פרשת צו מפרטת בפנינו את סוגי הקורבנות השונים, כגון:
קורבן עולה,מנחה,חטאת, אשם ושלמים.
קורבן שלמים- הוא קורבן הגנוזים בו כמה רעיונות מעניינים.
וכך התורה מתארת את קורבן השלמים בחלק מהפסוקים בפרשה:"וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה' אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מרובבת חלות בלולות בשמן..." [שמות ז,י"א-י"ג ]
השאלות המתבקשות מתוך עיון בפסוקים הן:
א] מהו קורבן שלמים , מדוע נקרא כך ובאילו נסיבות יש להקריבו ?
ב]אילו סוגי קורבנות שלמים- מוזכרים בכתובים?
ג] מה עתידו של קורבן זה באחרית הימים?
התשובה לשאלה א]
קורבן שלמים בדרך כלל מופיע כקורבן נדבה והוא מתחלק לשלושה חלקים:
1] האמורים- יוקרבו על גבי המזבח.
2] החזה והשוק- שייך לכוהנים.
3] יתרת הבשר יאכל על ידי הבעלים - הוא נאכל בכל מקום מקודש בירושלים ולא במקדש בלבד.
הטעם למשמעות שם הקורבן:לפי חז"ל במדרש ההלכה : תורת כוהנים:
א] ר' יהודה אומר :"כל המביא שלמים- מביא שלום לעולם"
ב]"דבר אחר: שלמים- שהכל שלום בהן, הדם והאמורין למזבח, החזה והשוק לכוהנים, העור והבשר לבעלים"- כלומר יש הרמוניה בן חלקי הקורבן- הרי חלק עולה למזבח וחלק לכוהנים וגם הבעלים נהנים מאכילתו. קורבן זה עושה שלום בין המזבח בין הכוהנים ובין בני ישראל.
ג]קורבן שלמים- מלשון תשלומים- משום שקורבן זה נחשב לקורבן נדבה- כלומר האדם התנדב בעצמו, או נדר להביאו והגיע הזמן שימלא את התחייבותו- וזאת על סמך המקור:"כי תידור נדר לה' אלוקיך לא תאחר לשלמו"
התשובה לשאלה ב]
במקרא מופעים כמה סוגים של קורבנות שלמים, הנה כמה דוגמאות לכך:
קורבן שלמי נדבה: קורבן זה מקריב אדם שנדר נדר:
"והרי עלי קורבן שלמים"
קורבן שלמי שמחה: סוג של קורבן שאדם מקריב באחד משלושת הרגלים - הוא ובני ביתו נהנים מאכילתו, יחד עם זאת אינו שוכח את העניים ומשתף -אותם בסעודה, שהרי כתוב:"ושמחת בחגך- אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך" [דברים ט"ז, י"ד]
חז"ל סוברים :כי אכילת שלמים מביעה שמחה כפי שכתוב:"וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוקיך" [דברים כ"זז]
קורבן שלמי תודה: על כך אומר רש":קורבן זה יביא אדם כהבעת תודה לקב"ה על שניצל על ידי- נס או ישועה -
כגון: יורדי ים, הולכי מדברות,אנשים שהשתחררו מבית האסורים וחולה שנתרפא ממחלתו- כל אלה צריכים להודות לה' על הצלחתם- כפי שכתוב בתהילים ק"ז :"יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם "ובפסוק נוסף נאמר:"ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה" [תהילים ק"ז,כ"א]
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי:"שער חיים" מי שלא חטא מימיו אפילו בשוגג כך שאינו זקוק להביא בכלל קורבנות,הרי עצם העניין שהגיע לדרגה כה גבוהה - עליו להודות לקב"ה שזכה לכך והצליח בסייעתא דשמיא להתרחק מפני החטא- לפיכך חייב להביא קורבן תודה.
לפי מדרש תנחומא: בעתיד לבוא כל הקורבנות בטלים , פרט לקורבן תודה אשר יישאר תמיד והוא הדין גם לגבי תפילת הודיה- שאינה בטלה וההוכחה לכך:"עוד ישמע במקום הזה[ביהודה וירושלים החרבות] קול ששון וקול שמחה..קול אומרים: הודו את ה' צבאות .. מביאים תודה בית ה' "
-[ירמיהו ל"ג, י- י"א]
"קול אומרים הודו את ה' צבאות"-זו הודיה לה', "מביאים תודה בית ה' "- כאן הכוונה לקורבן תודה.
חכמים אומרים :כי מקורבן שלמים לומדים אנו כמה גדול השלום- לפי שקורבן זה מופיע אחרון בסדרת הקורבנות כפי שכתוב:
"זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים"
• - [ויקרא ז,ל"ז] מסיבה זו תקנו חז"ל תפילות החותמות בשלום כגון:תפילת "שמונה עשרה"
• - חזקיהו אמר: שערך השלום חשוב מאד- לפי שבכל המצוות הכתוב בהן:"כי"
• - לדוגמא:"כי יקרא קן ציפור...."[דברים כ"ב,ו] כלומר אם אתה נתקל באפשרות לקיים את המצווה תקיים, אך אם אינך נתקל בה -אינך זקוק לקיימה.
אבל לגבי השלום נאמר: "בקש שלום ורדפהו"[תהילים ל"ד,ט"ו]
• - רבותינו אומרים: כי כאשר בע"ה יבוא המשיח- הוא יפתח בשלום- כמו שנאמר:"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום"
• - [ישעיהו נ"ב,ז]
יהי רצון שנזכה לבוא ימי הגאולה במהרה- בהם נרבה בהבאת קורבן תודה לה' ונמשיך בתפילות הודיה.
ועם ישראל יזכה לישב איש תחת גפנו ותאנתו ,לא ידע עוד צער ומכאוב. אמן ואמן.
סעודת קורבן שלמים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
השמש שוזרת קרניה בירושלים
מלאכים צחורים יורדים משמים
נושאים עימם מרבד שכינה
עוטפים הסועדים בגיל ורינה.
סעודת שלמים הוד והדר
שולחן מקודש נוי מהודר
מבעד החלונות נשקפים עצים
עליהם נוטפים זימרת טללים.
טועמי החיים מבשרי שלום
בן ישראל הכוהנים והמקום
פתיחת שערים לימים טובים
בבית המקדש יתקבצו המונים.
הערה: השיר בהשראת פרשת צו.
אהובה קליין - אומנית- מציירת ציורי תנ"ך.
עוסקת בכתיבה מקראית,פרוזה ומאיירת ספרים.
