תביעות בנושא איחור באבחון 

איחור באבחון- מה המשמעויות?

תביעות בנושא "איחור באבחון" עוסקות במקרים בהם מחלתו של המטופל מתגלה באיחור (לעיתים אף באיחור רב) וכתוצאה מכך נפגמים סיכויי החלמתו של המטופל מהמחלה.

התביעות בנושא זה עוסקות במקרים בהם מחלה המקננת בגופו של החולה לא מאובחנת עד לשלב מאוחר בו נגרם נזק בלתי הפיך לגופו ויכולת הטיפול מוגבלת, מקרים בהם  לא התגלו במועד גידולים סרטניים וזאת עד אשר התפשטו בגופו של החולה וגרמו לנזקים חמורים וכן מקרים בהם לא מאובחנת במועד מפרצת במוחו של המטופל וזאת עד לשלב בו המפרצת  מדממת וכתוצאה מכך נגרם נזק מוחי, אשר הינו לעיתים בלתי הפיך.

הטענות המרכזיות בתביעות אלה עוסקות בכך שהיה על הרופא המטפל ליתן תשומת לב ראויה לתלונותיו של החולה ולהפנות אותו לבדיקות אשר היה בהן כדי לאבחן, במועד, את מחלתו. לדוגמה: מצוי במשרדי כיום מקרה בו בחור כבן 34 התלונן בפני רופא נוירולוג של קופ"ח על כאבי ראש וסחרחורות. הרופא התייחס בביטול לטענותיו אלה ואבחן שהוא סובל מ"עצבנות יתר" (...). מספר שנים מאוחר יותר פרכס התובע בשנתו ואיבד את הכרתו. בבדיקת CT שבוצעה לו בביה"ח התגלה כי במוחו קיימת מפרצת ענקית שדיממה. התובע עבר עד כה 8 צינתורים וכן 2 ניתוחי מוח מורכבים ביותר (אחד מהם בארה"ב) וכיום הוא סובל מפגיעה קוגנטיבית צמיתה ונכותו הינה בשיעור 100%.

רופא מומחה שבדק את המסמכים הרפואיים קבע בצורה חד משמעית כי במידה והרופא היה מתייחס כראוי לתלונותיו של התובע כבר במועד הראשון בו התלונן על כאבי ראש והיה שולח אותו לבדיקת CT ניתן היה לגלות את המפרצת במוחו בשלב בו היא הייתה קטנה בהרבה ועדיין לא דיממה. במצב זה הטיפול היה קל בהרבה והתובע לא היה נותר עם נזק כלשהו.

כאמור, תביעה זו מתנהלת כיום בביהמ"ש.

עד היום ניתנו מספר פסקי דין העוסקים בתחום זה ובהם נפסקו לתובעים פיצויים בסכומים גבוהים מאוד. במקרים אלה התובע מגיש תביעתו כנגד הרופא המטפל (בקופ"ח או במסגרת אחרת) וטענתו היא כי אילו היה הרופא מתייחס כראוי לטענותיו ושולח אותו לביצוע הבדיקות המתחייבות, ניתן היה לאבחן את המחלה/גידול/מפרצת בשלב התחלתי בו ניתן היה לתת לו טיפול מתאים ובכך היו נמנעים נזקיו.

דוגמאות לפסקי דין בנושא זה:

o       פסק דינו של ביהמ"ש העליון במסגרת ע"א 10302/05: באותו מקרה נקבע כי הרופאים שטיפלו בתובעת התרשלו בכך שבעוד שהתובעת סבלה מדימום לתוך חלל המוח עקב מפרצת מוחית, אבחנו הרואים מחלות חורף רגילות (...). סך הפיצו שנפסק לתובעת היה למעלה מ- 2 מיליון ש"ח.

o       פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בת.א. 7009/06: באותו  מקרה לא אובחנה במועד מחלת ריאות ממנה סבל התובע וזאת עד למועד מאוחר בו הייתה המחלה בשלבים מתקדמים וגרמה לנזק בלתי הפיך לריאותיו של התובע (נכות של 100%). ביהמ"ש העמיד את הפיצוי ע"ס כולל של למעלה מ- 4 מיליון ש"ח.

o       פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בת.א. 6410/04: נקבעה רשלנות הרופאים בכך שלא אבחנו במועד מלנומה סרטנית שהתפתחה בכף רגלה של המנוחה (התובעת). בסופו של דבר נפטרה המנוחה כתוצאה מהתפשטות גרורתית של המלנומה. ביהמ"ש בחן את נסיבות המקרה ופסק למנוחה סך של כ- 500,000 ש"ח.