ביום 16.3.2011 נדונה בבית הדין האזורי לעבודה תביעתו של אלון רם (ב"ל 3550-09) בדבר מתן פטור מתשלום דמי ביטוח בגין הכנסתו משכר דירקטורים.
המחלוקת בין המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לבין המבוטח נסבה סביב הסוגיה האם כלל הכנסותיו בשנת 2006 חייבות בדמי ביטוח או שמא רק הכנסותיו כעובד עצמאי.
רקע עובדתי
בדוח השנתי לשנת 2006 דיווח המבוטח על הכנסות מישיבות דירקטורים כהכנסה ממשכורת.
בעקבות בקשתו לתיקון הדוח ביום 24.10.10, דווחה ההכנסה כהכנסה אחרת, שאינה מיגיעה אישית.
למען הסר ספק, הדיווח מהווה שומה עצמית ואינו משקף בהכרח את עמדת פקיד השומה.
מההכנסה משכר דירקטורים לא נתבעו בניכוי הוצאות ולא קוזזו הפסדים.
לטענת המבוטח, הכנסותיו בשנת 2006 כללו הכנסה מעסק, ויתרת ההכנסה העיקרית משכר דירקטורים.
ב- 12.5.08 שלח המל"ל דרישת תשלום להפרשי דמי ביטוח בהתאם לדוח שנתקבל ממס הכנסה.
לטענת המבוטח, מס הכנסה לא הפריד בין הכנסתו מהעסק להכנסותיו משכר דירקטורים.
המבוטח פנה למס הכנסה וביקש להפריד בין ההכנסות האמורות.
עמדת המל"ל, שהכנסות משכר דירקטורים הינן הכנסות מכוח סעיף 2(10) לפקודה. לאור חוות דעת משפטית של המל"ל שניתנה ב- 26.10.04.
לטענת המבוטח כי, מלשון תקנה 14 (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) תשל"א 1971, אין חובת תשלום דמי ביטוח על הכנסות שמקורן לפי סעיף 2(10) לפקודה.
טענת המל"ל
בהתאם לשומה ממס הכנסה, ההכנסה משכר דירקטורים דווחה כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה וסווגה כהכנסת עובד עצמאי.
הכנסות המבוטח שדווחו בדוח לשנת המס 2006 אשר הוגש בחודש 12/07 דווחה ע"י רואה החשבון כהכנסה משכר בלבד.
פניית המבוטח למס הכנסה נעשתה כ- 3 שנים לאחר הגשת הדוח ב- 12/07, מדברת בעד עצמה. יתרה מזאת, פניית המבוטח לתיקון הדוח בדיעבד נעשתה רק לאחר הגשת התביעה לבית הדין.
טענת המל"ל, כי סעיף 345 הדן בחישוב הכנסתו השנתית של מבוטח, קובע כי כל מקורות ההכנסה
מסעיף 2 לפקודה חייבות בדמי ביטוח לרבות הכנסות לפי סעיף 2(10) לפקודה.
דיון והחלטה
בית הדין חזר וציין כי המבוטח פנה למס הכנסה לתקן את הדו"ח רק לאחר הגשת התביעה לבית הדין לעבודה. עובדה זו מלמדת כי בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, המבוטח דיווח על הכנסותיו כשכר לכל דבר ורק לאחר שהובהרה לו עמדת המל"ל פנה לתקן את הדו"ח.
טענת המבוטח לפיה לא ניתן טכנית לדווח לצרכי מס הכנסה על שכר דירקטורים, נדחתה שכן בדו"ח האישי אשר מוגש למס הכנסה אכן קיימת אפשרות לדווח על "הכנסות אחרות שאינן מיגיעה אישית".
בית הדין מדגיש כי לפי סעיף 345 (א) לחוק הביטוח הלאומי הכנסות לפי סעיף 2 לפקודה חייבות בדמי ביטוח, לרבות הכנסות לפי סעיף 2(10).
באשר לטענת המבוטח כי תקנה 14 לא חלה בעניינו הואיל ונעדר ממנה סעיף 2(10) כמקור הכנסה, בית הדין קובע כי מקור הכנסתו של המבוטח משכר דירקטוריון "איננו בא בגדר סעיף 2 (10) לפקודה ואף אם תתקבל טענת המבוטח כי חלה בעניינו תקנה 14(א) לתקנות לא מדובר במקרה בו התובע לא יהא חייב בדמי ביטוח".
בית הדין אף מדגיש כי למרות הסתמכות המבוטח על חוזר המל"ל משנת 2004, מאחר ונקבע מהותית שלא מדובר בהכנסה לפי סעיף 2 (10), אין בית הדין מחויב לקבל טענתו.
תיקון סעיף 371 (א) לחוק הביטוח הלאומי, בעצם מצביע שלא בכדי נקבע בסיפא " וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו".
משאין מחלוקת כי ההכנסה האחרת של המבוטח בשנת 2006 עלתה על סך הכנסותיו מעבודה, חלה חובת תשלום על ההכנסה האחרת.
אומנם, המל"ל לא נקט עמדה עקבית ושינה גרסתו בעניין סיווג הכנסות משכר דירקטורים. עם זאת, משנבחנה מהותית הכנסת המבוטח, לא נתקבלה עמדתו של המבוטח ודין התביעה להידחות.
נכתב ע"י מר חיים חיטמן
