סיום הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות: הנחיות ללימוד הקבלה - מאמר 42
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

סיום הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות: הנחיות ללימוד הקבלה - מאמר 42 

מאת    [ 09/03/2011 ]
מילים במאמר: 756   [ נצפה 1260 פעמים ]

 
 
סיום הקדמת הרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - הנחיות ללימוד חוכמת הקבלה.
מחבר המאמר: שמואל קרמרמן

(קנה) מכיוון שלימוד חוכמת הקבלה הינו רוחני במהותו. הלומד מוזהר כבר, בתחילת תלמודו, באזהרה חמורה, כי המדובר בעניינים רוחניים שאין בם שום חומריות או גשמיות. על כן, האדם חייב שלא לבלבל בין דוגמאות גשמיות, שמסייעות לו בהבנת הדברים או הקשרים שבין נושאי הלימוד, לבין המהות הרוחנית עצמה ולא לטעות ולחשוב, כי הדוגמא הגשמית היא הדבר שמקביל בעולם הזה לעניין הרוחני שעליו מספרת חוכמת הקבלה, ככתוב בעשרת הדברות: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
הצורך בניסיון חיים, תבונה אישית והתנסות שמביאה לבגרות מחשבתית הביאו את חז"ל לקביעה, כי מי שרשאי ללמוד את חוכמת הקבלה חייב להיות מעל לגיל הארבעים, שכן סביר, כי בגיל זה האדם נעשה שקול באופיו, מתון בהתנהגותו, נושא באחראיות (לעצמו ולמשפחתו) וזהיר בקביעת דרכו. רצוי כי הלימוד ייעשה לא רק דרך הכתוב אלא גם בסיועו של רב שבקי בחוכמת הקבלה ויודע כיצד ללמד אותה (הערה: מוצע לפרש את המילה "רב" גם במובן של "מי שידו רבה ושכלו רב בחוכמת הקבלה").
(קנו) מכאן ואילך פונה הרב יהודה ליב הלוי אשלג זצ"ל (זכר צדיק לברכה) ישירות אל הקורא ואומר: לפיכך, כדי לעזור למי שרוצה ללמוד בכוחות עצמו את חוכמת הקבלה התחלתי בכתיבת שני ספרים שמסייעים ללימוד ספר "עץ החיים" שנכתב ע"י הרב חיים ויטאל זצ"ל, אחד מתלמידיו המובהקים של האר"י הקדוש מצפת. בספרים אלו ישנם הסברים ופירושים לגבי מושגים ומונחים שמופיעים בחוכמת הקבלה ושנועדו לעזור בהבנת התכנים ולמנוע מהלומד מליצור גשמיות סביב מושגים רוחניים.
ארבעת הכרכים הראשונים של פירוש "עץ החיים" זכו לפרסום רב בקרב הלומדים, אולם למרות הפנייה לשקוד וללמוד היטב את הפירושים, הסתבר, כי רוב הלומדים אינם מבינים את חשיבות הדבר "לשקוד על פירוש כל מלה ומלה המגיעה לפניהם, ולחזור עליה כמה פעמים, באופן שיספיק להם לזכרה היטב" ולא הבינו, כי הם עלולים להיכשל בלימוד מכיוון ש-"מתוך השכחה של איזו מלה היו מתבלבלים להם העניינים ההם, כי מתוך דקות הענין הרי חוסר פירוש של מלה אחת, די לטשטש להם הענין כולו".
בניסיון לתקן את המצב וכדי להקל על הלומדים, התחלתי לחבר את "פירוש מילות" אשר יציג את כל המושגים שמצויים בחוכמת הקבלה עם הפירושים של האר"י ז"ל ושל כל המקובלים הראשונים שהתייחסו לאותם המושגים. בנוסף: "ביארתי התמצית מכל אותם הפירושים, וערכתי הגדרה נאמנה בביאור המילה היא, באופן שיספיק למעיין להבינה". בעבודה זו הושלמו כאלף דפים שכוללים מושגים שמתחילים באותיות א', ב'. מהסיבה של חוסר מימון והוצאות רבות העבודה הופסקה "והשם יתברך יודע, אם הדבר יעלה לי עוד, כי ההוצאות מרובות ביותר, ומסייעים אין לי כעת".
(הערה: הספר "פירוש המילות" לא זכה להשלמתו במהלך חייו של הרב יהודה ליב הלוי אשלג. אולם כשלושים וחמש שנה לאחר פטירתו קובצו הארותיו והערותיו על ידי הרב אברהם ברנדווין ופורסמו בשני ספרים: הראשון - ספר "אור הבהיר" שהופיע לפני "תלמוד עשר הספירות" והמכיל מושגים שהופיעו ב-"ספר המילות" ובספרים אחרים. השני - ספר "אבן ספיר" שהופיע לאחר "תלמוד עשר הספירות" והעוסק בערכים שמופיעים בתלמוד עשר הספירות לפי סדר א"ב. מכיוון שהפירושים בשני הספרים מתומצתים מאד ומדויקים, הבנתם אינה קלה ודורשת ידע רב ורמת בקיאות גבוהה בתכנים).
עקב קשיי הלימוד של חוכמת הקבלה, בחר הרב אשלג בדרך שונה מזו שנקט בתחילה ומתוך הגישה, שאם נכונה האמירה "תפסת מרובה - לא תפסת" אזי נכונה גם האמירה ההפוכה "תפסת מועט - תפסת". ועל כן החל לעסוק בחיבור ספרו החשוב ביותר "תלמוד עשר הספירות" שמתייחס לתורת הקבלה, על פי "תפיסה הלוריאנית" שפיתח האר"י הקדוש (הרב רבינו יצחק לוריא אשכנזי) ומציג את עיקרי הדברים מהספר "עץ החיים" שכלול ב-"כתבי האר"י" שנערכו ונכתבו על ידי הרב חיים ויטאל לפי הרצאותיו הרבות, במשך שנתיים, של האר"י בצפת.
תלמוד עשר הספירות כולל בתוכו שישה עשר חלקים שעוסקים בעניינים שונים המקיפים את כל חוכמת הקבלה, בתוספת פרשנות מיוחדת ובהירה של הרב אשלג שמכונה בשם "פירוש הסולם". בכל חלק בתלמוד מופיעים מאמרים (פסוקים) נבחרים מתוך כתבי האר"י ומתחתם ישנו ביאור רחב הנקרא "אור פנימי" בסיומו של כל חלק מופיע באור מורחב נוסף הנקרא "הסתכלות פנימית" שמורכב מאוסף מאמרים קצרים אשר מציג ומפשט עניינים נוספים שדורשים הרחבה והבנה מעבר לפרשנות שמלווה של הפסוקים. לאחר מכן, מופיעים שני לוחות של שאלות ותשובות. הראשון מתייחס לעניינים שמוזכרים באותו החלק והשני מתייחס למושגים שמופיעים בפסוקים וצריכים הגדרה המותאמת להבנת הלומד באותו השלב. הלוחות מובאים כאמצעי הדרכתי - חדשני למדי בזמנו כדרך ללימוד הקבלה - ללומד ונועדו להציג בפניו שאלות הנובעות מהחומר הנלמד, לאפשר לו לענות עליהם ואחר כך לבחון, לפי תשובותיו, האם ענה נכונה. הרב אשלג מדגיש ה כי " עם כל זה יחזור על השאלות פעמים הרבה מאד, עד שיהיו כמו מונחים בקופסא, כי אז יצליח לזכור המילה בעת שיצטרך לה, או על כל פנים יזכור מקומה כדי לחפש אחריה, "וחפץ ה' בידו יצליח" ".

סיום ההקדמה של הרב אשלג
לתלמוד עשר הספירות עם פירוש הסולם
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב