בראשית
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

בראשית 

מאת    [ 18/08/2007 ]
מילים במאמר: 1522   [ נצפה 4339 פעמים ]

 
 
א. בשמיני עצרת בסיום הקריאה לחתן התורה, המשלים את התורה, אנו קוראים "...אשר עשה משה לעיני כל-ישראל". מיד לאחר מכן, מעלים את חתן בראשית וקוראים "בראשית ברא
א-לוהים...". מה-טוב להתחיל עם הסיום פעם נוספת מ"בראשית" בתקווה שאולי הפעם, בע"ה, כן נצליח להתעלות ולעלות בסולם השכל-וידוע-את-ה', סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל-עושיהם תהילתו עומדת לעד" (תהילים, קי"א, י'). "בן בג בג אומר הפך בה והפך בה דכלא בה ובה תחזי וסיב ובלה ומינה לא תזוע שאין לך מידה טובה הימנה", (אבות, פרק חמישי, משנה כ"ב). - שהכל בה וממנה אין זזים. כי מה שתואם לכתוב בתורה הוא אמת. "בראשית ברא א-לוהים" סופי-תיבות "תאם וגם "אמת". העיון המעמיק בה, בתורה, מזכה לפחות בקליטה טובה מאת ה'. ראשי תיבות "בראשית ברא א-לוהים" בבא=שער, השער לאמת מ-ה'. "...בבא דבר הנביא יוודע הנביא אשר שלחו ה' באמת" (ירמיהו, כ"ח, ט'). "בעשרה מאמרות נברא העולם {...}, עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפיים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שהביא עליהם את מי המבול" (אבות, תחילת פרק חמישי). מהנ"ל משתמע שבפרשת "בראשית", הראשונה בחומש "בראשית", רמוזים סודות הבריאה. אמנם, נשבע ה' שלא יביא עוד מבול מידיו, אבל, חובה עלינו לתקן, מה שהכעיסו דורות ראשונים, שמלאו את הארץ בחמס, כדי שלא יבוא מבול מידי בני-האדם.
"ויאמר ה' אל-משה, כה תאמר אל-בני ישראל, אתם ראיתם כי מן-השמים דברתי עמכם" (שמות, משפטים, כ', כ'). המתבונן במילה בראשית יבחין כי בר-אש-ית=ברית-אש. "ו-ה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם, ללכת יומם ולילה; לא-ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם (שמות,בשלח,י"ג,כ"א-כ"ב). ברית-אש זו, שהמים היו להם חומה מימינם ומשמאלם, עמדה לעם ישראל לעבור את ים סוף ביבשה בתוך הים. ברית-אש זו עמדה ליהושע לפי אותות הברית: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל-הכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל" (יהושע, א', ח').
בפסוק זה, ראשיתו, מימינו, "לא ימוש" וסופו, משמאלו "ואז תשכיל" באותות-אותיות אש (אלף ושין); 'א', אות שניה ב'לא', ו-'ש' אות רביעית ב-'ימוש'; -זה בימין הפסוק. לעומת זה, בשמאל הפסוק 'ואז תשכיל', משמאל לימין, 'א', אות שנייה ב-'ואז', ו-'ש' אות רביעית משמאל ב-'תשכיל'. מ-מירקם האותיות-אותות במילים שהוזכרו לעיל, עולה המילה "אש" דהיינו ניתן לקשור את הסמל ברית-אש שמצאנו ב-'בראשית'. ואכן, סוד קיומנו בתורה קשור לקיום של והגית בו יומם ולילה. הגיע הזמן שנשכיל לעשות ככל המצווה עלינו בתורה, כדי שבזכות "לא ימוש" יתקיים בנו "לא ימיש".
ב. ועתה לנושאי פרשת 'בראשית': -
המדע מכפיל עצמו בהיקפו, בתוך פחות משבע שנים ועדיין, עד אחרית הימים, יהיה המדע לעולם בדרך, וגם לגבי הגאונים שבנו מתקיים "ותחסרהו מעט מא-לוהים". על כן, מחייבת הענווה את מפרשי המקרא, לא להשלות עצמם, שרק הגלוי לעיני שיכלם, רק הוא קיים. כי אילו נמצאנו ראויים, די היה במצוות לא תעשה אחת, שנמסרה לאדם הראשון בגן-עדן, במקום שס"ה שהוטלו עלינו מחוצה לו. וכמו כן, די היה באחד עשר יום להגיע מחורב לארץ הבחירה במקום ארבעים שנה. יתר על כן, יש להניח שלולא הכשלים באירועים הנ"ל היינו מתברכים מחכמת אור היום הראשון שנגנז, והיה בו תחום גדול בהרבה לגבי ארכי גליו הנקלטים, וכן אפשרות לראות טווח גדול ומרחיק ראות. נתונים אלו, אמורים להיות להם השלכה שכלית, שבין השאר מאפשרת לפרש כהלכה מראות עיני בשר, בליווי מלא של עיני-שכל.
