מהו ההבדל בין זוגיות מדכאת לבין זוגיות מאפשרת? 

מהו ההבדל בין זוגיות מדכאת לבין זוגיות מאפשרת? / מאת יואב ברנזון

זוגיות מדכאת

זוגיות מדכאת היא זוגיות שבה אסור לבני הזוג להיות מה שהם אלא עליהם להסתגל ולהפוך להיות מישהו אחר שיתאים לזוגיות. בזוגיות מדכאת אחד מבני הזוג הוא תמיד בעמדת "המדכא". הוא זה שמכתיב באופן שרירותי ודוגמטי שורה של כללים ש"ככה צריכים לחיות", והצד השני חייב להסתגל אליהם אם הוא רוצה לשמר את הקשר.

בזוגיות מדכאת יש את החוק הלא כתוב שאומר: "צריך לבוא אחד לקראת השני" (שפירושו האמיתי הוא שאת/ה חייב לבוא לקראתי), וגם את החוק הלא כתוב שאומר: "אם זה לא נעשה ביחד אז בשביל מה צריך זוגיות?" (שפירושו האמיתי הוא אם לא תעשה מה שאני אומר לך אז אין טעם בזוגיות הזאת). 

דיכוי של הפרט בשם "הזוגיות"

בשם האהבה והזוגיות אנשים רבים מדכאים את בני הזוג שלהם וגם את עצמם. הם כופים על החיים הזוגיים שלהם כללים בלתי אפשריים ומאוד דוגמטיים ונוקשים שכרוכים בקורבנות נוראיים, הכל כדי "להיות ביחד", "לשמר את הביחד" ו"להציל את הביחד".

בפועל, לא מדובר בלהציל את הביחד אלא בלדכא את הפרט ואת זכויותיו הבסיסיות. למשל, אם בעל אומר לאשתו: "המימוש העצמי שלי קודם לשלך. לכן, את חייבת לוותר על המימוש העצמי שלך כדי שנוכל להיות זוג" זהו דיכוי של זכות האישה למימוש עצמי משלה ואין לכך שום קשר להצלת הזוגיות ולשמירת הביחד. או למשל, אם אישה אומרת לבעלה: "תפקידך בתור גבר הוא לפרנס אותי, לקנות לי את הבית והרכב היפים והיקרים ביותר ולהגשים עבורי את כל חלומותיי כדי שנשמור על הביחד ונוכל להמשיך ולהיות זוג" זהו דיכוי של זכות הגבר לחופש אישי, לעצמאות כלכלית ולרווחה נפשית ואין לכך שום קשר להצלת הזוגיות ולשמירת הביחד.    

זוגיות מאפשרת

בזוגיות מדכאת השיטה היא זו: "אחד מאיתנו חייב לסבול ולהקריב את עצמו כדי לשמר את הביחד". כלומר, אחד מבני הזוג חייב לבצע קורבנות קשים, לוותר על עצמו ולהתאים את עצמו כדי שהזוגיות תמשיך לעמוד.

ואילו בזוגיות מאפשרת השיטה היא שונה לחלוטין: "אף אחד לא צריך לסבול או להקריב את עצמו כדי שנוכל לחיות ביחד". בזוגיות מאפשרת אפשר ומותר לך להיות אתה או את מבלי להתנצל על כך או להרגיש רעה או "לא זוגית".

חופש הפרט כחלק מזוגיות מאושרת

מי שרוצה זוגיות מאושרת חייב להכיר בכך שזוגיות מאושרת היא תוצאה של שני אנשים מאושרים. אי אפשר ליצור זוגיות מאושרת ומשוחררת, כייפית ושמחה אם כל הזמן עסוקים בדיכוי הדדי ובהעלאת קורבנות.

זוגיות מאושרת מבוססת על חופש הפרט להיות מה שהוא. מה שמתחבר בצורה טבעית ואורגנית בין בני הזוג הוא "המרחב המשותף" שלהם. מה שלא מתחבר ביניהם באופן טבעי - לא מתחבר וגם לא יתחבר בצורה מאולצת. אין צורך להקריב או לוותר על העצמי בשביל הזוגיות, כי בזוגיות מאפשרת זה לגיטימי להיות מאושר כפי שאתה ולא כפי שמצופה ממך או בהתאם למה שמתאים לצד השני. רק בזוגיות מדכאת אדם חייב להקריב ולדכא את עצמו כדי לשמר את הזוגיות שלו, כי בסיס הזוגיות המדכאת הוא דיכוי של הפרט וויתור על העצמי שלו.

וטיפ לסיום: כל היופי בפרגון אמיתי בין בני זוג הוא לאפשר לכל אחד מהם להיות מי שהוא, שונה, אחר וייחודי - לתמוך בכך ואף לעמוד על כך שהוא לא יוותר על עצמו. בזוגיות מדכאת ישנו ניסיון מכוון ומגמתי ליצור אחידות שבה שני בני הזוג מאבדים את הצדדים האישיים המיוחדים להם כדי ליצור זוגיות "ממוצעת" שבה כל אחד מדכא ומקריב את עצמו כדי להתאים למסגרת זוגית נוקשה ודוגמטית.