נפגעי גזזת - מדוע המדינה מודיעה רק עכשיו לנפגעים..? 

בשנות ה 50 ו 60 במסגרת הוראת שר הבריאות דאז, חיים שיבא, בוצעו הקרנות במינוני קרינה גבוהים במיוחד בקרב עולי מדינות צפון אפריקה ומדינות ערב על מנת לנסות למנוע את התפשטות הגזזת שבעצם הייתה מחלת עור מדבקת.

את הטיפולים ביצעו במרכזים שנקבעו לכך בישראל וע"י הסוכנות היהודית בחו"ל.

מהחשש להתפשטות המגיפה בקרב ריכוזי אוכלוסייה צפופים (מעברות ושיכונים) ביצעו את הטיפולים הקשים אשר כללו את גילוח הקרקפת, מריטה של השיער באמצעות שעווה חמה והסרת השאריות באמצעות פינצטה.

בשלב השני בוצעו הקרנות באמצעות מכונות XRAY משנות ה 20 ו 30 !!! , חשיפה לקרינה במינונים כל כך גבוהים הובילה להתפתחות של גידולים סרטניים וגידולים שפירים במוח בקרב האוכלוסייה שנחשפה להקרנות (השכיח ביותר מביניהם הוא מנינגיומה)

חלק מהנפגעים תועדו ברישומים שמקום הימצאם לא ברור, כגון רשימת מודן.

ברשימה זו מופיעים שמותיהם של נפגעים אשר עברו את טיפולי ההקרנות בישראל.

קיימים רישומים של נפגעים אשר טופלו בהקרנות במרוקו בבתי חולים בקזבלנקה (לוזה וסופי), אך ממשלת מרוקו מסרבת למסור את הרשימות כנראה מחשש לתביעות אזרחיות של הנפגעים כנגדה.

החל משנות 80 החלו נפגעים לתבוע בבתי משפט תביעות אזרחיות כנגד מדינת ישראל, בשנת 1994 לאחר פעילות של לוביסטים בכנסת חוקק חוק נפגעי הגזזת 1994 התשנ"ד.

למרות קיומן של הרשימות המדינה לא נטלה אחריות מלאה והקימה מנגנון אשר "יתריע" בפני הנפגעים כי הם בקבוצת סיכון גבוהה בשל החשיפה לקינה במינון כה גבוה, גילוי מוקדם פירושו הצלת חיים.

בשל התנערותה של המדינה מהנושא החלו נפגעים לתבוע בשנים האחרונות בתביעות אזרחיות בגין חוסר ההודעה לציבור הנפגעים, ראוי לציין שחלק גדול מהם עבר את ההקרנות בתור ילדים בגילאי שנה עד שש והם לא מודעים למה שהם עברו.

כעת מנסה המדינה, 17 שנה לאחר חקיקת החוק להודיע באמצעי המדיה השונים על זכויותיהם של הנפגעים (דבר אשר עשתה העמותה למען קידום והכרה בזכויותיהם של נפגעי גזזת קודם לכן).

ברור שכנראה מאוחר מדי לחלק גדול מהנפגעים שלא יודעו ולא טיפלו בזמן במחלות שלהם.

לפרטים או בירורים נוספים בנושא ניתן לפהות לשיחת ייעוץ ממשרדנו,

בברכה,

עורך דין יריב ברוקמן

http://brockman-law.com/

brockmanlaw@gmail.com

072-2504534