אח יקר, מה עשית בשבוע האחרון?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אח יקר, מה עשית בשבוע האחרון? 

מאת    [ 31/07/2007 ]
מילים במאמר: 1166   [ נצפה 2696 פעמים ]

 
 
אח יקר, מה עשית בשבוע האחרון? / מאת דניאל בלס


- אח יקר, מה עשית בשבוע האחרון?

בילית קצת?
ראית איזה סרט טוב? הלכת עם חברים לאיזה פאב חדש?
אולי אפילו זכית לאיזו מסיבת ריקודים עד עלות השחר?

התעוררת לעוד בוקר שגרתי, הולך שוב לאותה מסגרת לימודים/צבא/עבודה,
ואולי אפילו מצאת גם כמה שעות פנויות ביום ל"שעשועים" המוכרים.

כן... אך מה הלאה?

האם הבחנת בכך שהחיים מתעתעים בך?
האם שמת לב שחייך "קופצים" משבת לשבת, מבילוי לבילוי,
ולא נותר מהם זכר...?

הרגעים חולפים והופכים לשעות, השעות לימים,
הימים לחודשים, והחודשים - לשנים. ומה הלאה?

רק הבט, ראה כיצד גופך גדל מהר כל כך, כמה גבהת,
האם שיערות שיבה כבר נפלו בראשך?

החיים חולפים במהירות,
רק מצמצת וכבר חלפו עוד עשר שנים מחייך!

לך ושאל את הזקנים והמבוגרים שהיו פעם בדיוק כמוך,
כולם יאמרו לך שהם מרגישים שרק אתמול הם היו ילדים,
שהם לא מאמינים כיצד הזמן חלף מהר כל כך.

גם אתה בודאי הבחנת בכך, כיצד השנים חולפות כהרף עין,
אתה עבד של הזמן ועבד של החיים החולפים מול פניך. והזמן משחק בך.

אנשים אומרים "הזמן חולף" והזמן אומר "אנשים חולפים".

רק עניין של זמן... אז על מה כל המאמץ?

אם תעצור לרגע את שטף החיים הזורם,
תבחין בכך שהחיים הם לא יותר מצל חולף, לא יותר מחלום...


- הזמן טס...

אתה קורא טקסט זה ובעוד שניה אחת כבר לילה, ואתה שוכח שקראת דברים אלה,
ועוד שניה אחת ויש לך משפחה ונכדים,
ועוד שניה אחת ואתה כבר זקן, וגוסס, ותחת האדמה הקרה.

הגוף שלך, הידים שלך, העינים בעזרתן אתה קורא דברים אלה -
עתידים להקבר תחת האדמה ולהתפורר, כאילו מעולם לא נולדת.
זהו עתידך, עתיד גופך, ואותו עתיד צפוי למשפחתך, חבריך, ילדיך ונכדיך.

אל תנסה להשלות את עצמך, לומר - לי זה לא יקרה...


- האם אתה זוכר את עצמך נולד?

האם אתה זוכר את היום שבו נולדת?
בודאי שאתה לא זוכר, גם ילדך לא יזכור.

אחרי הכל, אם הייתי נולד בבת-אחת כאדם חושב, היית מנהל את חייך אחרת,
היית שואל את עצמך - "מהו העולם הזה? מאין הגעתי? להיכן אני הולך?
ואחר כך: "מדוע מתים? ועבור מה אני חי?"

אך לא הפכת ליצור חושב תוך יום אחד, אלא גדלת,
ומאז ועד היום אתה זורם בחייך, זורם בשטף החיים הבלתי פוסק,
ממשיך הלאה מנקודה בלתי קיימת, בלי רגע לחשוב את השאלות הבסיסיות ביותר...

חייך זורמים וחולפים מול עיניך, ואתה מהופנט בתוך הסרט שלתוכו נולדת,
צופה בחיים שלך מן הצד.

בשביל מה לדעתך המציאו את הטלויזיה, הפאבים, מופעי הבידור והבילויים השונים?
הרי אנשי הבידור המציאו אותם כדי לנסות לשכוח מהחיים, כדי להעביר את הזמן בחיים וירטואליים, לשכוח מהאמת ומהאחרית.

