למה אנשים פוחדים משיווק רשתי? - חלק שני 

למה אנשים פוחדים משיווק רשתי? – חלק שני

לא פעם מתמודדים אנשים שבוחרים להצטרף לתעשיית השיווק הרשתי עם תחושת אי נוחות כאשר הם נשאלים לעיסוקם. גם אני, בתחילת דרכי, הסתבכתי כל פעם מחדש כשנשאלתי מה אני עושה.

אחת הבעיות המוכרות בקרב משווקים חדשים שמצטרפים לתעשיית השיווק הרשתי היא האמביוולנטיות שהם חשים כלפי הבחירה שלהם. מצד אחד הם יודעים שהצעד שעשו, הדרך בה בחרו ללכת, החברה אליה הצטרפו ותעשיית השיווק הרשתי בכללה מאפשרת להם להגיע למטרות שעד היום נדמו להם כבלתי אפשריות לחלוטין.

מהצד השני יש לתעשיית השיווק הרשתי סטיגמה שדבקה בה, אשר גורמת למשווק החדש להתפתל כל פעם שהוא נשאל במה הוא עוסק למחייתו, לנסות להצטדק ולהצדיק את בחירתו ולהרגיש שעליו להתגונן אפילו מפני האנשים הקרובים לו ביותר.

למה יש לתעשיית השיווק הרשתי תדמית לא טובה?

הסיבה הראשונה והעיקרית לדעתי שתעשיית השיווק הרשתי נמצאת בבעיה היא בגלל רף הכניסה הנמוך, המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף, ללא בחינה מעמיקה של התאמתו או נכונותו להשקיע בבניית עסק.

השקעה בבניית עסק בשיווק רשתי אמנם אינה דורשת השקעה כספית גבוהה, אולם היא בהחלט דורשת כמו כל עסק אחר היכרות עם העולם העסקי, ידע בשיווק ובמכירות, יכולות בינאישיות מעל הממוצע ונכונות אמיתית של המשווק ללמוד ולהתפתח.

הדברים האלו לוקחים זמן. כל חברות השיווק הרשתי מספקות מערכי הדרכה, אולם רובם אינם חובה, ואם המשווק לא מבין את חשיבות ההתמקצעות הוא לא יגיע או לא יתמיד, ומהר מאד ימצא עצמו יושב מתוסכל בבית בתחושה ש"עבדו עלי" או ש"אני לא מתאים לעסק הזה", "מעט מאד אנשים יכולים להצליח פה" או אף גרוע יותר "אי אפשר להצליח בשיווק הרשתי".

וכמו שרף הכניסה נמוך, כך גם רף היציאה. ואז מוצא עצמו המשווק החדש והמתוסכל נוטש את העסק עוד בשלביו הראשונים, ומצטדק בפני כל מכריו תוך האשמת החברה / העסק / התעשייה בכשלונו. כי הרי הוא עשה ככל יכולתו ולא הצליח. אז מי האשם? כמובן שהאשם הוא "השיווק הרשתי" ולא הוא עצמו.

וכך מסתובבים בעולמנו "משווקים לשעבר" רבים, מתוסכלים, ומוכנים לספר לכל מי שמוכן לשמוע עד כמה העסק הזה לא משתלם.

איך נוכל לשנות את הסטיגמה על תעשיית השיווק הרשתי

יש לנו אחריות. אנו, המשווקים שבחרנו לעסוק בתחום הנהדר הזה שנקרא שיווק הרשתי, שמבינים את היופי בשוויוניות שהוא מציע, באפשרויות לחיים של שפע ובטחון כלכלי, ביכולת לנהל עסק מהבית בלי להיות תלויים בספקים / לקוחות / בוסים, באפשרויות ליצירת הכנסה נוספת ותזרים מזומנים חודשי שרק הולך וגדל עם השנים, עלינו מוטלת האחריות.

כששואלים אותי מה אני עושה, התשובה שלי היום היא אחת: יש לי עסק עצמאי בתחום השיווק הרשתי. נכון, בפעמים הראשונות פחדתי מהתגובות של האנשים, אולם להפתעתי הרבה אף אחד לא התנפל עלי, אף אחד לא עיקם פרצוף ואף אחד אפילו לא אמר משהו לא נעים.

לעיתים אני נשאלת מה זה בדיוק שיווק רשתי. לעיתים אנשים אומרים: "אה, כמו הפירמידה?" או אחרים שואלים אם "זה כמו הרבלייף?" חלקם יגידו "ניסיתי פעם וזה לא בשבילי" או "חברה שלי הפסידה כסף עם איזו חברה אבל אני לא יודעת את הפרטים" וכו'...

למדתי לאהוב את השאלות הללו ולא לפחד מהן, כי הן יוצרות דו-שיח ומאפשרות לי להסביר לאדם שמולי בדיוק מהו שיווק רשתי, ואם דעתו הייתה שלילית אני בדרך כלל מצליחה לתקן ולשנות אותה.

הדרך שלי לעשות זאת היא לשאול אדם שאלה חוזרת, כגון: "מה אתה יודע על פירמידה?" או "מה אתה יודע על הרבלייף?", "מתי ניסית ולמה לדעתך לא הצלחת?", "מעניין אותי לשמוע עוד פרטים על הסיבות שחברתך הפסידה כסף"...

רוב האנשים מכירים שיווק רשתי רק משמועות

תופתעו לגלות שלרוב האנשים אין מושג קלוש במה מדובר, אבל הם שמעו מישהו ששמע על מישהו שהחבר שלו פעם הפסיד כסף / נכשל. מי שהתנסה בעצמו, בעצם מכיר בעובדה ששיווק רשתי הוא עסק לגיטימי אבל אולי קשה לו להודות שהוא לא באמת עשה את הפעולות הדרושות כדי להצליח.

מה שיפה בשיטה שבה אני שואלת שאלה חוזרת הוא שאני בעצם מחזירה את הכדור למגרש של השואל, ובכך גורמת לו להסביר או להצטדק במקום שאני אצטרך לענות על שאלה לא עניינית. ואז כשהוא מבין שהוא בעצם לא יודע על מה הוא מדבר, אני יכולה להסביר לו מה זה שיווק רשתי.

נסו את הטכניקה הזו. אין לי ספק שהתוצאות שתקבלו יהיו מדהימות, ואני אשמח לשמוע את חוויותיכם.

ברור שלא כולם מתאימים לנהל עסק של שיווק רשתי, ואין לי ספק שלא כולם מסוגלים להיות עצמאים או להתפתח אישית כפי שנדרש בכל עסק עצמאי, ואני ממש לא מנסה לשכנע אנשים לבחור במשהו שלא מתאים להם. אבל כל אדם ששינה את דעתו לטובה על השיווק הרשתי הוא מבחינתי אדם אחד פחות שמסתובב עם דעה שלילית עלינו.

זוהי הזדמנות מצויינת עבורי להודות לכל המשווקים בתעשיית השיווק הרשתי. אין לי ספק שבזכות התמדתכם ואהבתכם לאנשים ולעסק שלכם נצליח כולנו יחד לשפר את הסטיגמה שיש לתעשייה הנפלאה שלנו.

לחצו כאן לקריאת החלק הראשון של המאמר

איריס שביט