הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 1
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הקדמה מהרב אשלג לתלמוד עשר הספירות - מאמר 1 

מאת    [ 01/03/2011 ]
מילים במאמר: 1044   [ נצפה 1496 פעמים ]

 
 
הקדמת הרב יהודה לייב אשלג לתלמוד עשר הספירות
מחבר המאמר: שמואל קרמרמן

קורא נכבד.
אסופת המאמרים שמובאים כאן נכתבו על ידי במטרה להציג את הקדמת הרב אשלג לתלמודו המפורסם באופן ברור יותר לאלו שאינם רגילים לקיצורים ולכתיבה מצומצמת ושאינם בקיאים בתורה, בתלמוד ובגמרא כפי שבאים כאן לידי ביטוי. אני מדגיש, כי המאמרים נכתבו ברוח הנאמנה להקדמת הרב אשלג אך באופן שמנסה להבהיר בפשטות את דבריו.
המאמרים שכאן אינם מהווים שכתוב מחדש של ההקדמה. הם עומדים בזכות עצמם כביאור רחב ומקיף המשקף את התכנים בהקדמת הרב אך מציג אותם בשפה העברית היותר מודרנית כיום.
חלוקת ההקדמה לסעיפים על ידי הרב אשלג נשמרה במקורה על ידי והתכנים שמופיעים בכל סעיף תואמים במדויק את המקור.
אני מקווה, כי אלו שירצו לקרוא את ההקדמה, בשלמותה או בחלקה, ויעיזו להתמודד עם הרעיונות שהובאו בה, אכן ימצאו בם עניין חדש ומבורך לענות בו.
שמואל קרמרמן