האם גם אתה כבר שכחת?

שים לב כיצד כשתינוק נולד לאויר העולם, הוא נולד בידיים קפוצות כאגרופים,
התינוק אוחז בחוזקה בכל דבר המגיע לידיו, את כל העולם הוא רוצה לתפוס.

גם כאשר גודל הוא לילד, מתרגל הוא לומר את המילה "שלי" -
"המשחק שלי", "אבא שלי" - הכל שלו.

אך כשהאדם נפטר מן העולם, הוא תמיד מת בידיים פתוחות לרווחה,
זאת כדי להראות לנו במותו-
"את כל העולם רציתי לתפוס - אך יצאתי מן העולם בידיים ריקות"


- אכול כפי יכולתך (לפני בוא אחריתך)...

אנשים רבים מנסים לברוח מן המציאות הקשה,
חלקם אפילו משקרים לעצמם שכדאי להם לחיות כדי לעשות דברים חשובים,
כאילו הם יזכרו לנצח במעשיהם, ועל כן חייהם אינם חסרי משמעות.

האם באמת כדאי לחיות עבור שינוי פני המדינה והעולם?
...שמא זאת הדרך בה יזכרו אותנו בדורות הבאים?

כיהודים, נענה על השאלה בשאלה:
האם אתה יודע מי היה הנשיא השלוש-עשרה של ארצות הברית?
לא? כנראה שאתה לא יודע. מסתבר שגם אמריקאי ממוצע לא יודע.

מה שאומר שגם אם תתאמץ כל חייך,
ואפילו אם תהיה נשיא ארצות הברית - אף אחד לא יזכור אותך בעתיד.

וגם לו היית זוכר את שמו,
האם בשביל "שם" מעורפל היה כדאי לו לחיות?

האם נותר משהו מהאישיות של אדם וממאמציו בעולם?
האם משהו אמיתי נשאר מאפלטון או סוקרטס, האם הם באמת חיים בכתביהם?

כל מה שנותר מאותם אישים הוא עוד "השקפה" בעולם ובקושי "סיפור חיים",
עוד חומר כתוב ומצולם, בהם יעיינו אנשים העתידים למות ולהעלם בדיוק באותה הדרך.

קרוב לודאי ששום דבר לא נותר מסב-סבך, פרט לארוגת קבר ומצבה סדוקה.
אם תתאמץ, יתכן שתשאר ממך גם תמונה בצבע, עליה איזה נכד רחוק אולי גם יטרח להביט...

אתה תשכח כמו אינספור האנשים שהיו לפניך ועשו בדיוק את מה שאתה עושה היום.

מכאן מסתבר ש...
אין טעם לחיות עבור כסא וכבוד מדומה.
אין טעם לחיות עבור משפחה וילדים.
ואין טעם לחיות עבור הנאות חולפות.


- החברה מכתיבה, אך האם זאת באמת משמעות החיים?

אנשים שהעבירו את כל חייהם בחיפוש אחר הנאות מתחלפות היו קיימים בכל תרבות ובכל זמן,
היוונים והרומאים התמחו בכך, ועד היום אנו שומעים על מיליונרים המחפשים דרכים חדשות לרענן את שגרת חייהם החולפים מול עיניהם בחטף.

האם כדאי לחיות עבור כסף, עבור מניות יקרות או דירה נאה?
האם כסף יכול לקנות לנו בית חם?
האם כסף יכול להשיג לנו אושר ומשפחה נאה?
וכמה באמת האדם נהנה בחייו?

הפרעונים נקברו עם זהב רב, אך בשונה מבסרטים,
הם מעולם לא קמו כדי לדרוש אותו לאחר מותם...

האם משמעות החיים היא להנות ולכייף כמה שרק ניתן?

אמנם זה מה שהחברה מכתיבה לנו...
אך האם יש בכך הגיון? להנות ממה שהגוף מכתיב לך?
לציית למאווי הגוף המשתנים כרובוט חסר תקנה?

