האם ההפרעות הפסיכיאטריות הן מחלות ? 

האם ההפרעות הפסיכיאטריות הן מחלות ?

פסיכיאטריה מתיימרת להיות פוסק בלעדי בנושא בריאות הנפש ו"מחלות" של המוח. על אף זאת, העובדות מראות אחרת.

הפרעות פסיכיאטריות אינן מחלות רפואיות

ברפואה קיימים קריטריונים נוקשים שלפיהם נקבע מצב פיזיולוגי מסוים כמחלה: רשימת הסימפטומים וגורמיהם מוכרת וידועה מראש, כמו גם הבנת הפיזיולוגיה של המחלה, החייבת להיות בדוקה ומבוססת. רעידות וחום הם סימפטומים. מלריה ודלקת ריאות הן מחלות. ניתן להוכיח את קיומן של מחלות באמצעות עדות אובייקטיבית ובאמצעות בדיקות פיזיות. אבל, אף לא "מחלה" נפשית אחת הוכחה מבחינה רפואית.

פסיכיאטרים מתעסקים אך ורק עם "הפרעות" נפשיות ולא עם מחלות בדוקות

בעוד מדע הרפואה מטפל במחלות, יכולה הפסיכיאטריה להתעסק עם "הפרעות" בלבד (לדוגמא: הפרעת קשב וריכוז, הפרעת חרדה חברתית, דיכאון אחרי לידה ועוד ועוד). בהעדר גורם או פיזיולוגיה ידועים, קבוצת סימפטומים המתגלה אצל חולים רבים, תיקרא סינדרום או הפרעה. ג'וזף גלנמולן, פסיכיאטר באוניברסיטת הרווארד, טוען שבפסיכיאטריה "כל הדיאגנוזות הן סינדרומים בלבד (או הפרעות). קבוצת סימפטומים, הקשורים ביניהם על בסיס של הנחה בלבד אינה מחלה". כפי שמעיר פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה, ד"ר תומס סזאס, "אין בדיקות ביולוגיות או בדיקות דם היכולות לאמת את נוכחותה או את העדרה של מחלת נפש, כפי שיש ברוב המחלות הפיזיות".

פסיכיאטריה לא ביססה מעולם את הגורם  ל"הפרעה נפשית" כלשהי

ארגוני פסיכיאטריה מובילים, כגון ארגון הפסיכיאטריה העולמי או המוסד הלאומי לבריאות הנפש של ארה"ב, מודים שפסיכיאטרים אינם יודעים את הסיבות או את התרופות לכל הפרעה נפשית, או מה גורם ה"טיפול" שלהם באופן ספציפי לחולה. יש להם תיאוריות בלבד ודעות מנוגדות לגבי האבחונים והשיטות שלהם - וגם לאלה חסרים להם יסודות מדעיים.  כפי שקבע נשיא לשעבר של  ארגון הפסיכיאטריה העולמי: "חלפה התקופה בה חשבו הפסיכיאטרים שהם יכולים לרפא את חולי הנפש. בעתיד, חולי הנפש יצטרכו ללמוד לחיות עם המחלות שלהם".

התיאוריה כי הפרעות נפשיות נובעות מ"חוסר איזון כימיקלי" במוח הינה סברה שלא הוכחה והיא אינה עובדה

אחת התיאוריות הפסיכיאטריות השולטות (המהווה מפתח למכירת תרופות פסיכוטרופיות) היא שהפרעות נפשיות נגרמות מחוסר איזון כימיקלי במוח. כמו בתיאוריות האחרות, אין עדות ביולוגית או הוכחות אחרות שיכולות לאשר אותה. אליוט וולנשטיין, בעל תואר דוקטורט, נציג קבוצת מומחים גדולה לרפואה וביוכימיה ומחבר הספר להאשים את המוח (Blaming the Brain), אומר: "אין בנמצא אף מבחן להערכת מצבו הכימי של המוח האנושי".

המוח אינו הגורם האמיתי לבעיות בחיים

אנשים חווים במהלך החיים בעיות וקשיים העלולים להסתיים בבעיות נפשיות, לעתים רציניות מאוד. אך לקבוע שבעיות אלו נגרמות על ידי "מחלות מוח" חשוכות מרפא, שניתן להקל עליהן רק בעזרת כדורים מסוכנים, הינו דבר לא ישר, מזיק ולעתים קרובות אף קטלני. תרופות אלה חזקות יותר לעתים מסמים ועלולות להביא אדם להתאבדות או להתנהגות אלימה. הן מסוות את הגורם האמיתי לבעיות בחיים ומחלישות את האדם, וכך מונעות ממנו או ממנה את ההזדמנות להחלמה אמיתית ולתקווה לעתיד.