- ומה עוד?...
אדם וחוה עברו על הלא-תעשה היחיד ונכשלו באכילה מעץ הדעת טוב ורע. בנם הבכור קין, עבר על הלא-תעשה הנורא והרג את הבל אחיו. גם בגלל קין גורש המין האנושי מחיים ערכיים של "ואהבת לרעך כמוך". ואף כי אין דיווח מפורש שגם צאצאי שת לא נמלטו מעוון ההריגה, הרי, שמהכתוב "מלאה הארץ חמס" יש רמז שאף הם נכללו במציאות הנ"ל.
פרשת בראשית, יש בה עושר של נושאים ללמוד וללמד מהם, דרכים לתיקונו של עולם במלכות שדי. באפס קצה מנושאים אלה נעסוק להלן, באפס קצה שידינו מגיעות להתייחס אליהם בעניות דעתנו.
תורות שבכתב ושבעל-פה:
בתורה שבכתב נזכרות תורות כולל זו שבעל-פה. "כל דברי תורה צריכין זה לזה, שמה שזה נועל, זה פותח" (תנחומא, חוקת, כ"ג). בפרק חמישי באבות נאמר: "בעשרה מאמרות נברא העולם...". בתהילים (ל"ג, ו') מוצאים אנו: "בדבר ד' שמיים נעשו...". אך, במאמרות שבפרשת בראשית אין מאמר בריאה במטבע הלשונית של "ויאמר א-לוהים" יהיו שמיים וארץ. תמיהה זו מיושבת במסכת ראש השנה (ל"ב, ע"א), על סמך הציטוט הנ"ל מתהילים, ולפיו "בראשית" נמי מאמר. דהיינו: בראשית = ויאמר א-לוהים יהיו שמיים וארץ. כך פירשו רש"י ורמב"ם.
גיל העולם:
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על-פני תהום", במשך תקופה ארוכה שאיננה מנויה, "בראשית"="ויאמר א-לוהים יהיו שמיים וארץ" לבין "ויאמר א-לוהים יהי-אור". מניין גיל העולם איננו יכול להתחיל לפני היום הרביעי שבו נתקנו מכשירי המדידה (שמש לשנים וירח לחודשים) ולא לפני היום השישי שבו נברא אדם הראשון (למניית שנים וחודשים). על כך, בפירוט מלא ב"פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" (עמודים, 117-123 ) ובתוך התוהו ובוהו היה סדר זמנים קודם, שבו ה' (לפי מדרש רבה) ברא והחריב עולמות.
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו :
ה' קורא הדורות מראש ומגיד מראשית אחרית, הכין מראש אוצר נשמות הדרושות לדורות. לענ"ד, ניתן להבין את "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" גם כהתייעצות ה' עם נשמה באוצר הנשמות, האם מסכימה היא לקבל על עצמה את ייעודה המוצע לה - והרבה שליחים למקום. כשהסכימה הנשמה מכניס בה הבורא את כל הכישורים שיידרשו לה במילוי ייעודה. אבל, עם כניסתה לגוף, משכיח ממנה הבורא את הסכמתה לייעודה, כדי שתהיה לה בחירה חופשית. זאת ועוד, כמסוגלת לקלוט את גלי דעת ה', החונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, תהיה הנשמה בת-שיחה עם בוראה, לנוכח הבחירה החופשית שעומדת לפניה. לכן, יש תפקיד לנחש בהפעלת מנגנון הבחירה החופשית. הנחש צריך לפתות, אך לא לשקר. וכזכור הנחש שיקר.
גן עדן ובו עץ הדעת טוב ורע:
בגן עדן הבחירה החופשית צריכה להתמודד עם מצוות לא תעשה אחת בלבד. כל זאת, לאחר הרשות הרחבה "מכל עץ-הגן אכול תאכל". ברם, כאמור יש סייג אחד "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו...". "טוב ורע" טוב לגשמיות ורע לרוחניות. איסור יחיד זה, לענ"ד, משמעותו, איסור לבל להפוך את הדעת לדבר נאכל לתאוות וליצרים ולאינטרסים צרים...; למעשה, איסור זה מכסה את כל הנדרש כדי לקיים "סור מרע".
"שתי מטרות נעלות לטובת האדם מונחות ביסודו של האיסור:
1) א-לוהים רצה שהאדם ילמד דעת מהבורא ולא מהברוא (עץ).
2) א-לוהים רצה שהאדם יתוודע אל הטוב העליון (שלעניות דעתי כלל את המדע במיטבו) לא דרך ניגודו - הרע". (יוספה רחמן/ הסיפור בכתבי הקודש/ ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות/ הוצאת הקיבוץ המאוחד/ עמ' 105).
אחרי הגירוש מגן-עדן, דרושות רמ"ח מצוות עשה שלא יהיה פנאי לעבור עבירות. וגם שס"ה מצוות לא-תעשה כמחסומים למנוע כישלון מוסרי.
קינאת קין בהבל:
