הקדמה ? איך תדעו ?
אלימות במשפחה יש להפסיק. אלימות במשפחה גורמת לנזקים חמורים לקורבנותיה ולחברה בכלל. אלימות במשפחה היא לא רק אלימות פיזית אלא גם מילולית, נפשית ומינית. האלימות יכולה להיות מופנית כלפי האישה, כלפי הילדים ואף כלפי הקשישים.
הידיעה והזיהוי הם המפתח לדיווח ולהתחלת הפתרון. אם אתם יודעים בוודאות אז נחסכת מכם הדילמה של האם יש אלימות במשפחה. גם אם אתם רק חושדים בכך שקיימת אלימות במשפחה אצל מישהו שאתם מכירים, ישנם כל מיני סימנים המעידים על אלימות במשפחה כגון: אדישות ודיכאון, סימני חבלה מרובים, תוקפנות של הקורבן (אם מדובר בילד), יחסי שתלטנות בין הגבר לאישה ועוד.
מה לעשות?
יש שני דברים עיקריים שאפשר וצריך לעשות:
1. לדבר עם האישה המוכה (במקרה של אלימות כלפיה).
2. לדווח לרשויות השונות המטפלות בעניין. הרחבה על כך בהמשך המאמר.
מה לומר לאישה המוכה?
מה לומר לאישה המוכה?
? לעזור לה להבין שהיא נמצאת במעגל האלימות.
? להיות לה אוזן קשבת ולא להיות ביקורתיים.
? לומר לה שהיא לא האשמה בהתנהגות האלימה של בן זוגה.
? להציג בפניה את האופציות: להמשיך בקשר האלים או להתנתק. הדבר חשוב במיוחד כאשר יש ילדים.
? לומר לה שלא סביר שבן זוגה ישנה את דרכיו, אלא דווקא יסלים את התנהגותו.
? לעודד אותה לדווח על האלימות ולדבר עם איש מקצוע כגון עובד סוציאלי או פסיכולוג.
? לומר לה מה יש לעשות כדי להיפרד מבן זוגה: להכין את המסמכים השונים כמו תעודות זהות, להכין כסף, ללכת למקום בטוח אצל משפחה וחברים או למקלט לנשים מוכות. אפשר גם להתייעץ עם הרשויות בנוגע לדברים שיש להכין לפני העזיבה.
צו הגנה:
צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה יכול לבקש גם מי שאינו הקורבן, אלא קרוב משפחה. קרוב משפחה יכול לבקש צו הגנה, שבמסגרתו התוקף יורחק מהקורבן.
צו הגנה הוא בעצם צו הרחקה של התוקף מקורבנו, בין אם הקורבן הוא האישה ובין אם הוא הילד. בצו, בית המשפט יכול לכלול גם איסור הטרדה, איסור כניסה לדירה ועוד כיו"ב.
הצו יכול להינתן בעיקר כאשר התרחשה אלימות פיזית או כאשר יש חשש לכך. אך לא רק ? הצו יכול להינתן גם במקרה של התעללות נפשית.
כמובן שלא רק בן משפחה יכול לבקש צו הגנה אלא גם היועמ"ש, פקיד סעד או תובע משטרתי. לכן ניתן לפנות לאחד או יותר מגורמים אלה (או לגורמים האחרים) ולדווח להם על המקרה.
לקריאה נוספת וקבלת ייעוץ בפורום פלילי באתר הפורומים המשפטיים >>
לאילו גורמים אפשר לדווח?
להלן רשימה חלקית של הגורמים שלהם ניתן לדווח על אלימות במשפחה:
1. קו ארצי למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה ושל ויצ"ו: 1-800-22-0000.
2. המשטרה.
3. מחלקות הרווחה בעיריות.
4. משרד הרווחה.
5. נעמ"ת.
6. ל.א ? לחימה באלימות נגד נשים: 1-800-353-300.
7. אל"י ? האגודה להגנת הילד: 1-800-223-966.
האם צריך לדעת בוודאות כדי לדווח?
חשוב לציין שאתם לא חייבים לדעת בוודאות שמתרחשת אלימות במשפחה כדי לדווח. אתם לא צריכים לחקור את העניין. זהו תפקידם של המשטרה ושל רשויות הרווחה. אין עונשים או סנקציות על מי שמדווח בתום לב כשהוא חושד שקיימת אלימות במשפחה.
האם יש חובה לדווח?
ראשית, יש חובה מוסרית ואנושית לדווח. הקורבן לא תמיד במצב פסיכולוגי צלול או בעל יכולת שכלית כך שיוכל להבין את כל ההשלכות של מצבו ואת כל האופציות שבהן הוא יכול לפעול (במיוחד, אך לא רק, אם מדובר בילד). אם אתם לא תדווחו, יכול להיות שלא יהיה מי שידווח והאלימות רק תמשיך.
אך לא רק חובה מוסרית יש. פרק ו'1 של חוק העונשין מחייב כל מי שיש לו יסוד סביר להניח שמתרחשת פגיעה בקטין או בחסר ישע, לדווח על אלימות במשפחה. כלומר, המחוקק רואה באי-דיווח על אלימות כלפי קטין, כעבירה שיש להעניש עליה.
מה קורה אחרי הדיווח?
בין אם הדיווח נעשה לפקידת הסעד ובין אם למשטרה, פקידת הסעד תבדוק את החשדות. אם היא תמצא שהחשדות מוצדקים ושקיימת אלימות במשפחה, היא תגיש את ממצאיה אלו למשטרה. יהיה צריך להרחיק את התוקף מהמשפחה ומהקורבן. המשטרה תוכל לחקור ולהעמיד לדין את התוקף.
בהמשך יהיה אפשר לטפל מבחינה פסיכולוגית בקורבן. גם התוקף, אם יבחר בכך, יוכל לקבל טיפול שיעזור לו להשתחרר מדפוס האלימות.
מה עושים כשמכירים מישהו שנפגע מאלימות במשפחה ? סיכום:
הפעולה המרכזית היא דיווח. אל תגידו "לא ידעתי, לא שמעתי". אם תעצמו את עיניכם המצב עלול להחמיר. דיווח זו פעולה קלה ואתם לא תהיו אחראים גם אם אתם טועים. אך התועלת גדולה לאין שיעור ? אתם תעזרו להפסיק אלימות במשפחה.
לקריאה נוספת: ארגונים וכתובות לנפגעי אלימות במשפחה >>
