מבוא - מאמר 16: הנהגת האינסוף מול הנהגת העולמות ותכלית הבריאה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מבוא - מאמר 16: הנהגת האינסוף מול הנהגת העולמות ותכלית הבריאה 

מאת    [ 01/03/2011 ]
מילים במאמר: 882   [ נצפה 1208 פעמים ]

 
 
"הנהגת האינסוף" מול "הנהגת העולמות" ותכלית הבריאה
המחבר: שמואל קרמרמן
המושג "הנהגה" הינו בעל משמעות מרכזית בחוכמת הקבלה ותופס מקום חשוב ביותר בכתביו של הרמח"ל - רבי חיים משה לוצאטו. הרמח"ל מגדיר את מטרת הלימוד של הקבלה באופן הבא:
"כל עניין חכמת הקבלה אינו אלא ביאור משפטו, יתברך שמו, סדר חוקות ההנהגה, איך שהקב"ה מסובב ומנהג את כל ענייני עולמו בחוכמה רבה" (שערי הרמח"ל עמ' מ"ה).
בירור "חוקי הנהגה" לפי הרמח"ל פירושו בירור ההנהגה כפי שמתבצעת דרך "עשר הספירות". לדבריו:
"...שכאשר אנו מדברים על חוקות ההנהגה - הנה עשר הספירות הם סוגי החוקים כולם, וזה פשוט, כיוון שכל ההנהגה נכללת גם בהם, ופרטי ההנהגה הם רבים, אם כן אלה הם עשר סוגים כוללים של פרטיה" (קלח פתחי חכמה, י"ז, עמ' נ').
בהסבר מהותן של הספירות והקשרן אל ההנהגה, כותב הרמח"ל:
"והרי כאן עשר מיני פעולות, הם נקראים עשר הספירות, תשעה להנהגה ואחת להשגחה... כתר, חכמה, בינה, חסד גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. - ט' של הנהגה, ואחת של השגחה - והיא מלכות. עשר הספירות האלה הן העומדות לצורך הנהגה וצריך שיהי ביניהן קשר ושייכות הראוי לפי פעולתן. ובאמת, שבע הם העומדים לצורך ההנהגה, דהיינו חג"ת, נה"י הם פעולות ההנהגה ומלכות - ההשגחה. וכח"ב הם מין אחר, כי הם מניעי ההנהגה לפי התנועות הצריכות" (קנאת ה' צבאות, עמ' פד)
מכאן, שיש להבין, בין ההנהגה שלפני ומעל לבריאת העולמות והיא "הנהגת האור אינסוף" לבין הנהגת העולמות שלאחר בריאת העולמות והיא "הנהגת הספירות".
בתור התחלה, יש לבדוק, מה ההבדל בין סוגי ההנהגות ומדוע ישנו מעבר מ-"הנהגת האור אינסוף" אל "הנהגת הספירות". ככלל יש לזכור, כי גם כך וגם כך סוגי ההנהגה מבטאים את רצונו של הבורא לקיים בבריאתו את המטרות שהיוו הסיבות להיווצרות הבריאה: להשפיע מחסדו ולהיטיב עם הנבראים כמו גם להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכינויו.
בתחילה, בטרם שנבראו העולמות, הגישה הנקוטה היא "הנהגת האינסוף" הנקראת גם "הנהגת השכר" או "הנהגת השפע" שמטרתה להעניק מכל הטוב והשפע הרוחני שמקורם בבורא לכל הנבראים ללא מידה, הגבלה, הבחנה או משורה. לכל הנבראים מגיע מלוא החופניים של טוב אלוהי, ואין לקפח מקומו של אף אחד מהנבראים, לגבי זכותו מעצם בריאתו, לקבל מיידית ובשפע את טובו הרוחני של הבורא. החסד האלוהי, הנדיבות ללא קץ והרצון הטוב להיטיב הם שקובעים את "הנתינה" ואין צורך מצד הנברא ברצון לקבל או בנכונות להעריך על הנתינה. "הנתינה" היא המרכז ולמעשי הנבראים אין חשיבות.
"כשעלה ברצונו הפשוט" והוחל בתהליך הצמצום ובריאת העולמות, התגלתה צורה רוחנית נוספת של הנהגה והיא "הנהגת העולמות" אשר מכונה גם "הנהגת העבודה" או "הנהגת הדין" או "הנהגת הספירות" מכיוון ש-"עשר הספירות" מייצגות את כוחות רוחניים שמפרטים לפרטי פרטים ומוציאים לפועל את רצון הבורא בבריאת עולמות שבהן יש לנבראים שותפות עמו ומטרה להגשימה.
"הנהגת העבודה" מבוססת אף היא על הרצון להיטיב עם הנבראים אך גם על הרצון שהנבראים ידעו את שמותיו, כינויו ופעולותיו של הבורא. את שתי המטרות ניתן למזג יחדיו בכך, שנוצרת התניה בין מעשי הנברא והנכונות אל "הקבלה" של השפע לבין רצון הבורא - "הנתינה".
כלומר, "הנתינה" קיימת בתנאי שקיים "הרצון לקבל". "הנתינה" עתידה להתגלות ככל שהנברא ישקיע יותר עבודה יותר על מנת ש-"הרצון לקבל" יעבור זיכוך רוחני אל מצב של "הרצון לקבל כדי להשפיע" במובן, שהנברא יגרום נחת רוח לבוראו בכך, שירצה "לקבל" וגם ירצה "להחזיר טובה" לבוראו באמצעות תפילה, קיום מצוות, לימוד התורה ואמירת דברי תודה כמו גם שבח וקילוסים לרוממות הבורא.
במילים אחרות, הנתינה בלא תנאי שמאפיינת את "הנהגת האינסוף" מפנה את מקומה אל הנתינה בתנאי שיוצאת לפועל באמצעות "הנהגת הספירות" ומבטאת את רצונו של הבורא להפוך את הנברא לשותף פעיל בכך שיתאמץ כדי לתקן את הבריאה מהרוע שמוטבע בה כמו גם את נשמתו כדי לקבל את הטוב.
עבודתו של הנברא באה לביטוי בכך, שעליו להוכיח במחשבותיו, כוונותיו דבריו, מעשיו, ובייחסו לסביבתו, כמו גם אל בוראו, כי הוא יודע להבחין בין טוב לרע ואכן בוחר בטוב קרי "הבחירה בחיים". "הנהגת העבודה" מתבססת על שיקול שיפוטי והשימוש בשכר ועונש כגמול על פועלו של הנברא בעולם הזה ובעולם הבא. הטוב האלוהי אינו ניתן בחסד ובחינם כי אם לפי דין (מגבלה, משורה). זאת בין השאר מהסיבה, שלא לגרום לנברא בושה, שמא יקבל שפע טוב ויחוש, שאין זה מגיע לו לקבל כלל ועיקר.
חשוב להבין, כי "הנהגת הספירות" הינה הנהגה של שפיטה והחמרה עם האדם. היא נוהגת בנבראים לפי הנחיית הבורא לתת מטובו אך משקללת את טוב הבורא והנכונות לנתינה מול האיכות המוסרית והרוחנית של הנברא ועוצמת "הרצון לקבל" כדי להשפיע" שקיימת בו.
ההנהגה מתחלקת בין מערכת הספירות באופן, ששלושת הספירות העליונות: כתר, חוכמה ובינה נושאות באחריות על "הנהגת השכר" בשל קרבתן אל עולם האינסוף ואילו ששת הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד נושאות באחריות על "הנהגת העבודה" ומשלבות בתוכן את ספירת המלכות התחתונה שמשקפת את "הנהגת ההשגחה" בכך שהיא שמקשרת בין הספירות שמעליה לבין העולם הזה, שרק בו ניתן להוציא לפועל באופן גשמי את "עבודת הבורא", משגיחה על הנהגת השכר והעונש בהקשר לפעולות הנבראים ופועלת להעברת תוצאות פעולותיהם בחזרה אל הספירות שמעליה.
מערכת המשפט, שמיישמת את עקרון השכר והעונש על הנברא, מייצגת את מערך יחסי הגומלין שבין הבורא לנבראים. זאת במובן, שלנבראים ניתנת זכות יסודית חשובה ביותר "הזכות לבחור" שמשפיעה על חייו של כל נברא בכל עת ובכל מקום. זו שמבוססת על התפיסה העילאית של האדם ויכולתו להבחין בין "הטוב" לבין "הרע". ולקבל החלטות, תוך לקיחת האחריות על עצמו, באיזו דרך ללכת. הבורא מציע את "דרך החיים" שהיא הבחירה בטוב בנימוק של "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". כלומר, בזכות המעשים הטובים לא רק הנברא עצמו עתיד להינות מטוב האל אלא גם בני משפחתו ואלו שיוולדו ממנו והגמול יהא בחלקו בעולם הזה ובשלמותו בעולם הבא.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב