את הבעיה שלך!
מאת: סיון סניור, מורה ליוגה ולפילאטיס ומטפלת ברפואה אינטגרטיבית
למה אני כזאת רחפנית?
למה אני חולמת כל הזמן?
איפה הראש שלי היה?
למה אני כזה לחוץ?
למה אני כל-כך מעוך?
איך אני יכול ללכת ככה לדבר איתה?
אין לי נתונים מספריים וחבל מאוד, אבל נראה לי שנשים יורדות על עצמן הרבה יותר מאשר גברים.
אולי זה המחזור שלנו?
עצם זה שאנחנו משתנות כל-כך במהלך חודש אחד, יכול להסביר את השינוי במצבי הרוח, בדימוי העצמי, בהרגשה הכללית, באנרגיה ומה לא.
גבר תזכור: במקום לא-יציבות, אפשר לקרוא לנו "מעגליות". או "תהליכיות" J
אז לכל מי שחושבת שאיך היא יכולה להכיר מישהו אם היא כל-כך כל מיני דברים,
וזה תקף גם עליכם, הגברים, רציתי להזכיר ש:
אף-אחד לא עוזב אותי בגלל מגרעותיי, אפילו אם הוא אומר לי ככה.
הסיבה היחידה בגללה נפרדים, היא חוסר בחיבור.
אף-אחד לא הולך ממני בגלל המיותר שבי.
אם אני עצלנית,
ישנונית,
תוקפנית,
חסרת-סבלנות או אימפולסיבית.
כל אלו שייכים למיותר ולא למהות.
המהות: שלמה ומושלמת.
המיותר: יכול לעזוב בכל רגע!
ולראייה: כשכבר כן מסתדרים בשניים, בני הזוג שלנו יצחקו מהתכונות הללו, שכל-כך מפריעות לנו.
מי שחושבת שהיא עלולה לאבד מישהו בגלל משהו – רק עושה לעצמה להרגיש רע.
אז למה זה קורה?
בגלל שגם לנפש יש כוח-כבידה.
וכוח הכבידה הזה, אומר, שכשאני עייפה-רעבה-כועסת, יש לי סיכוי טוב לראות את המיותר, כאילו הוא הכול. לעומת מה שהוא באמת:
רק חלק קטן ממני.
אז החוכמה היא פשוט לנשום עמוק באותם הרגעים שהמיותר מגיע לביקור ולא לתת לו כוח. לא להמשיך לחגוג את הסשן הזה, של ירידה עצמית.
ואם את לידו – לא צריך לשתף! מה זה כאן, פייסבוק?
כשאת מרגישה רע, וזה ממש לא משנה ממה.
כל עוד זה לא מהמציאות, כלומר: שום דבר ממשי לא קרה, תשתקי. תתאפקי.
בן הזוג שלנו לא עובד בשירות תמיכה לאזרחיות מוטרפות.
כמובן שאני לא מבקשת ממך לא לדבר לעולם או לא לשתף ברגשות שלך כלפי מה שקורה ביניכם.
אם נאמר משהו שפגע בך – תסבירי.
אם התנהגו אלייך בצורה שהיא לא לעניין בעיניך – תגידי!
אבל כל עוד זה עוד קריז חולף, מצב-רוח-עגמומי-בלי-סיבה, תזכרי שזה שלך.
זה יכול להיות בכל יום שלא חרבנת כמו שצריך, כשאת עומדת לקבל או כשראית משהו ברשת שעשה לך פיכסה ונבהלת.
הגישה הכללית היא: תהיי טובה לעצמך.
או כמו שאורנה (המורה שלי ללימודי ימימה) אומרת:
כרגע היחידה שעושה לך רע, זו את!
מוקדש באהבה לכל אישה וגבר
שהזדהו עם הנכתב.
ואם אתם גרים איפהשהוא בישראל,
תלכו ללימודי ימימה – זה יסדר לכם ת'ראש 1-2-3 :)
סיון סניור,
שמשתדלת לאהוב את עצמה בכל רגע,
גם כשהיא מפשלת.
* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.
סיון סניור, מורה ליוגה ולפילאטיס ומטפלת ברפואה אינטגרטיבית
