אני מחפשת אביר לדרקון שלי? 

אני מחפשת אביר לדרקון שלי?

פעם לא ידעתי כי הצעד הבא בחיי הוא  ממש מול עיניי, מחכה שאקח אותו בשתי ידיים, כאילו היה איזה קוביית שוקולד טעימה, סטייק עסיסי או סוכרייה.

לגלות לכם סוד, כולנו במרחק צעד אחד, כל כך קרובים עד כי אין לנו אלא לתהות , מדוע לא פסענו אותו כבר מזמן. זה הרי יושב ומחכה ממש מולנו. רק לנו- זה מה שאנחנו באמת רוצים. זה לא כי אנחנו לא יכולים. זה ישב מולי. ישב וישב...

אני זוכרת, שבילדותי הייתי יושבת עם חברתי הטובה, ענת, ובונה בניינים וירטואליים מממתקים, בדימיון. היינו יושבות על ספסל ברחוב, שם יצרנו לעצמנו עולם שלם של פנטזיה. בנינו בניינים בכל גובה, בכל צורה, בשלל צבעים- משה ספדי היה גאה בהם. ולמה אני חוזרת אחורה בזמן? כי שם לא היו דרקונים.  

שם יכולנו להכל. יכולנו ליומיום ויכולנו לדימיון. לא היה מה ומי שיעצרו אותנו.

כשהתחלתי להקים את החברה שלי, גיליתי שדימיון לא מספיק. גיליתי שיש דרקונים בעולם שצריך לגבור עליהם. במקום לחפש את האביר שבי, ניסיתי למצוא אביר שיהרוג את הדרקון בשבילי.

התחולל בתוכי קרב אדיר. הרגשתי התנגדות לצאת מאיזור הנוחות שלי. למה לי? אני בסדר, ממש הכל נפלא. מה פתאום אבירים עכשיו ?! חוצפה. מה פתאום לעזוב את אזור הנוחות שלי ולצאת לקרב. להרוג דרקון?

ואז התעוררו התירוצים. מכירים את התירוצים האלה? אלה שלא נותנים לנו להתקדם מטר. תירוצים, תירוצים. איזה קרב עכשיו, למה לי לשנות, מה פתאום מלחמות ביומיום שלי. כן, אנחנו גאים לעיתים בתירוצים של עצמנו. הצלחנו לגבור על עצמנו. ראשנו מלא ב"לא" עד שכבר אי אפשר לראות את הכן.

ואז, כמו באגדות, האביר שלי התייצב אותה יכולת מופלאה הטמונה בנו לרצות יותר ולממש את עצמנו. האביר שלי התייצב למשימה, אתם בטח יודעים מי קרא לו.

פתאום ה"כן" היה ברור לי. אין יותר לא יכולה. נכון, שהכתיבה שלי כאן היא מעט ציורית אבל רק אנו אחראיים לצייר את החיים שלנו. תבחרו אתם במה ואיך. אבירים תמיד גוברים על דרקונים. אבירים תמיד עושים את הבלתי יאומן את הבלתי אפשרי. כולנו גדלנו על אותם אגדות. זה לא סתם. יש פה מסר ענקי בשבילנו, האגדות הן לעיתים המראות של החיים, הן אנלוגיות למציאות האישית שלנו.

השבוע, אימרו כן. אימרו כן להזדמנויות ולאפשרויות, אימרו כן לרצונות שלכם, אימרו והיו יכולים להכל. גם אם פעם חשבתם "לא"- היום, האביר שלכם כאן.

עבורי, יש סרטון אחד שמעורר השראה אין סופית. בכל נקודה שבה אני צריכה למצוא את האביר שבי אני צופה בו.

הסרטון לפניכם. אני בטוחה שהוא יצור עבורכם שינוי.

זה סיפור על תינוק שחשבו שהוא יהיה צמח. ההורים שלו הפכו להיות האבירים שלו- היום הוא והמשפחה שלו הם הוכחה ניצחת לכך שלא קיים "לא יכול" בעולם. אנחנו יכולים לכל!!!

http://www.youtube.com/watch?v=sdA3Equ1I3s

מאחלת לכם שתגלו את עצמכם מחדש

בברכת שפע,

מירב לוי- ליבוביץ

"מירב האפשרויות"