מוחמד ובודהה- השוואה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מוחמד ובודהה- השוואה 

מאת    [ 25/02/2011 ]
מילים במאמר: 1049   [ נצפה 2926 פעמים ]

 
 

בשנת 563 לפני הספירה נולד סידהרטה גואטמה שידוע כיום בתור "הבודהה", מייסד הדת הבודהיסטית(1). כ-1100 שנים אח"כ, נולד מוחמד אבן עבדאללה, מייסד הדת האיסלאמית(2).

שני אישים אלו הם מייסדי דתות, שניהם גדלו במקומות שונים: האחד במזרח הרחוק, והאחר במזרח התיכון, ובזמנים שונים: המאה השישית לפנה"ס לעומת המאה השישית לספירה. הדתות שהם ייסדו, איסלאם ובודהיזם, הן דתות שונות, שהיו להן הרבה חיכוכים בעולם המודרני. נבחן את ההבדלים בדתות אלו לפי איך שהם משתקפים בחיי מייסדיהן.

נקודת ההשוואה הראשונה תהיה בתחילת ההתגלות. לפי סירת אבן השאם, מוחמד התחיל לשמוע את קולו של שליח אלוהים, גבריאל, קורא אליו, ואחר כך התבודד חודש ימים על הר. בתקופה הזאת אלוהים מגלה למוחמד פסוקים מהספר השמיימי (שיהיו אחר-כך הקוראן) שאותם הוא זוכר בעל פה. לאחר מכן גבריאל מוסר לו שהוא שליח אלוהים. מוחמד מקבל את תפקיד הנבואה(3).

סיפורו של בודהה נראה מעט שונה. בודהה (שנולד כנסיך) שוטט ביערות לחפש משמעות. הוא ניסה ללמוד מאנשים חכמים ונזירים סגפנים, אך זה לא סיפק אותו. הוא החליט לשבת תחת עץ במדיטציה עמוקה עד שתבוא אליו ההתגלות. אחרי מספר ימים של מדיטציה עמוקה, בודהה קיבל הארה והבין את הדברים "כפי שהם באמת" והוא נהיה הבודהה (האיש המוער). הוא הבין את גלגולי חייו השונים, את המוות והתחייה מחדש של כל היצורים החיים, ואת ארבע האמיתות הנאצלות על הסבל בעולם וכיצד להתגבר עליו, שהפכו בהמשך ליסודות הבודהיזם(4).

ההבדל המרכזי שבולט כבר בהסתכלות ראשונית היא שמוחמד קיבל את הנבואה באופן פסיבי מידי מלאך אלוהים, בעוד שבודהה חיפש באופן אקטיבי את ההארה ואת האמת. זאת מכיוון שהאיסלאם היא דת התגלותית, משמע שהיא מבוססת על התגלות אלוהים לנביא מוחמד, בעוד שבודהיזם היא דת יותר פילוסופית שלא מושתתת על התגלות של האל (או על אלוהות בכלל).

עם זאת, ישנו דמיון בתהליך ההתגלות של מוחמד ושל בודהה. שניהם התבודדו מהחברה (מוחמד על ראש הר ובודהה תחת עץ) ובילו זמן רב (מספר ימים אצל בודהה וחודש אצל מוחמד) בפעילות רוחנית (בודהה במדיטציה ומוחמד בקבלת פסוקי הקוראן) וקיבלו את הבסיס לדתם (הקוראן וארבע האמיתות הנאצלות). ניתן לומר שתהליך זה של התבודדות ו"לידה מחדש" רוחנית הוא נפוץ בהרבה מדתות העולם כי הוא עוקב אחרי תהליך בסיס של שינוי ולידה-מחדש. נקודת דמיון נוספת היא שגם בודהה וגם מוחמד קיבלו את ההתגלות בשלב יחסית מאוחר של חייהם (בסביבות גיל 40).

נקודת השוואה שנייה היא בהמרות הראשונות שערכו בודהה ומוחמד. המומרים הראשונים לאיסלאם היו אשתו של מוחמד, חדיג'ה, שאותה מוחמד המיר בסוף תקופת התגלותו, ועלי בן דודו וזיד שהיו שני נערים שמוחמד אימץ לביתו(5). המומרים הראשונים של בודהה היו שני סוחרים שעברו באקראי ליד איפה שישב. אל הופיע לפניהם ואמר להם שיש איש חכם שעליהם לכבד בהמשך הדרך. הם פגשו את בודהה, הביאו לו אוכל, ולמדו ממנו את תורתו. הם היו הראשונים שקיבלו את תורתו של בודהה. אחר כך, בודהה חיפש להעביר את הבשורה, והוא הלך לעיר ומצא חמישה מתלמידיו הקודמים, שהיו סגפנים. הוא הרצה להם את תורתו והם נהיו המומרים הראשונים(6).

ההבדל העיקרי כאן הוא שהמומרים הראשונים של בודהה "הומרו" בטעות, בעוד שהמומרים הראשונים של מוחמד היו בני ביתו הקרובים. עם זאת, גם בודהה המיר את מכריו הקודמים, שהרי המומרים בפועל הראשונים היו תלמידיו לשעבר, שעליהם היייתה לו השפעה כבר מקודם, בדומה למוחמד, שהמיר את בני משפחתו ואנשים שעליהם הייתה לו השפעה מראש- אשתו ושני נערים שלקח לביתו וגידל. בנוסף לכך, שני הסוחרים קיבלו התגלות מאל שאמר להם ללכת לפגוש את בודהה, בעוד שהאל באיסלאם לא התגלה לאך אחד פרט למוחמד. זוהי נקודת שוני משמעותית ומבטאת תפיסות שונות של אלוהות: המונותאיסטית ההתגלותית שבה יש רק אנשים נבחרים שאליהם יכול האל להתגלות והם בלבד ה"נביאים", לעומת הפוליתאיזם שבו אלים יכולים להתגלות למי שהם רוצים, ובבבודהיזם הפילוסופי הם משמשים ככלי להעברת תורתו של הבודהה.

נקודת השוואה אחרונה היא במותם של שני הנביאים. מוחמד מת בשנת 632 לספירה (בגיל 63) אחרי מחלה ממושכת. מוחמד נשא נאום שבו הוא מבקש מהערבים להשאר מאוחדים ולא להלחם אחד בשני, ואמר שהוא הולך לעבור ממלכת האדם למללכת אלוהים. את ימיו האחרונים בילה בתפילות ובחברת אשתו עאישה. הוא נפטר מספר שעות אחרי תפילה(7).

בודהה מת בשנת 483 לפני הספירה. בגיל 80 בודהה התחיל להרגיש את זקנתו, ונהיה חולה. הוא יצא למסע עם תלמידיו, והתיישב ליד נהר. הוא אמר לתלמידיו שהוא הולך להגיע לנירוונה (הארה מוחלטת). במילותיו האחרונות הוא ביקש מתלמידיו לא להצטער על מותו ולמצוא את החופש (להגיע לנירוונה) בעצמם, מכיוון שכל הברואים הם בני-חלוף. לאחר מכן בודהה התחיל לעשות מדיטציה עד שהגיע לאקסטזה, ואז יצא ממצבו המדיטטיבי והגיע לנירוונה, משאיר את גופו הפיזי מאחור (משמע, מת)(8).

שני הנביאים חלו לפני מותם, ושניהם גססו זמן רב לפני שמתו, דבר שאיפשר להם לשאת מילים אחרונות. עם זאת, שניהם הדגישו שהם לא בדיוק "מתים", אלא פשוט עוברים למצב טוב יותר (ממלכת אלוהים במקרה של מוחמד ונירוונה במקרה של בודהה). עובדה זאת חשובה כי היא מדגישה את הנצחיות שלהם. נביאים לא יכולים "למות" במובן הפשטני של המילה, אלא הם פשוט עוברים לממלכה אחרת של תודעה או לעולם הבא.

שני הנביאים מוקפים בקרוביהם (אשתו של מוחמד ותלמידיו של בודהה) לפני מותם, פרט חשוב מהבחינה ההסטורית מכיוון שכך יש עדים (או עדים לכאורה) של מותם ושל מילותיהם האחרונות, שנושאות חשיבות רבה.

תוכן דרשותיהן האחרונות של הנביאים חשוב מאוד. מוחמד מדבר אל עמו, ומבקש שיהיו מאוחדים, ובודהה אל תלמידיו, ומבקש שלא יתאבלו על מותו. נושא הדרשה של מוחמד הוא לאומי בעוד שדרשתו של בודהה היא אישית. דבר זה בא ללמד אותנו על הבדל חשוב בין שתי הדתות: לדת האיסלאמית יש דגש גדול מאוד על חשיבות הקולקטיב ועל הלאומיות הערבית הקשורה בדת האיסלאם, דבר שלא קיים בבודהיזם. בבודהיזם הדגש הוא יותר על מסעו של היחיד, וניתן לראות זאת בכך שבודהה מבקש מתלמידיו שימשיכו את מסעם לנירוונה. האיסלאם, לפיכך, היא דת יותר קולקטיבית, בעוד שהבודהיזם היא דת יותר אינדיבידואלית.

מהשוואה זאת אנחנו לומדים על טבען של שתי דתות אלו. למרות המרחק העצום בזמן בין בודהה למוחמד, עדיין יש קווים משותפים ביניהם (שיש שיאמרו שהם אוניברסליים לכל הדתות), כגון ההתבודדות וקבלת הנבואה, המרת הקרובים, והדרשה האחרונה לפני המוות ממחלה.

בנוסף לכך, ההשוואה הזאת מראה מאפיינים מרכזיים הכל אחת מדתות אלו לעומת השנייה. האיסלאם מתואר כדת יותר קולקטיבית, ששמה יותר דגש על מבנה של המשפחה והעם הערבי, והיא בעלת מבנה התגלותי מונותאיסטי. הבודהיזם, לעומת זאת, שם דגש על ההתפתחות של היחיד בדרכו אל נירוונה, ועל הצורך לחפש באופן אקטיבי את ההארה, שיכולה להגיע לכל אחד, בניגוד לאיסלאם שבו רק הנביא מקבל התגלות.

ניתן לראות שבחייהם של מייסדי הדת, כמו בדוגמא שלפנינו, ניתן לראות הרבה מהמאפיינים הייחודיים של כל דת, וגם את המאפיינים האוניברסליים והמוטיבים החוזרים של כל הדתות.

 

ביבליוגרפיה

(1)http://www.accesstoinsight.org/history.html

(2)http://muslim-canada.org/chronol.htm

(3)י.י ריבלין (2007), חיי מוחמד, הוצאת מצפה תל אביב ע"מ 79-82

(4)http://souledout.org/wesak/storybuddha.html

(5)חיי מוחמד ע"מ 83-86

(6)http://www.sacred-texts.com/bud/lob/

(7)http://www.cyberistan.org/islamic/death.html

(8)http://souledout.org/wesak/storybuddha.html


דורון מוסנזון, סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולחינוך באוניברסיטה העברית. ליצירת קשר- doro500@walla.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב