האם ניתן חייב עובד בהודעה מוקדמת ארוכה מהחוק? 

בשנת 2001 חוקק חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. מטרתו של החוק היא לאפשר לעובד "תקופת הכנה" בין ההודעה על פיטוריו ועד לכניסתם לפועל כדי למצוא עבודה אחרת. גם העובד צריך לתת את אותה תקופת הודעה מוקדמת למעבידו על מנת לאפשר לו למצוא עובד חדש, להכשירו ולקיים תקופת חפיפה נאותה.

החוק קובע כי המעביד יכול לותר על עבודתו של העובד - אבל במקרה כזה עליו לשלם לו שכר עבור הימים האלה. אם העובד לא נותן הודעה כפי שנדרש בחוק - המעסיק רשאי לנכות לו את עלות הימים מהשכר.

לפעמים מוסכם בין הצדדים, בחוזה עבודה, על מתן הודעה ארוכה מאשר הנדרש בחוק.

האם מדובר בסעיף חוקי? האם אפשר לחייב את העובד לתת הודעה ארוכה מהאמור בחוק?

על פניו - זכותו של אדם להסכים וזכותו לא להסכים, לא?

חוקים מגן (חוקים קוגנטים) בלתי ניתנים להתניה.

חוקי מגן אשר נקראים גם חוקים קוגנטיים הם חוקים שמעניקים זכויות שאינן ניתנות לויתור של העובד. מטרת החוקים האלה היא להבטיח לעובד זכויות מסוימות אשר מהוות את המינימום שהמחוקק ראה לנכון להבטיח לו. הדוגמא המפורסמת ביותר היא חוק שכר המינימום אשר קובע את "רצפת השכר" במשק. על חוקי מגן גם העובד לא רשאי לותר וגם אם ויתר הויתור "לא תופס" מהבחינה המשפטית.

גם חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות הוא חוק מגן. סעיף 12 בחוק קובע כי: "חוק זה, אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה."

לפי הסעיף הזה ניתן לקבוע בהסכם עבודה אישי או בהסכם עבודה קיבוצי תקופת הודעה ארוכה יותר לפיטורים - כיוון שמדובר בהוראה שתיטיב עם העובד, אבל לא ניתן לחייב את העובד לתת תקופת הודעה ארוכה יותר.

מה בית הדין לעבודה פסק בנושא?

בתיק ד"מ 6700/04 לוי יניב ומזור רואי נגד כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ דרשה הנתבעת, חברת כפיר ביטחון ומיגון אלקטוני להפחית משכר התובעים 30 ימי הודעה מוקדמת מכיוון שזה מה שנכתב בחוזה העבודה שלהם, למרות שלפי החוק היו חייבים בשישה ימים בלבד. כבוד השופטת רונית רוזנפלד פסקה כי די בהודעה המוקדמת העומדת בתנאי החוק וכי ההסכם שעליו הוחתמו התובעים מרע את תנאי העובדים לעומת החוק ולכן מדובר בסעיף לא חוקי. בפסיקתה הסתמכה השופטת על מקרים קודמים וכן על נשיא בית הדין לעבודה (לשעבר) מנחם גולדברג ז"ל:

"הודעה מוקדמת:

32. לטענת הנתבעת, היא רשאית לקזז מכל סכום שיימצא כי היא חייבת לתובעים תמורת 30 ימי הודעה מוקדמת כנדרש בהסכם.

33. אכן, בחוזה העבודה של התובעים, נקבע כי כל צד יהיה חייב בהודעה מוקדמת בת 30 יום. עם זאת, בהתאם להוראת סעיף 4 בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א - 2001 (להלן: חוק הודעה מוקדמת) עבור עבודה בת חצי שנה יש לכל צד ליתן הודעה מוקדמת של 6 ימים בלבד.

השאלה המתעוררת היא האם רשאי מעביד לקזז משכרו של עובד שהודיע על התפטרותו בתוך תקופה קצרה מזו הקבועה בהסכם, אך העומדת בדרישות חוק הודעה מוקדמת.

בקשר לכך נפנה להוראות ס' 12 לחוק, הקובע כי "אין הוא בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד". עובד לא יוכל לוותר על זכות המוקנית לו מכוח החוק והוראותיו אינן ניתנות לויתור.

משכך, שעה שבחוזה עבודה נקבעת תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק הודעה מוקדמת, לא יהיה מעביד רשאי לנכות משכרו של עובד תמורת הודעה מוקדמת בגין תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק. על כך גם נמצא במאמרו של מ' גולדברג, "הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות", הפרקליט מו (תשס"ב) 218, בעמ' 223):

"כאן המקום לציין שהחוק כיתר חוקי העבודה קובע הוראות מינימום לגבי העובד. ואינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (ס' 12 לחוק). במילים אחרות מקום בו בהסכם קיבוצי-מפעלי או בחוזה אישי נקבעה תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו שנקבעה בחוק, תחייב הוראה זו אך ורק את המעביד, בעוד העובד יצא ידי חובתו, חרף האמור בהסכם הקיבוצי החל עליו או בחוזה העבודה האישי שנעשה איתו, במתן הודעה מוקדמת בפרק הזמן (הקצר יותר) הנקוב בחוק".

(וכן ראו ד"מ (ירושלים) 5624/04 טל נועם נ' אברהם מרדכי, טרם פורסם, ניתן ביום 26.12.04)."