קיימות דרגות שונות של שליטה בשפות. חלקנו דוברים מספר מילים בספרדית בזכות הטלנובלות שאנחנו צופים בהם, דוברי ערבית בזכות שיעורים שלמדנו בתקופת התיכון, ונדמה שהדבר תלוי במידה אנחנו משתמשים בשפה לצרכים יומיומיים. בכל הנוגע לעבודתו של הנוטריון על תרגום מסמכים או אישור נוטריון, תיקון חדש לחוק הנוטריונים בישראל מתייחס לכך שהנוטריון המנפק אישורי נוטריון אמור "לשלוט" בשפת היעד ושפת המקור שעבורה נערך תרגום מסמכים.
חוק הנוטריונים בישראל מסמיך נוטריונים להנפיק אישורי הצהרת מתרגם או הצהרה המאשרת את נכונות התרגום. ואולם, למרות הדרישה לשליטה של הנוטריונים בשפות הרלבנטיות, נדמה שמדובר במושג אמורפי - מי מחליט אם הנוטריון שולט בשפות הללו?
במובן הזה, חוק הנוטריונים עדיין לא ענה על שאלת השליטה בשפות, ולמעשה ההחלטה על השליטה נשארת אצל הנוטריון עצמו, ללא רגולטור שיפקח על יכולת ההתבטאות בכתב ובעל פה בשפות הרלבנטיות. לדוגמה, נוטריון אשר עלה ארצה לפני כעשר שנים מברית המועצות יוכל להעניק אישורי נוטריון או תרגום משפטי, גם אם מדובר במסמך מורכב שהנוטריון לא בקיא בתחום שלו.
גם אם איש המקצוע לא בקיא במלאכתם תרגום משפטי, תרגום מסמכים או אישורי נוטריון, הוא יוכל להיעזר באמצעים חיצוניים כגון מילון או מתורגמנים שונים. ואולם, עבודתו של איש המקצוע הזה דורשת גם להעניק אישור על נכונות התרגום, מלבד להצהרה המתורגמן - כיצד הנוטריון יוכל להעניק אישורי נוטריון על תרגום משפטי או תרגום מסמכים, ללא פיקוח על הרמה בה הוא דובר את השפה הרלבנטית?
לכן, בעת הפנייה אל נוטריון עבור תרגום משפטי, מומלץ לעשות בדיקה מעמיקה של איש המקצוע, ובמידת הצורך גם לוודא את רמת השליטה שלו בשפות הרלוונטיות. נסו להתייעץ עם חברים, לבדוק המלצות ברחבי האינטרנט, ובעיקר לשוחח באופן אישי עם הנוטריון.
