תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק א' - מאמר 3
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק א' פסוק א' - מאמר 3 

מאת    [ 13/03/2011 ]
מילים במאמר: 777   [ נצפה 1303 פעמים ]

 
 
סיום: תע"ס - חלק א' פרק א' פסוק א'
כותב המאמר: שמואל קרמרמן

"ממלא כל מציאות" - איזו מציאות?
ניתן לתמוה לגבי הניסוח של "ממלא כל מציאות" מכיוון שבאור האינסוף אין גילוי של שום מציאות שהיא. אז למה הכוונה? התשובה היא שאין כל מציאות מכיוון שאין כל נמצא שיאפיין מציאות אלא יש המציאות של "האין" (א' בפתח). קרי המציאות של הנסתר, החבוי, הטמיר והנעלם שמתכסה כולו (מלשון כסות - כשם שלבוש מכסה את הגוף) באור-האינסוף.
בדרך ההשאלה ניתן לדמיין את אור-האינסוף אל "כוליות רוחנית" שאין בה "עודף" או "חוסר", "השלמה" או "ניגודים" ואין בו "הגברה" או "הפחתה". לא ניתן ליחס אליו דרגות שונות של "עוצמה" או "שפע". המשמעות של "אור פשוט" הינה במובן של אחידות, אחדות ושלמות, ללא כל דופי או חיסרון.
במקביל לשלמות, האחדות וחוסר מובחנות באור האינסוף בצורה של "אין" חבויים בו כל סוגי הבריאות הפוטנציאליות, בצורה של "יש", כשביניהן חבוי גם הפוטנציאל לבריאה "שלנו" ובו כל צירופי המציאות, הסיבות, התכליות וההשתלשלויות שבכל העולמות.
מכיוון שלא תיתכן שום מציאות בנוכחותו של אור האינסוף, מה שמצוי "שם" מתואר כהוויה של "אין" (האות אל"ף בפת"ח) או "המציאות של הבלתי נמצא". כלומר המציאות של חוסר-מציאות שמאפיינת את האחידות שבאור אינסוף ואת הלא- כלום שבה.
אם נקשה: כיצד ניתן לתאר אי מציאות באמצעות המושג מציאות? התשובה פשוטה - איננו יכולים להבין זאת בשכלנו הגשמי אלא אם נדמה את שלמות המציאות כמורכבת משני קצוות מנוגדים - "מציאות" מול "אי מציאות" ולכן מבחינתנו המציאות קדם-הבריאה היא מציאות של "לא היה ולא נברא" או "אין".
ואם כן, כיצד אפשר לתאר במילה "ממלא" את פועלו של אור האינסוף? את מה הוא ממלא? כדי להשיב על כך מוצע לקרוא את הפסוק שלא על דרך הגשמיות, באופן של מילוי נפח או מרחב, אלא בדרך של "מילוי רצונו של הבורא". במילים אחרות: "לפני הבריאה שרר אור האינסוף שממלא אחר כל רצונות הבורא, לברוא מציאות כפי שירצה בה". מכיוון שחוכמת הקבלה אינה מספר על סוגי בריאות אחרות, אפשר לשער, כי ייתכן והבריאה של העולמות היא הראשונית מבין בריאות אחרות שאיננו יודעים עליהן.

"החיסרון של החיסרון" באור העליון
האמונה היא, כי אור-האינסוף הינו בעל שלמות ומושלמות אינסופית ושום דבר אינה חסר בו, גם אם לא מתגלה ממנו ולא כלום. מכאן ניתן להבין כי באור האינסוף ואף אין שום "חיסרון" שהוא שיכול להעיד על פגם או ליקוי או העדר של משהו. אם כך, עולה השאלה: בני האדם שנבראו מאור האינסוף מלאים בחסרונות כמו גם כל הבריאה כולה, על העולם הגשמי והעולמות הרוחניים שבה. האם יתכן שבבריאה קיים משהו שלא היה קיים באור אינסוף? שהרי אם כך הדבר, אור האינסוף אינו כולל הכל, כי יש בו החיסרון של הדברים הרעים ועל כן אינו "שלם ומושלם" כפי שמלמדת חוכמת הקבלה. איך נסביר זאת?
ניתן להשיב על כך בדרך ההתחכמות "הפוך על הפוך" כי דווקא החיסרון היחידי, שאולי ניתן ליחס לגבי אור האינסוף, הוא "החיסרון של החיסרון". לכן, על מנת לבצע "תיקון" של ה-"חיסרון של החיסרון" יש לברוא תוספת שהיא "החיסרון" עצמו וזו אכן מתגלה בבריאה כולה.
עם זאת, ניתן להשיב על השאלה באופן יותר מעמיק. ראשית יש לברר, האם במושגים של שלמות או מושלמות הכוונה היא ל-"טוב ביותר האפשרי"? התשובה שלילית. מכיוון שאיננו יכולים להתעלם מהתגלות הרע מתוך אור האינסוף וקביעת תכלית הבריאה בצורך של "תיקון" וסילוק הרע מתוכה. כלומר, אם מצוי רע בתוך הטוב, לא ניתן לדבר, בהיבט הלוגי, על מושלמות במובן של "הטוב ביותר".
על מנת להבין את המושג מושלמות בהקשר של שלמות ניקח דוגמא גשמית: "צבע לבן". הלבן מוכר לנו כתערובת של צבעים המורכבת מכל צבעי הספקטרום. ומתואר גם כצבע חסר-צבע. ניתן לקבל צבע לבן דרך ערבוב שווה של שלושת צבעי היסוד אדום, ירוק, כחול. ערבוב לא שווה או חלקי של הצבעים נותן לנו את כל מגווני הצבע האפשריים בעולמנו. מכאן, שהצבע הלבן, בהיבט של גוונים הוא "שלם ומושלם" מכיוון שהוא מכיל בתוכו את הפוטנציאל לפירוק למרכיבי הצבעים הבסיסים שמהם יורכבו כל אינסוף מגווני הצבע שאנו מכירים, או לא מכירים, במהלך חיינו, כולל צבעים שאיננו יכולים לקלוט בחושינו.
מכאן נבין, כי הכוונה בייחוס שלמות ומושלמות אל אור האינסוף היא, שהכל מצוי בתוכו ואין דבר שיכול להתגלות בבריאה שלא היה מצוי וחבוי בו מקודם. פרוש הדבר הוא שגם המושג והגם ההופכי של המושג מצויים באור האינסוף, כמו למשל: עליון ותחתון, טוב ורע, צדיקות ורשעות, אמונה וכפירה,וכו'. המובחנות שבין "המושלמות" באור האינסוף, שהכל מצוי בה ללא חיסרון, לבין "אי-המושלמות" המכוונת שבבריאה, שלא הכל מצוי בה בדרך שרצה הבורא, הוא בעצם הווצרות "החיסרון" בבריאה, שבה מתגלים גוונים של רוע, ומכאן נוצרת תכלית שלשמה קיימת הבריאה - סילוק הרוע מתוך הטוב.
פרשנות אחרת מאפשרת מצב של "אי שלמות" מסוימת באור האינסוף וקושרת את "אי השלמות" הזו לכך שלפני הבריאה אין מי שיכיר בקיום האלוהות ואין מי שיקרא לו בשמותיו הרבים, כפי שמופיעים בתורה. על כן, התחוללות הבריאה באה להשלים את השלמות ולתקנה בכך שהנבראים יכירו, דרך קבלת התורה בהר סיני ודרך חקירת נפלאות הבריאה, בקיום הבורא ויתפללו אליו לקבל את הטוב.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב