הסודות מאחורי המדפים – הגפרור, האם הוא הולך כמו שבא, בסערה ?
יובל לובנשטיין
האם המוצר, אשר בא בסערה רק לפני כ- 160 שנה הולך ודועך ?
מה הוא הגפרור, מדוע נקרא כך בעברית ומה עשו קודם זמנו ?
לרגע נדמה שהמוצר הכול כך חיוני זה, נשכח מאיתנו ולרגע נדמה שיש גם דברים טובים ומועילים בתוכניות הריאליטי.
תוכנית כמו הישרדות איי קמרינס, מזכירה לנו שהוא קיים וחיוני, שהרי בלעדיו, קשה לשרוד. במידה מסוימת החשמל ואו הגז של ימינו מחליפים אותו.
עד לפני כמאה שנים פלוס, השתמשו בני האדם בכל מיני אמצעים, על מנת להבעיר אש, אבן צור, חיכוך עצים, זכוכית מגדלת וכדומה.
הפיתוח הראשון בכיוון היה בשנת 1680, כאשר אנגלי גילה שבעת מגע של זרחן וגופרית, פורצת להבה. לאחר הרבה מאוד שנים וניסיונות אין ספור עלה בידי שבדי בשם קראל לינדסטרום, להציג בשנת 1855 מוצר הדומה למוצר של ימינו.
גפרור זה כונה הגפרור הבטיחותי, משום שרק על ידי חיכוך או פעולת חימום הוא ניצת ונידלק.
השבדים פיתחו תעשייה אדירה סביב המוצר וניסו לשמור על המצאתם, אולם מאז הפך להיות יותר ויותר למוצר מובן מאליו אשר נמצא בהישג יד.
"האדום" שעל הגפרור הוא חומר המכונה זרחן אמורפי, זרחן לא רעיל ולא מסוכן באופן יחסי, אולם בעברית קיבל המוצר את שמו על סמך הגופרית שהייתה על גבי המוצרים הישנים.
הידעתם ?
* המוצר אשר נחשב לאבי הגפרור אשר קיים כיום פותח באנגליה בשנת 1827 והיה בגובה של 91 ס"מ והחומר על ראשו הכיל בעיקר גופרית.
עד לפיתוח המוצר הקיים, הוא עבר גלגול ובשנת 1832, הוא הופיע
בגרמניה בגודל מוקטן אך עם ראש לא בטיחותי.
* קופסת גפרורים הייתה אחד מאמצעי הפרסום המקובלים ביותר טרום
המצאת הטלביזיה.
יובל לובנשטיין, משמש כיועץ לחברות בתחום מוצרי הצריכה.
יובל לובנשטיין, יועץ בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה מלווה חברות בתחום בכל הקשור למיזוגים ורכישות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות מובילות בישראל כמו שופרסל והום סנטר