הסתכל וחשוב:
פעם היית ילד, פעם כל מה שעניין אותך הוא משחקים וצעצועים,
היום מה שמעניין בחורים זו תאוות בשרים, כסף או פרסום.
מסתבר שאתה לא יותר מעבד של הגוף והחברה הסובבת אותך.

האדם הממוצע מכור להנאות החיים כמסומם המכור לסמים.
וכמו אצל המסוממים, "הנאות החיים" לא יחזיקו מעמד לנצח...

האם אדם מבוגר יודע להנות מהדברים מהם נהנה בחור צעיר?
האם בחור צעיר יודע להנות מהדברים מהם נהנה ילד?
האם אדם מסוגל להנות כפי שנהנה כלב?

אחרי הכל, אם משמעות החיים נמדדת על פי ההנאה שבהם,
אז חיינו אינם שוים יותר מחייו של כלב משוטט.

אפילו כדור קטן מסוגל להלהיב את הכלב, אך להבדיל -
כמה מאמץ דרוש כדי להלהיב ולשמח בן אדם ממוצע...

האם אינך חושב שהכלב של נשיא ארצות הברית נהנה יותר ממך?
ולמעשה - אפילו כלב ממוצע יודע להנות מהחיים יותר ממך.

האם זה אומר שחייו של כלב שוים יותר מחייו של בן אדם?
ודאי שלא. כי האדם הוא יצור חושב, הוא לא רק מרגיש,
האדם גם חושב ומתכנן את העתיד.

ובכן, מה העתיד צופן עבורך?

חשוב, אחי, מה ביקשת מחייך? עבור מה אתה חי? לשם מה אתה חי?
לאן אתה מתקדם בחייך, לאיזו מטרה, ובאיזה עתיד חשקה נפשך?


* * *

- אז מהי הסיבה?

אז לשם מה אנחנו חיים?
עבור מה הגענו לעולם?

מספיק להביט על החיים כדי לדעת את התשובה לכך -
מעולם לא נולדנו כדי להנות מן החיים או להנציח אותם!

נולדנו עבור משהו נעלה הרבה יותר,
חיים ללא סוף, וחיים ללא גוף,
חיים שכולם נצח ואושר ואמת זכה.

אמרו חז"ל: "העולם הזה דומה לפרוזדור,
הכן עצמך כדי שתכנס לטרקלין",
ורק מי שטרח להכין סעודתו לפני ערב שבת - יזכה לאכול בשבת.

ואכן זה כך, אנו בעולם הזה לזמן קצוב,
ונבראנו כאן כדי לנצל את הזמן הזה במצוות ובמעשים טובים.

יש מי שיגיע לעולם הבא בידים ריקות, יש מי שיגיע בידים מטונפות,
ויש מי שהכין עצמו לעולם הבא על ידי שקיים את התורה הקדושה -
והגיע לעולם הבא בידים מלאות אבני פז ויהלומים נוצצים.

שלך באהבה,
דניאל בלס.
בחיפושי אחר האמת, שוחחתי ונפגשתי עם עשרות אנשים בעלי אמונות ודתות שונות, החל מאתאיסטים ודאיסטים, ועד נוצרים, משיחיים, בודהיסטים וראלים... תמיד הבנתי שיש משהו בחיים הללו, הרבה יותר מהנגלה לעין.
התחלתי להיפגש עם פרופסורים מכל תחום מדעי רלוונטי (ביולוגיה, זאולוגיה, פיסיקה וכימיה), וסיכמתי את השיחות. תוך מספר שנים הגעתי לאמת, על פיה אני חי עד עצם היום הזה, ופתחתי אתר אינטרנט עם מאמרים פי עטי, בו יכולים אנשים נוספים ללמוד מההשגות שהשגתי על החיים. אתר האמת (www.HaEmet.net).
לפגישות, שיחות או כל דבר אחר ניתן ליצור עימי קשר באימייל (haemet@haemet.net).

שלכם, דניאל בלס.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב