כלומר, כאשר שני ההורים נושאים את הגן הפגוע, קיים סיכוי של כ-25% שהתינוק יקבל גן פגוע משני ההורים, ויחלה במחלה. בנוסף, בשאר המקרים ייתכן סיכוי של 25% שהתינוק יהיה בריא ולא ישא את הגן הפגוע (במידה והתינוק מקבל מכל הורה את הגן התקין שלו), וקיים סיכוי של 50% שהתינוק יהיה בריא אך נשא של המחלה, בדיוק כמו ההורים.
ולכן, הנוהל המקובל הוא שאם הורה אחד נבדק ולא נמצא אצלו שינוי בגן, אזי אין צורך בבדיקת בן הזוג שלו גם כן.

בתסמונת ה- X השביר צורת ההורשה הנה שונה, והעברת המחלה בדור הראשון היא ע"י האם בלבד. הגן הפגוע בתסמונת זו ,FMR1 , מצוי בקצה הזרוע הארוכה של כרומוזום X, ומועבר על-ידי האישה לצאצאים. בנים פגועים יותר מבנות, אך גם בנות מראות את סימני המחלה.

בדיקות הסקר המתבצעות הן בדיקות דם. בדיקות אלו מיועדות לזוגות המתכננים הריון, אולם גם אם ההריון כבר החל, עדיין ניתן לבצע את הבדיקות. את הבדיקות מבצעים פעם אחת בלבד, אך לפני כל הריון עתידי מומלץ להתעדכן באשר לבדיקות סקר חדשות ו/או מוטציות חדשות שנוספו. בנוסף, מכיוון שלמציאת גן פגום בנבדק או נבדקת יש השלכות אפשריות גם על בני משפחה אחרים, רצוי ליידע בני משפחה הנמצאים גם הם בסיכון, על תוצאות הבדיקה.
מאחר ואת תסמונת ה- X השביר יש לבדוק רק אצל האישה (שאר הבדיקות יכולות להתבצע על ידי שני בני הזוג), מקובל לבצע גם את יתר הבדיקות בדגימת דם הנלקחת מהאישה.
נהוג כי זוגות המתכננים הריון או נמצאים כבר בתהליך של הריון פונים ליועץ גנטי בקופת החולים או במכון הגנטי בכדי לקבל יעוץ לגבי המחלות הרלוונטיות אליו (בהתאם למוצא).
במצבים בהם ישנם נישואים בין קרובי משפחה (קרבת דם), רקע משפחתי של מחלה גנטית, או בזוגות שיש להם כבר ילד הסובל מהפרעה גנטית - ישנו סיכון גבוה יותר ללקות במחלות גנטיות משאר ביתר האוכלוסייה .במצבים אלה ניתן ייעוץ פרטני ומותאם לפי המוצא והמחלה הגנטית שאותה בני הזוג נושאים.
במידה וידוע במשפחה על מחלה גנטית, פיגור שכלי, מומים מולדים, עיוורון, חירשות או פטירה של תינוקות או ילדים - רצוי לידע את הצוות הרפואי, מכיוון שמחלות רבות אחרות ניתנות לאבחון שלא במסגרת הסקר ודורשות ברור משפחתי ומעבדתי ספציפי.
במידה ובמהלך הבדיקות מתברר כי קיים סיכוי גבוה להפרעה גנטית בעובר (בד"כ מאחר ושני ההורים נשאים למוטציה), בני הזוג יופנה לייעוץ גנטי ולבדיקות נוספות (בדיקת מיש שפיר או בדיקת סיסי שליה) בכדי לברר האם העובר אכן סובל מן ההפרעה הגנטית. במידה ויתברר כי העובר אכן חולה במחלה ההפרעה, ניתן יהיה להחליט בדבר המשך ההריון או הפסקתו.
אילו בדיקות לבצע?
מכיוון שקימת שונות רבה בחומרת המחלות הניתנות לבדיקה ובשכיחותן בעדות השונות שבאוכלוסיה, המחלות מחולקות למספר קבוצות, לפי שכיחות הנשאות וחומרת המחלה.

א. בדיקות גנטיות המומלצות לביצוע כיום:

* X שביר- מומלץ לכולם,
* ציסטיק פיברוסיס - מומלץ לכולם , למעט: ליוצאי סוריה,לבנון,הודו,אתיופיה,רפובליקות מוסלמיות של ברה"מ לשעבר ,
* SMA- מומלץ לכולם.
* דיסאוטונומיה משפחתית- מומלץ ליוצאי אשכנז ובלקן.
* קנאוון- מומלץ ליוצאי אשכנז
* קוסטף (3MGA)- מומלץ ליוצאי עיראק
* Metachromatic Leukodystrophy MLD]]- מומלץ ליוצאי תימן
* טי זקס- מומלץ ליוצאי אשכנז וצפון אפריקה. נעשית לרוב בדמו של בן הזוג - במסגרת יחידות משרד הבריאות.



ב. בדיקות נוספות הניתנות לביצוע לבני זוג ממוצא אשכנזי מלא או חלקי:

* מחלת נימן פיק A
* אנמיה מסוג פנקוני C
* חסר אנטי-טריפסין( A1AT)
* תסמונת בלום
* מוקוליפידוזיס ML IV ) 4 )
* מחלת אגירת גליקוגן 1a
* תסמונת אשר [1F]
* ניוון שרירים (Nemaline )
* מחלתMaple Syrup Urine (MSUD)

ג. בדיקות נוספות הניתנות לביצוע לבני זוג ממוצא צפון אפריקני מלא או חלקי:

* אטקסיה טלנג'יאקטאזיה- ביוצאי מרוקו
* אנמיה מסוג פנקוני A
* אגירת גליקוגן מסוג 3
* MLC1 (מגלנצפליק לאוקואנצפלופטי)- ביוצאי לוב


יש להדגיש כי בנוסף לרשימה הנ"ל ישנן כיום מחלות גנטיות נוספות בכלל האוכלוסייה ובעדות מסוימות בפרט, שהבסיס המולקולרי שלהן ידוע. עם זאת בדיקות סקר למחלות אלו אינן מומלצת בשלב זה באופן גורף לכלל הציבור מסיבות שונות: חלק מהמחלות אינן חמורות, חלקן מאופיינות בהופעת המחלה בגיל מבוגר, ובאחרות- אמינות בדיקת הנשאות בשלב זה אינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים .
בין הבדיקות הללו ניתן למצוא את הבדיקות ל: מחלת גושה, חרשות לא תסמונתית (קונקסין26 ו- 30) , לבקנות , ניוון שרירים (שהגן האחראי לו הוא דיספרלין), פניל-קטונוריה (PKU), קדחת ים תיכונית (FMF), ועוד.
ההמלצות לגבי הבדיקות המוצעות משתנות מפעם לפעם , לאחר בחינה מתמדת של הנתונים ונוכח ההתפתחויות המדעיות בתחום זה.
בדיקות הסקר לתלסמיה מבוצעות באמצעות ספירת דם בקופת חולים וטיפות החלב.
ד"ר מוטי חיימי
מומחה ברפואת ילדים
מומחה בהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים,המרכז לבריאות הילד (ארמון) , חיפה. משתלם במכון הגנטי ברמב"ם.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב