בפרשת שמיני פוגשים אנו בברכתם של משה ואהרון את עם ישראל-
וכך התורה מתארת את המאורע:
"ויישא אהרון את ידו אל העם ויברכם ,.... ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם,וירא כבוד ה' אל- כל העם"
השאלות המתעוררות הן:
א] באיזו ברכה ברך אהרון את ישראל?
ב] באיזו ברכה ברכו אהרון ומשה- יחדיו את העם?
ב] מה מקור העוצמה של הברכה?
ד] היכן מצאנו דוגמאות לברכות במקרא?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י:הכוונה לברכת כוהנים:"יברכך ה' וישמרך.."
לפי הרמב"ן:"פרשת דבר אל אהרון ואל בניו לאמור: כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך.." - הפסוק מופיע בחומש במדבר והדבר נאמר בסמוך לסיום הקמת המשכן, לפיכך סמיכות הנושאים- "נשיאת כפיים" ו"הקמת המשכן" שבפרשת נשא מוכיחה את הקשר ביניהם, מכאן, שברכת אהרון בפרשת שמיני- היא הברכה המופיע בפרשת נשא[חומש במדבר]כלומר- ברכת כוהנים.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י : הברכה שברכו משה ואהרון יחדיו היא:
"ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידנו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו"[תהילים צ,י"ז]
מטרת ברכה זו הייתה : להשרות על עם ישראל את השכינה במעשה ידיהם מהסיבה :שבכל שמונת ימי המילואים שהעמיד משה את המשכן והיה גם מפרק אותו - לא שרתה בו השכינה, ובני ישראל היו מתביישים ומתלוננים בפני משה: משה בשביל מה טרחנו כל כך הרבה למען המשכן, הרי עשינו זאת כדי שיתכפר לנו- חטא העגל, לפיכך אמר להם :עליכם לבצע את מה שה' ציווה אתכם וכבוד ה' יראה לכם, אהרון חשוב ממני ועל ידי עבודת הקורבנות שבו יעסוק במשכן- תשרה השכינה עליכם ותדעו כי ה' בחר בו .
לפי פירוש אור החיים: היו צריכים משה ואהרון לברך יחדיו את עם ישראל:כי טובים השניים מן האחד, כמו כן יש כאן שתי מדרגות: כהונה ולוויה- שהם חסד וגבורה.
התשובה לשאלה ג]
מקור העוצמה של הברכה - באה מכוון הקב"ה ויש קשר בינה ובין ברכת הצדיק, כמו שנאמר:"צדיק גוזר והקב"ה מקיים"
פסוק זה מקורו בספר איוב:"ותיגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור"- הכוונה שבכל דור יש צדיקים שה' שומע לתפילתם.
כלומר כדי שהברכה תתקיים חייב להיות קשר בין המברך - שהוא אדם בעל מידות ובין הקב"ה .
ואכן אהרון ומשה היו מנהיגי העם , אישים בעלי שיעור קומה:
משה גדול הנביאים , הרמב"ם אומר :"שאין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור עשיר ועניו " ולהגדרה זו ראוי משה.
משה היה בעל מידות רוחניות גבוהות:בעל אמונה באלוקים, יושר, אמיץ לב- הוא הציל את האיש העברי מיד הנוגש המצרי והציל את בנות יתרו מיד הרועים.
שירת את עם ישראל בנאמנות ובמסירות נפש ,היה עומד לפני פרעה- מלך מצרים פעמים רבות כדי לשכנעו בהוצאת עם ישראל -ממצרים.אהרון אחיו היה לו לעזר בדיבור- לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון.
אהרון הראשון בכוהנים והאח הבכור של משה ומרים- כל הכוהנים הם צאצאיו, מעולם לא קינא במשה, חז"ל מציינים זאת בפירוש:"וראך ושמח ליבו" [שמות רבה, ג,י"ז]
במסכת אבות נאמר עליו:"הלל אומר: הווי מתלמידיו של אהרון אוהב
שלום ורודף שלום , אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"[אבות א, י"ב]
במלאכי[ב ה-ז]:"בשלום ובמישור הלך איתי"
לכן מיד בתום ברכתם של משה ואהרון- הכתוב מציין:"וירא כבוד ה' אל העם" [ויקרא ט, כ"ג]
התשובה לשאלה ד]
אנו מוצאים דוגמאות לברכות במקרא, הנה כמה מהן:
יעקב בפגישתו עם עשו, כאשר בא לקראתו עם צבא שלם אומר לו:"קח נא את ברכתי אשר הובאתי לך כי חנני אלוקים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח" [בראשית ל"ג, י"א]
כאן הברכה היא במשמעות מתנה.
יצחק מברך את עשו ויעקב- בניו.
יעקב מברך את נכדיו[ בראשית כ"ז],
יעקב מברך את בניו טרם מותו.
דוד מברך את העם:"ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם ה' צבאות" [שמואל-ב,ר,י"ח]
משה מברך את העם טרם מותו:"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני- ישראל לפני מותו.." [דברים ל"ג]
שלמה מברך את העם:"ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפילה והתחינה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו וכפיו פרושות השמים ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמור: ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל...."[מלכים-א ח, נ"ה- ס"ב]
לסכום, מתוך כל האמור לעיל לומדים אנו מה ערכה של הברכה.
יהי רצון והברכה תשרה על עם ישראל תמיד ובע"ה נצפה לגאולה קרובה במהרה, אמן ואמן.
משה ואהרון מנהיגים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
משה ואהרון מנהיגים
בכתר אחד משמשים
נבחרי אלוקים
ללא תככים.
ממעטים עצמם כלבנה
מאירים לישראל כחמה
נר תמיד נשמתם
אהבת העם נחלתם.
יברכום בנשיאת כפיים
כבוד ה' ירד משמים
יאיר פני המתברכים
בצל השכינה מסוככים.
הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
אהובה קליין- אומנית מציירת ציורי תנ"ך.
עוסקת בכתיבה מקראית- שירה ופרוזה.
מאיירת ספרים.
