סמכות הגבייה של רשות המסים - האם בלתי מוגבלת היא? 

עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל

לרשויות המדינה, כמו רשות המסים וביטוח לאומי, סמכות לגבות חובות המגיעים להם מן האזרחים. בין היתר, מתירה פקודת המסים (גבייה) לרשויות שונות להטיל עיקולים ואמצעי אכיפה שונים על חייבי מס, תוך מתן אזהרה בטרם ביצוע הליכי הגבייה.

שיטה חדשה ויצירתית לגביית חובות עמדה לאחרונה במבחן בית המשפט. המשטרה נהגה לעצור  לבדיקות שגרתיות אזרחים הגרים במזרח ירושלים. בבדיקות אלו נכחו לעתים נציגי רשות המסים או המוסד לביטוח לאומי. כאשר התברר בבדיקה כי האדם שנעצר חייב כספים לרשות המסים או למוסד לביטוח לאומי, גבתה ממנו המשטרה את החוב, ולעתים אף עיקלה את רכבו לאלתר. האם פעולה זו היא פעולה חוקית? עניין זה נדון לאחרונה בעתירה לבג"צ שהוגשה על ידי מספר אזרחים נגד רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל.

טענות הצדדים:

העותרים טענו כי ביצוע פעולות אלה שמדובר באפלייה שכן המחסומים מוצבים רק במזרח ירושלים, והדבר מטיל כתם על תושבי העיר. בנוסף, טענו העותרים כי שיטת פעולה כזו אינה מאפשרת לאדם שנעצר במחסום להגיש השגה על החוב, משום שהדבר תופס אותו בהפתעה בזמן שאינו מוכן לכך. כמו כן, טענו העותרים כי פעולה כזו פוגעת גם במעגל השני, הם האנשים שנאלצים להיתקע בפקקים בשל המחסומים. בסופו של דבר, טענו העותרים כי לרשויות המדינה סמכויות להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ, להיכנס, בתנאים מסוימים, לבתיהם של חייב מס, אך אין לרשויות המדינה סמכות לבצע מחסום פתע לגביית חוב שכזה.

המדינה טענה כי מחסומים משטרתיים אלה לא מוקדים לצורך גביית חובות כספיים, אלא לצורך ביצוע תפקידיה המסורתיים של המשטרה, לרבות מניעת פעילות חבלנית עוינת, תפיסת שוהים בלתי חוקיים ובדיקת כלי רכב, ורק אם כלי הרכב "נופל" באחד מן המבחנים הללו, ממשיכים ומבצעים לגביו בדיקה נוספת של רשות המסים וביטוח לאומי. בנוסף, טענה המדינה כי מחסומים כאלה קיימים במקומות נוספים מלבד מזרח ירושלים ולכן לא מדובר באפליה. המדינה טענה כי היא מעקלת כלי רכב הנתפסים במחסום רק בשל חוב לביטוח לאומי העולה על 5,000 ש"ח, וחוב מס העולה על 10,000 ש"ח.

לגבי טענת חוסר סמכות, טענה המדינה כי אם מוקנית לה סמכות לעקל רכוש של חייב בביתו הפרטי, מקל וחומר שמוקנית לה הזכות לעקל רכוש של חייב בשטח ציבורי, אגב המעבר במחסום.

פסק-הדין בעתירה:

בית המשפט ציין כי מתן אפשרות למדינה לעקל כלי רכב אגב בדיקה משטרתית בשל חוב מס או ביטוח לאומי, יכול לשרת את התכלית העומדת ביסוד סמכות הגבייה של המדינה, ויאפשר גבייה אפקטיבית יותר מחייבי וסרבני מס (או ביטוח לאומי).

מנגד, קבע בית המשפט כי לכל האדם הזכות לכבוד, וכאשר אדם מעוכב במחסום ונדרש ממנו תשלום המס, בשונה מדרישת תשלום בביתו הפרטי- נפגעת זכותו לכבוד ואף נפגעת זכותו לפרטיות. בית המשפט ציין כי יתכן והאדם לא שילם את המס בשל בורות, חוסר התמצאות, מאחר ולא קיבל אזהרה בכתב, מאחר ולא ידע על החוב, או שמדובר בטעות של המדינה.

במצב דברים זה, ציין בית המשפט, אפשרותו המעשית של אדם לסרב לשלם את החוב, לנסות ולטעון טענות מהותיות נגד החוב, או להיעזר באחרים לצורך תשלומו- קטנה בהרבה מאשר אם החוב נדרש ממנו במקום אחר, והדבר מהווה פגיעה אנושה גם בזכות הטיעון וההשגה.

בנוסף, קבע בית המשפט כי הליכי גבייה כאלה פוגעים בחופש התנועה של הנישום, באשר אם רכבו מעוקל, אין לו אמצעי תחבורה נוח אחר בהישג יד והוא ייאלץ לנסוע בדרכים אחרות תוך חריגה מלוח הזמנים שתכנן.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי אף שהחוק מקנה סמכויות גבייה למדינה, יש לפרש סמכויות אלה בצמצום ואין ליצור סמכויות חדשות יש מאין, אם הדבר אינו נכתב במפורש בלשון החוק. במקרה זה, מאחר והחוק (פקודת המסים גבייה) מאפשר גבייה בביתו של החייב, אין להסיק מכך בדבר סמכות גבייה במקום ציבורי, במחסום משטרתי.

(בג"צ 6824/07 ד"ר עאדל מנאע ואח' נ' הרשות המסים ואח', השופטים בייניש, מלצר ופוגלמן, פסק-דין מיום 20.12.10. ב"כ הצדדים- לעותרים – עו"ד טלי ניר ודן יקיר. לרשות המסים- עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה).