גזעי זה קול? 

לכל אוהבי הכלבים באשר הם שלום רב, אתם לא רואים אותי כעת, אבל בעת כתיבת מאמר זה אני כורע על הברכיים, משלב ידיים בתחינה ומבקש מכם בכל לשון של בקשה: " אל תקנו כלבים גזעיים..." ובכדי שלא לחטוף מבול של חרפות וגידופים מכל עבר חשוב כמובן שאבהיר את עמדתי התמוהה הזו לכאורה. שלא תהיינה אי הבנות. יש אנשים נפלאים במדינת ישראל המגדלים כלבים גזעיים, מכל מין וזן, משקיעים בזה את מרצם והונם, ומפיקים הנאה רבה מתחביב זה שלעיתים יש גם פרנסה כלשהיא בצידו. אלה האנשים שחברים באגודות של מגדלים, עוקבים אחר כל מה שקורה בהי"ל (ההתאחדות הישראלית לכלבנות), משתתפים בתערוכות כלבים בארץ ובעולם, ובאופן כללי רואים בגידול כלב גזעי משאת נפש. בפני אנשים כאלה אני מסיר את הכובע, אם היה לי... אבל אנשים אלה הם מיעוט. אני מתכוון לכל אותם אלפים של ישראלים טובים אך בעלי ידיעה מועטת ביותר בענייני כלבים, הרוכשים במיטב כספם כלב גזעי, רק בגלל גחמה רגעית, או בגלל שלכולם יש, או שזה מתאים לחלום הנובו רישי הישראלי של וילה+ ג'יפ + כלב. וכדי שהדברים יהיו עוד יותר ברורים. אני כותב לאחר שני עשורים של עיסוק בפרקטיקה וטרינרית, ולפחות ארבע עשורים של גידול כלבים, למעשה הקדשתי את חיי לאותם בעלי חיים שעירים על ארבע , שאני כל כך אוהב, ולכן התחינה שלי אליכם נובעת מאהבת אמת לכלבים ולכל מה שקשור אליהם. מעולם, בכל ימי חיי, לא גידלתי ולא רכשתי כלב גזעי. כל הכלבים שהיו לי , ננטשו אצלי במרפאה מסיבות שונות, או שאימצתי מה"רחוב" או מעמותות. כתבתי עליהם לא פעם בעבר במאמריי השונים, ולא כאן המקום לכתוב עליהם שוב. כיום אני מגדל את לאטה, כלבת קוקר ספניאל מעורבת, נטולת ייחוס, שננטשה במרפאתי בהיותה גורה עוללית, והיא כמובן הכלבה המקסימה ביותר בעולם... אין יום שבו אני לא נתקל בסיפור שכזה במרפאה. אנשים רוכשים במיטב כספם, באלפי שקלים, "כלב גזעי בלי תעודות..." חברים יקרים, זו רמאות לשמה!!! אין כזה דבר כלב גזעי בלי תעודות. או שהכלב גזעי עם תעודות יוחסין רשמיות, מוכרות ע"י ההי"ל, וניתן לעקוב אחרי ההורים משני הצדדים לפחות עשרה דורות אחורה, או שהכלב לא גזעי. שלא יעבדו עליכם. ממש כמו שאין "חצי הריון". אז גם אין "חצי גזעי", או "גזעי בלי תעודות". מתפתח במחוזותינו לאחרונה שוק משגשג של מאות מיליוני שקלים בספסור בגורים לכאורה גזעיים. מצד אחד אנשים תמימים משלמים הון תועפות על כלב "גזעי", ולפעמים גורים אלה מוברחים מחו"ל , כשבאותו זמן הכלביות "מתפוצצות" מעודף כלבים נטושים המשוועים לבית חם, ובלית ברירה מרביתם עוברים לעולם שכולו טוב עם "הרדמת חסד". ולמען הסר ספק, אם בא לכם כלב, אנא, אני שוב מתחננן בפניכם, אמצו כלב מעמותה!!! תקצר היריעה מלספר את כל הסיפורים הביזאריים הקשורים לנושא. אתאר לכם בקצרה רק שלושה מקרים מייצגים מהשבועיים האחרונים. במקרה הראשון, הגיעו אליי למרפאה בחור נרגש עם אימו ועם כלב זאב צעיר בקצה הרצועה. מסתבר שהבחור סיים לאחרונה מסלול מתיש ביחידה מובחרת בצבא, ואימא שלו קנתה לו במתנה, כלב זאב גזעי ממגדל כלבים בשמונת אלפים שקל!, זה היה חלום חייו מהגדול של הבחור הצעיר. בבדיקה מהירה הסתבר לי שלכלב יש אשך טמיר. כלומר אחד האשכים נמצא בבטן ולא בשק האשכים. כל מי שקצת מבין בכלבים יודע שכלב כזה פסול להרבעה. מישהו כאן רימה במתכוון את האנשים התמימים הללו. זוג אחר, צעירים מאורסים, הבחור קנה לחברתו גור יורקשייר טרייר,כמובן, גזעי בלי תעודות, עם כל החיסונים, בארבעת אלפים שקל..., מסתבר שהגור מעולם לא חוסן, ויש לו בעיית מנשך קשה, לסת תחתונה בולטת, שתהווה מטרד רפואי במשך כל חייו. גם פרוותו מדובללת להחריד והוא לעולם לא ייראה כמו שיורקשייר טרייר צריך להיראות... במקרה שלישי, מישהו שילם על גור פודל גזעי חמשת אלפים שקל, בבדיקה מהירה הסתבר שזה לא פודל ולא נעליים, סתם כלב נחמד מהרחוב... אני סבור כי במדינה דמוקרטית כל אחד יכול להוציא את כספו כרצונו, ואם מישהו עושה שטויות זה עניינו האישי. אולם לנו , אנשי המקצוע, יש חובה מוסרית וערכית למנוע באמצעות הסברה מעשים נבזיים שכאלה. בתוך עמי אני יושב ואני יודע כי כל עניין גזעי הכלבים נתון לגחמות של אופנות מתחלפות. ייתכן ויש לזה קשר הדוק עם עולם הסרטים והקולנוע. בילדותי הרחוקה הוקרן הסרט "לאסי שובי הביתה" ואז "כולם" קנו כלבי קולי. אחר כך הגיעה סדרת הסרטים בסגנון "הדוברמנים הנועזים" או "דובי דובי דוברמן" שלימד אותנו על חוקי התנועה, ואז שוב נדמה היה ש "כולם" קנו דוברמנים. היום כמעט ולא רואים כלבים כאלה בציבוריות הישראלית. אח"כ כולם קנו "דלמטים" בעקבות סרטו של דיסני "101 כלבים דלמטים", ובמקביל קנו גם סן ברנרדים אחרי שצפו ב "בטהובן" בקולנוע. הטרנדים האחרונים, לפי גלים בהתאמה, לפני כמה שנים כולם קנו "פאגים" אח"כ קנו "קווליר קינג צ'ארלס", וכעת השם החם ביותר בשוק אלה כלבי "ג'ק ראסל"... אלה כלבים יפים ומוכשרים, אלא שצריך לדעת כי ככל שהכלב יותר גזעי, כך, בהתאמה יש לו יותר בעיות רפואיות. לאנשי מקצוע זה מובן וברור. כלבים שעברו השבחה גנטית במשך מאות ואלפי שנים, למעשה חיזקו אצלם תכונות גופניות ונפשיות מסוימות על חשבון תכונות אחרות. הכלב ה"טבעי" המקורי הוא למעשה זאב. כלב גזעי הינו הדגשה של תכונות זאביות מסוימות על חשבון דיכוי תכונות זאביות אחרות. מכאן מתברר שככל שהכלב יותר "טהור גזע" כך יש לו בעיות רפואיות אופייניות נלוות. מי שמגדל כלבים גזעיים כתחביב, מודע לפגמים אלו ולוקח אותם בחשבון כאשר הוא מגדל גזע מסוים. אולם לרוב הציבור אין מושג ירוק בעניינים אלה, ומשעה והם רוכשים כלב גזעי מסוים, התסכול הוא עצום ונורא כשמתגלות הבעיות הפיזיולוגיות השונות, ומכאן הדרך לנטישת הכלב לאנחות, היא קצרה, כואבת ומתסכלת. ובכלל, עקרונית, כיום רוב גזעי הכלבים לא משמשים למטרה הראשונית עבורה הם פותחו. מי מכם יצא לאחרונה לצייד עם הכלב שלו? הרי אם מישהו רוצה שניצל, הוא יורד לסופרמרקט הקרוב, הוא לא לוקח רובה ציד ויוצא לצוד חוגלות עם כלבת הווימרנר הכסופה שלו... כמה מכם הקוראים משתמשים בכלב לרעות בקר או כבשים? וכמה מכם רותמים את כלביהם למזחלות שלג? מאות שנים של השבחה גנטית למטרות מאד ספציפיות , הפכו את מרבית גזעי הכלבים לייחודיים מאד. אולם כיום, בעידן האינטרנט , המחשוב והמכוניות המהירות אין לנו צורך כמעט בכלבי עבודה, ומרבית הכלבים משמשים לנו ככלבי שעשוע גרידא. בעבר, כלבים פותחו למגוון צרכים. יש ביניהם כלבי ציד אקטיביים, כלבי ציד פאסיביים, כלבים מצביעים (פוינטרים), כלבים "מביאים" (רטריברים), כלבי רועים, כלבי מלחמה (דנים ענקיים, רוטווילר), כלבי חקלאות (טריירים , TERRA = אדמה בלטינית), מעט מהגזעים פותחו מלכתחילה ככלבי שעשועים, וכתחליף לילדים אנושיים, (פקינז, פאג ודומיהם) יש גזעים שממש לא מתאימים למגורים בישראל החמה, לא צריך להיות גאון גדול בכדי להבין שכלבי קוטב כגון הסמוייד או המלאמוט מותאמים מבחינת הפרווה לחיות בתנאי קור קיצוניים, והחמסינים הישראליים מציקים להם קשות. גם כלב כגון סאן ברנרד פותח במנזר ע"ש הקדוש ברנרד בשוויץ, והוא מיועד להציל ולגרור אנשים פצועים שאיבדו את דרכם בשלג העמוק שבהרי שוויצריה. מתי מישהו השתמש בכלב כזה בישראל בכדי להציל מישהו בשלג? היא הנותנת, חשוב מאד לברר היטב איזה כלב אתם רוכשים , האם הוא מתאים לכם, למשפחה שלכם, לצרכים שלכם, והאם הוא בכלל מתאים לחיות באקלים הייחודי שלנו? מי שלוקח על עצמו לגדל כלב, צריך לדעת שזו התחייבות של חמש עשרה עד עשרים שנה לפחות. כלב זה לא רהיט. זה לא משהו שמחליפים אם הצבע לא מתאים לספות או לשטיח בסלון. רוב האנשים קונים גורים, אלה מטבעם מקסימים, אולם בהתבגרם, פג הקסם, וקורה רבות שאנשים נוטשים כלבים שכבר סר חינם, ועול הגידול שלהם מכביד. ניתן היום למצוא בכלביות כלבים גזעיים למהדרין, הננטשים שם עם התעודות הרשמיות קשורות לארגז או לקולר... ובכן מה ההמלצות שלי? אני מטיף ומלמד שנים רבות את תלמידיי ולקוחותיי כי לגדל כלב זו זכות גדולה. חשוב מאד לבדוק ולברר היטב עם אנשי מקצוע, כגון רופאים וטרינרים, מאלפי כלבים, מגדלים מורשים, ספרי כלבים ואחרים, האם בכלל מתאים לנו לגדל כלב, ואם כן אז איזה סוג וגזע. יש לברר היטב מהן העלויות הכלכליות של אחזקת כלב וגידולו. יש לקחת בחשבון כי לגדל כלב בבית עולה כאלף שקלים בחודש פלוס מינוס. לתחשיב הכנסתי את עלויות רכישת הכלב, אחזקתו, הטיפולים הוטרינריים השונים, אגרות ומיסים, ציוד נילווה, אילוף, ניתוחי עיקור וסירוס ושונות. לא כל אחד יכול לעמוד במעמסה כלכלית כזו לאורך זמן. בטח לא בימים טרופים אלה של חוסר ביטחון כלכלי. במידה ורכשתם כלב בכל זאת, אל תשלמו מייד את כל הסכום. תעשו מעין "זיכרון דברים" עם המוכר. קחו בחשבון מחלות על רקע גנטי כגון "היפ דיספלאזיה" , הגורמת לפגיעה חמורה במפרק האגן בהרבה כלבים גזעיים , כמו גם חלק ממחלות הגורים, כגון "פרוו", הגורם לשלשול דמי חריף, זמן הדגירה שלה מספר שבועות. אם הגור חלה תוך שבועיים מרכישתו, הוא כבר הגיע אליכם חולה... תוודאו עם המוכר שהוא מאפשר לכם לקחת את הגור לבדיקה ווטרינרית מקיפה, לפני שאתם משלמים ממיטב כספכם. לצערנו אין בארץ תרבות נאותה של מסחר הוגן, ובתחום זה של כלבנות יש מעט מקצוענים והרבה שרלטנים, ובד"כ כסף שניתן לא יוחזר לעולם, גם אם יסתבר שהגור המסכן כלל אינו גזעי, או שהוא חולה קשות. לסיכום- אם אתם רציניים, והחלטתם בעיניים פקוחות לגדל כלב גזעי כחובבים או מקצוענים, תעשו את כל המאמצים ללמוד את הנושא לעומקו ממש כאילו הייתם מחליטים לפתוח עסק חדש. אולם אם אתם שייכים לקבוצה השנייה, הגדולה יותר, של עמך ישראל, שפשוט רוצה כלב נחמד בבית שיהיה חלק מן המשפחה, גשו בבקשה לעמותה הקרובה למקום מגוריכם , ואמצו משם כלב אסיר תודה. גם תעשו מצווה, וגם תזכו בחבר נאמן לעשרים השנים הבאות. אמן.