א) כבר בתחילת ההקדמה מודגש הצורך "לפוצץ חומת ברזל" במובן של הסרת מחסומים וסילוק ספיקות שחבויים בקרב אלו שמעוניינים ללמוד את חוכמת הקבלה, שמכבידים עליהם מאד ומונעים מהם לממש את רצונם. קיום "חומה" שכזו מעורר חשש כבד שמא מספר המעוניינים ללמוד את תורת הקבלה ילך ויתמעט עד עדי כך, שתורה זו תשתכח מעם ישראל.
מהשיחה עם אלו שמביעים רצון להכיר וללמוד את חוכמת הקבלה מסתבר, כי המחיצה שמפריעה ללימוד הקבלה בנויה על מספר טענות יסוד שהם מעלים לפני האחרים אך אינם מקבלים עליהן תשובה. על כן הם מהססים ומתלבטים בשאלה, האם בכלל שווה וכדאי להתחיל בלימוד תורת הקבלה. ואלו הן הטענות:
טענה ראשונה: מה הטעם בידיעה כמה מלאכים יש בשמיים או מה שמותיהם? האם לא ניתן ללמוד את התורה ולקיים את כל מצוותיה והלכותיה גם מבלי לדעת על דברים אלו שהם כל כך רחוקים מאתנו?
טענה שניה: חז"ל קבעו, מדורי דורות, כי לפני שמתחילים בלימוד תורת הנסתר יש ללמוד היטב תכנים אחרים כמו: התורה, משניות, פוסקים וכו'. האם משהו יכול לטעון בכנות, שהוא סיים ללמוד את כל מה שיש בתורה הגלויה וכי כל מה שעוד חסר לו כעת הינה דווקא תורת הנסתר?
טענה שלישית: האם כתוצאה מלימוד תורת הנסתר אין חשש, שהלומד עלול לסטות ממה שלמד עד כה או להחמיץ מצוות מסוימות עקב הבנה מחודשת או שונה של התורה, כפי שקרה לכמה מאלו שעברו ללמוד קבלה? לשם מה להסתכן בהתלבטויות שיכולות להתעורר מעצם הלימוד ואולי להוביל לאיבוד הדרך המקובלת בלימוד התורה ואופן קיום המצוות? בעצם, מי צריך את הצרה הזו?
טענה רביעית: אפילו אותם אלה שיש להם עניין בלימוד הקבלה מסכימים, כי הלימוד נועד בעיקר למי שנחשבים כנישאים מעם ושהציבור מעריך אותם כאישים רמי מעלה רוחנית גבוהה, כמו צדיקים או מקובלים אשר רואים אותם כקרובים יותר אל הקדוש ברוך הוא. על כן ייתכן, כי מי שראוי לעסוק בחוכמת הקבלה הינו כזה שמתאים מטבעו ומהשכלתו לעסוק בתורת הנסתר, ולא כל מי שמתעניין בנסתר רשאי לעשות רצונו ולפנות אל חוכמה זו, רק מפני שיש לו חשק לכך.
טענה חמישית: דעת רבים וגדולים היא שקובעת. הרבה מגדולי התורה מציעים ומורים לאלו שמתעניינים בלימוד הקבלה להרפות מכך ושלא לעסוק בתורה הנסתר. לדעתם, עדיף באופן ברור ונחרץ לעסוק בלימוד של דף גמרא במקום לפנות אל "כל העסק הזה" של לימוד הקבלה.
(ב) אל מול כל הטענות והשאלות החשובות הללו יש צורך להעמיד שאלה אחת מרכזית, שחוזרת ומוצגת על ידי כל אחד מאתנו מתוך הידיעה, שהחיים אינם נמשכים לעד וכי כולנו בני תמותה. זוהי שאלה שיש בה כדי לבטל את חשיבותן של כל הטענות הקודמות, והיא: "מהו הטעם בחיינו?". שהרי חיי האדם אינם ארוכים אך הם מלאי סבל, מכאובים וייסורים עד לבוא הקץ. מהי הסיבה לכך? מהו הטוב שבחיי הסבל? את מי משרת היסורים הללו? האם יש משהו מחכמי הדור שיעיז להעלות על דעתו ולטעון, שהסבל שמלווה את חיי האדם מהנה את מישהו? שאלות אלו מותירות טעם מריר אצל אלו ההוגים בכך, שכן, הסבל והתהייה על סיבותיו מוצאים את האדם תמיד כשהוא אינו מוכן, מטרידים מאד את שלוותו וגורמים לו לתחושות של השפלה וחוסר אונים, אלא אם הוא נסחף בזרם החיים ושקע בענייני השגרה עד כדי כך, שאפילו הפסיק לחשוב על מצבו העגום.
(ג) הכתוב בתורה "טעמו וראו כי טוב ה'" וכו' בא כדי לתת מענה לשאלה "מה הטעם לחיינו?". לפיכך, כל אלו אשר שוקדים על לימוד תורה וקיום מצוות מודעים יותר מתוך הניסיון ל-"טעם החיים" ויכולים להעיד, כי אכן כדברי חז"ל, שכוונת הבורא הינה לברוא עולמות כדי להיטיב עם הנבראים, הם זוכים לחוש את אותה הטבה, שיש בה שפע של עונג ושמחת חיים. לעומת זאת, אלו שאינם שוקדים על לימוד התורה וקיום המצוות אינם יכולים להבין או להרגיש למה שהתכוונו דברי חז"ל בדבריהם, כי כוונת הבורא הינה רק להיטיב. כדי בכל זאת שאלו יוכלו להבין במה המדובר, הם חייבים לנסות ולהתחיל לעסוק בתורה ולקיים מצוות. כלומר, לאדם יש זכות בחירה האם הוא רוצה ללכת בדרך הנכונה ולחוש מהו טעם החיים. כמו שכתוב בפסוק בפרשת ניצבים: "ראה, נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" וכו'. אותה זכות בחירה שניתנה לעם ישראל ולנבראים בזמן קבלת התורה בהר סיני. לפני כן, העולם היה מלא בנבראים רשעים שהולכים בדרך הרעה ושאין להם כל השפעה על גורלם, כפי שאמרו חז"ל: הרשעים בחייהם נקראים מתים (גם לפי ירמיהו הנביא רק החיים יהללו יה. ולמתים אין דרך לשבח או להלל ועל כן אינם יכולים לבחור בדרך כלשהי. זו כוונת חז"ל באומרם, כי היות והרשעים חסרי זכות בחירה הם משולים למתים). חייהם של הרשעים מלאי ייסורים ומכאובים, כי עונשם על היותם רשעים מגיע אליהם כבר בעולם הזה הם זוכים למעט מאד לרגעי נחת ועונג שנובעים במקורם מטעם החיים. לעומתם, אלו שדבקים בתורה ובקיום מצוות יודעים במה מדובר וזוכים לחיים האמיתיים במובן שהם "שמחים ומשמחים לבעליהן" וכמו שנאמר "ראו וטעמו כי טוב ה' ". לעניין זה התכוון הכתוב מקודם "ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת והטוב" כי אפשרות כזו לא ניתנה לעם ישראל מלפני מועד מתן תורה, וממשיך: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". ניתן לשאול מדוע כתוב כפול "ובחרת בחיים" ו-"תחיה"? התשובה היא, שבאמירה "ובחרת בחיים" הכוונה לסוג של חיים שיש בם לימוד תורה וקיום מצוות, כי אז חיים "באמת" ולא בסוג של חיים שאין בם תורה ומצוות שכן אלו אינם חיים ממש ומשולים למצב של מוות. מכיוון שהאדם אינו מסוגל להשפיע על גורלו הרע ולשנותו. ומה הקשר אל "לך ולזרעך"? התשובה היא, שחיים בלי תורה ומצוות אין בם הנאה לא רק לאדם עצמו אלא גם לצאצאיו שאינם זוכים בעצמם לשום הנאה וחייהם קשים אף ממוות. לעומת זאת, מי ששוקד על תורה ומצוות זוכה גם הוא וגם צאצאיו, בזכותו, להנאה בחייהם, כך שההטבה למי שבוחר בדרך הטוב הינה כפולה ומכופלת - גם מעצם החיים הטובים שלו וגם מהיותו הגורם לחיים טובים אצל צאצאיו.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב