האסון הגרעיני שהתרחש בצ'רנוביל שבאוקראינה בשנת 1986 מוגדר כיום כאסון החמור ביותר מאז תחילת השימוש באנרגיה גרעינית למטרות הפקת חשמל . האסון בו דלפה כמות גדולה מאוד של קרינה גרם לעקירתם ושינוי מרקם החיים של מאות אלפי תושבים בברה"מ לשעבר אפילו עד היום.
כיום לאחר האסון בפוקושימה שביפן שבה החשיבות העצומה של בדיקות קרינה סביב כורים גרעיניים אזרחיים המפיקים חשמל, שכן הקרינה הינה "בלתי נראית" ועלולה לסכן את בריאותם של תושבים שנמצאים הרחק מהאסון ואף לגרום לתמותה ומחלות קשות.
קרינה עלולה להגיע למאגרי מים, להישאר זמן רב באדמה שעליה נאסר לגדל כל גידול חקלאי וגם להגיע למקומות מרוחקים באלפי קילומטרים על ידי רוח חזקה ולסכן מספר רב של תושבים גם שאלו אינם סמוכים לאזור האסון. אזור שנפגע מדליפה של קרינה הינו איזור שאותו לא ניתן לאכלס למספר רב של שנים לאחר הדליפה.
לאחר האסון בפוקושימה ביצעו שלטונות יפן בדיקות קרינה מידי יום במאגרי מים שונים, ובאוויר במטרה לבדוק האם הקרינה מסכנת תושבים ברחבי המדינה והאם קיים צורך להורות לתושבים לנקוט באמצעי התגוננות שונים כנגד קרינה (כדוגמת כדורי יוד).
גם מדינות נוספות ברחבי העולם ביצעו בדיקות קרינה מידי יום ובדקו את האפשרות של התפשטות הקרינה מיפן מידי יום לאחר האסון. יצוין, כי גם לישראל התפשטה מיפן קרינה, אולם מדובר בכמות קטנה יחסית והוועדה לאנרגיה אטומית הודיעה כי אין כרגע מקום לדאגה וכי ברשות המדינה אמצעי התגוננות כנגד קרינה.
חשוב לציין, כי מומחים שבים ומדגישים את החשיבות של בדיקות קרינה תקופתיות בסביבה של כורים גרעיניים על מנת לבצע בקרה שוטפת לאפשרות של דליפה גרעינית גם שלכעורה נראה שלא קיימת תקלה כלשהי.