קין מביא מנחה לה' מפרי האדמה, ללא חיפוש אחר המעולה בפירות. גישתו, אולי, במילא, לה' הארץ ומלואה, הכל שלו. לא כן הבל, המביא מנחה לה' מבכורות צאנו ומחלביהן, מהמיטב שבהן. גישתו, ה' מיטיב לו מהמובחר ועליו להוכיח הכרת תודה בהתאם... "וישע ה' אל-הבל ואל-מנחתו ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה. ויחר לקין מאד ויפלו פניו". ישנם שני סוגים עיקריים בקינאה: קינאה שלנו אין, והיא עשויה להיות קינאה בונה לקראת מאמצים חיוביים, כדי שגם לנו יהיה. מאידך, הסוג האחר של הקינאה שבו מוצתת התחושה השלילית שלאחר יש, - זוהי קינאה הרסנית, המצמיחה שינאת חינם, בגלל שלזולת יש ולנו אין, וכביכול, אין נפקא מינה שלא השתדלנו שגם לנו יהיה. "...ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול-בו". המסקנה, במידה ולא משתלבים במסלול החיובי של קינאה בונה, פתוחה הדרך להילכד ביצרים שליליים שלא קל למשול בהם.
אייכה? אי הבל אחיך? :
אלו פניות ה' לחוטאים: אייכה? - היכן אתה כאדם שראוי לו לאהוב את הא-לוהים המיטיב עימו. ואהבה פירושה, לכל הפחות, לא להכעיס את האהוב. אייכה? האדם שאינו מצליח לשמור על איסור יחיד - היכן אתה? אי הבל אחיך? - היכן מעמדך כהורג אחיו? - כמי שאינו יודע לקיים ואהבת לאחיך כמוך.
מכאן חובות המצוות "ואהבת את ה' א-לוהיך" - בין אדם למקום; "ואהבת לרעך כמוך" - בין אדם לחברו. והמצוות תלויות אלה באלה, כי בצלם א-לוהים נברא כל אדם.
חזרה בתשובה שהוחמצה:
ההורג הראשון קין מתוודה וחוזר בתשובה וזוכה להגנת אות, שלא זכה לו הנהרג הראשון הבל. ישנם צאצאים לקין וישנם צאצאים לשת אחיו. כמו כן פוגשים אנו בשמות זהים אצל הצאצאים לקין - בנו חנוך ולמך בן מתושאל; ל-שת צאצאים: חנוך בן ירד ולמך בן מתושלח. אבל, צאצאי קין החמיצו את החזרה בתשובה של קין.
"וירא ה' כי רבה רעת האדם וכל-יצר מחשבות ליבו רק רע כל-היום...ונח מצא חן בעיני ה' ". נח מצאצאי שת-אנוש-וכו'. רק אחרי עשרים וששה דורות מאדם הראשון, התרחשה התגלות ה' על הר סיני, ומשה רבינו עלה אל ההר, לקבל את שני לוחות הברית - התורה והמצוות.
ג. בראשית=שבת-ארי=שבת-ירא
השבת אות היא לעולם למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים מעבדות לחירות. השבת היא יום מנוחה וקדושה. יום של שביתה ממלאכה. לא חיים בשביל לעבוד במלאכות; אלא עובדים במלאכות, כדי לחיות בחיים שיש בהם יום מנוחה - קדושה.
על כך, חונכו יוצאי מצרים, בארבעים שנה במדבר, ממצרים לארץ-ישראל, דרך התזונה הנסית עם המן, שביום השישי נתברכו במן ליומיים, כדי שהשבת תהיה להם ליום מנוחה וקדושה. כבר הזכרנו בסעיף א', כי בפרשת "בראשית" רמוזים סודות הבריאה ובכללן סוד קיום עם ישראל. בשולחן ערוך בטור - אורח חיים (א', א') נאמר: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו" בשש אותיות "בראשית" מצויות שלוש אותיות "שבת" ושלוש הנותנות את חובת ההתגברות כ-"ארי".על החשיבות המעולה של יראת ה', יש איזכור בתהילים "ראשית חכמה יראת ה', שכל טוב לכל-עושיהם." (קי"א, י'). וכפי שכבר ציינו לעיל, המילה "בראשית" אוצרת בחובה - ברמיזה את המילים "שבת" ו-"ירא".
ניתן לסכם ולומר - "ויותר מששמרו ישראל שבת תורה ומצוות, שמרו השבת התורה והמצוות על נצח ישראל.

גדליהו רחמן -בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פירסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א בטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).
בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ.מזרחי".
ד"ר אליעזר רחמן בעל תואר PH.D בכימיה מטעם מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית. עבד במכון וייצמן ובמכון הביולוגי בנ"צ, וכן השתתף כחבר מערכת ב-בטאון מ.ת.ת
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב