התלמוד הירושלמי מפציע זוהרו
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

התלמוד הירושלמי מפציע זוהרו 

מאת    [ 28/02/2011 ]
מילים במאמר: 883   [ נצפה 2731 פעמים ]

 
 
התלמוד הוא עולם ומלואו, דברי חכמים מדהימים, מאלפים ומרתקים, שקלא וטריא, ויכוחים, שאילת שאלות , מחלוקות,  דור דור ודורשיו. כל תקופה וחכמיה, תנאים ואמוראים, מאות שנים של דיונים על כל תג ותג, יידע עולם אדיר בתחומי המדע השונים, במתמטיקה, ביולוגיה, פיסיקה, אסטרונומיה, אנטומיה פיסיולוגיה ומורפולוגיה. כמי שלומד את הדף יומי ועומד כמעט לסיים את כל הבבלי, כ- 2,700  דפי גמרא, הריני נפעם מעומקא דליבא על ההיקף, העומק והידע העצום של חז"ל בתלמוד הבבלי. מזה למעלה משנה שקהילתנו באלקנה החלה לומדת את ה"ירושלמי" מפי השופט  ר' אהרן גולדס, המלמדנו גמרא,  אותה לא למדנו כמעט מאז שחר ילדותנו.

 

ההקדמה ל"ירושלמי" "נאום המוציא לאור בקראטאשין", מתאר  בדרך נפלאה כיצד בבלי וירושלמי ממקור אחד יצאו ותאומים הם. מדגיש הוא חשיבות הירושלמי, "דווקא לו משפט הבכורה", כדבריו. אך לדאבוננו, רבים מגאוני בבל לא ידעו ולא הכירו  את ה"ירושלמי" , גם בעלי התוספות וכן הר"ן והרא"ש עסקו בו מעט. זכרו אבד מבני תורה ,כך קורה כשאין דורש ואין מבקש וכתבי היד נתמעטו.

מדהים לדעת כי למעלה מאלפיים פעם מופיעים רבי יוחנן וריש לקיש בבבלי, הם חכמי הדור, ירושלמים בדמם ומעולם לא היו בבבל. הדפוסים הראשונים לא הדפיסו כמעט את ה"ירושלמי". בעל ההקדמה  מתאר בלשונו הצחה והמרגשת: "על כן בראות החתום מטה כי תורת רבותינו חכמי התלמוד  ירושלמי באר מים חיים היא, ויאמר בן ציון דורש  אין לה,  אנוכי אדרשנה, מידי תבקשנה, ויקם וידפס בעזר ד' את כל הירושלמי בדיו שחור ונייר לבן …  ולמען היות הדבר שווה לכל נפש ולא יתייקר  השער, אמר עם הספר להניח הפרוש הישן של דפוס קראקא, ולבקש פני חכמים לעשות מראה מקומות והגהות לטובת הקורא."

 

החוקר התורני איש ההגות הרב שאול ליברמן מתאר אף הוא בהקדמה לספרו "הירושלמי כפשוטו" את הקשיים הגדולים מאוד בסידור וארגון החומר של הירושלמי". הוא הבין את הקושי המדהים שיש בפרוש האמיתי לדברי הירושלמי, וכן, שהדברים היסודיים ביותר טעונים ברור וליבון, על כן בחר הוא  להבהיר ולפרש פירוש  קצר ופשוט כדי שיחדור לתוך חוגי הלומדים ולהתקבל עליהם.

דברים אלה מזכירים היטב את הרמב"ם, הנשר הגדול, שכתב את משנה תורה- ברגע שהבחין כי אין לומדים בעם  ישראל, מחששו שמא תשכח תורה. 
 
 
 
 

במבוא לספרו מציין ליברמן את הקשיים ב"ירושלמי" ומתאר זאת כך: "ירושלים הרים סביב לה, הרים גבוהים ותלולים, מצוקי סלעים…הרבה סתום וחתום, אין נועל ואין פותח, מסתמכים על גדולים וחכמים שעל גביהם אנו עומדים ואת מימיהם אנו שותים…  עליהם אפשר לנו כיום לבנות את חומת ירושלים". לדעתנו- המפרשים את הירושלמי התקשו בהבנת המציאות של הימים ההם, לא עמדו כהוגן על סגנונו ולשונו המיוחד של ה"ירושלמי", לא הבחינו, כי משנת ה"ירושלמי" אחרת לפעמים מגרסת הבבלי. היו שיבושים בספרי רבותינו הראשונים שהיקשו על ההבנה. לעיתים לאותם מילים היה מובן אחר ממה שאנו רגילים בו. כן מצוין כי ידיעת הארמית שדברו  בגליל אינה מספיקה לבדה כדי לדעת את פירוש כל המילים והצורות ב"ירושלמי". היה שינוי בלשון ובסגנון, היו מושגים שהוזכרו רק ב"ירושלמי" ובמסכתות מסוימות לא ככלל, קורה לעיתים רחוקות שמופיעים ב"ירושלמי" ביטויים ומילים שלא מן הגליל. למרות זאת אל לנו למחוק אותם. הכל מחייב זהירות גדולה, קורה שיש ביטויים המופיעים "רק" פעם אחת ב"ירושלמי", יתכן שסופרי הדרום השתמשו במילים שונות מהגליליים ושניהם צודקים. לעיתים קיימים חילופי אותיות בתיבה, צריך ללמוד את משנת ה"ירושלמי" על פי גירסת הירושלמי  -  כי היא נובעת מתוך סוגיית הירושלמי עצמה.

המפרשים האחרונים לא השתמשו בירושלמי לא מפני רשלנות או זילזול אלא מפני שהירושלמי לא היה ידוע  בתקופתם. כיום, נתגלו  כמה כתבי  יד ירושלמי, עובדה צורתו האמיתית של הירושלמי. לעיתים המגיה מחק מה שלא הבין, פעמים הוסיף ובכך שיבש את כל הענין, לפעמים מחק מילים ומשפטים והשלים אחרים תחתם, היו תיקוני מילים בודדות, או אותיות, כמובן שתיקנו טעויות דפוס. כך לדוגמא מעיר לנו הרמב"ן בפירושו לתורה בראשית ל' פסוק  כ', "ונהגו אביר באויר בוו", שאינם מקפידים בכך בהוצאות שלנו אין זה מצוי כלל, לפעמים הוחלפה נ' במ', אדם - אדן, רשות הרבים - רשות הרבין, בהוצאות הספרים שלנו כמעט אין מוצאים שיבושים אלה.

ב"ירושלמי" כתבו תמיד "תלמד חכם" במקום "תלמיד חכם". למרות כל התיקונים והסידורים האחרונים קיימים לנו "ירושלמים"  מרשימים ביותר, המהדורה של יחיאל בר לב, עם  פירוש "ידיד נפש" -  מעניינת ומסודרת היטב, נוחה ללימוד ולשינון.

לומדי השיעור ה"ירושלמי" בבית מדרשנו "אחווה  ורעות", באלקנה, רכשו ברובם מהדורה זו והמה נהנים מאד ללמוד ירושלמי. אנו חשים כי זו תחילתה של דרך, פריצה וזינוק למקום אחר. רבים מלומדי ה"ירושלמי" בקהילתנו,  חשים גאווה ותחושת שליחות. אנו, שרגילים היינו במשך שנים רבות ללמוד תלמוד בבלי עם רש"י ותוספות הר"ן והרא"ש לומדים גמרא בארמית קשה קצת יותר ועם מפרשים כ"ידיד נפש", "פני משה", "מראה פנים" ו"פירוש מבעל ספר חרדים".

היש הבדלים ביחסיהם החברתיים של הירושלמים והבבלים באופי הויכוחים, בשפה הארמית? - ברור לנו שרבים היו נוטשים את ישיבות בבל, מבלים ימי לימוד רבים בישיבות ישראל ושבים לבבל עם האוצר הרוחני. שם, בבבל, פרקו חכמתם ולימודם שרכשו בישראל. כך זכו הבבלים להנות  ולהתבשם מלימוד הגמרא שבישראל וכך הגיעו דיונים, מחלוקות והלכות של רבי יוחנן ותלמידיו לבבל. הבבלי ציטט דיונים וסוגיות שנלמדו בישראל וכן זכה לעריכה כדבעי ולהרבה מזל, לעומת התלמוד הירושלמי. הירושלמי נחתם לפני הבבלי אך לא זכה. מפרשים רבים מגדולי ישראל למדו ופרשו מתוך הבבלי בכל מאות השנים ולא עשו כן בירושלמי.  רבים מהם כאמור לא הכירו את הירושלמי.

אנו בדורנו  זכינו "לירושלמי" ערוך ומסודר, על כן חדורים אנו בלהט, במוטיבציה ובתחושה נפלאה של התחדשות בקביעת עיתים ללימוד הירושלמי, ללמוד וללמד.

יהי רצון שיזכנו הקב"ה להמשיך, להתמיד ללמוד ולחדש כל הזמן את התלמוד הירושלמי באותה עוצמה חדוה וגיל שאנו משקיעים בלימוד הבבלי. 
 

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב